חדשנות - השיבוט הנאור

הרעיון של שיבוט בני אדם הולך וצובר מודעות חרף היותו שנוי במחלוקת.באופן מיידי עולה בדמיון הפחד מפני כל התרחישים האפשריים: מהכיוון הגזעני ("בלייד ראנר" או "מה קרה בגטקה"),
הקמת צבא לוחמי-על (בסגנון "בטלסטאר גלקטיקה"), שימוש באברי אדם למטרות קוסמטיקה או סחר באיברים, הארכת תוחלת החיים ("איש המאתיים") וכן הלאה. הפחד בא לידי ביטוי גם מהתוצאות המעוותות כגון "פרנקנשטיין' או "המספריים של אדוארד". קולם של אנשי מדע המספקים הסברים ביולוגיים לתופעת התאומים (סוג של שיבוט 'טבעי'), או לייחור בצמחים - הפועלים על אותו עיקרון - נשמע הרבה פחות. כך גם המערכת הרפואית, בה טכניקת השיבוט מסמנת עידן חדש בתחום הריפוי אינה מצליחה לשכנע את הספקנים. אולי בזכות הפוטנציאל לריפוי במקרים סופניים (למשל דרך חידוש והחלפת רקמות) יווצר סדק קל בחומת ההתנגדות של דעת הקהל.


המעבר משיבוט כבשה לשיבוט אנוש נמצא כמעט בהישג יד,
וייתכן כי כבר כיום נוצרים דגמים התחלתיים, לפחות בתחום הרפואה.
אנשים הבוחנים את הנושא אף רואים בכך פוטנציאל להחזיר את תוחלת החיים של אנשי בראשית.
כידוע, לאחר המבול (בראשית פרק ו'),
נגזר על האדם קיצוב של מאה ועשרים שנה, לאחר עשרה דורות מאדם עד נוח - שאורך חייהם הגיע כמעט לאלף שנה... גם כיום נעשה שימוש- מזערי אמנם- בשיבוט, התומך בבריפוי ובשיפור החיים על ידי החלפת תאים מתים ברקמות חדשות. האין השיטה כבר בשימוש בניתוחים פלאסטיים למטרות שיקום או אסתטיקה ?
ההוגה החברתי המפורסם יורגן הברמאס מעלה במאמרו "נגד שיבוט בני אדם" טיעונים רבי משקל לתופעה
(שהיא לפי שעה תיאורטית) של שיבוט בני אדם שישמשו עבדים, בבחינת קניין המחזיר אותנו לתקופות האפלות של האנושות.
[ראה "הקונסטלציה הפוסט-לאומית", הוצאת אדום 2001]. הברמאס רואה במעשה זה כבלתי מוסרי השולל את חירות האדםחשיבות הדיונים האתיים, או הביו-אתיקה (כפי שמוגדר הענף החדשני בפי העוסקים במוסריותו של הפרוייקט הגנטי) מהותית ובעלת משקל רב, אך עדיין מעניין לפתוח את שאלת הגבולות והטאבו. האם לא יהיה בכך היבט הומאני אשר יאפשר להקל על אוכלוסיית הנכים? מוטב לאפשר למדענים להמשיך ולפתח את הנושא, ובמקביל לדון בקדמה הטכנולוגית באמצעות חינוך, הסברה, ודיונים פתוחים במשמעויות האתיות, החברתיות והתרבותיות העולות מכך .

חדשנות - למידה בין תחומית

הנושא הבין - תחומי זוכה כיום להתייחסות הולכת וגוברת, הן במוסדות החינוך והן באקדמיה.

נעשו תכניות, ובעקבותיהן ניסיונות יישום על שילוב מדעי הטבע עם ידיעת כדור הארץ (לדוגמא מים), או בין אמנות למדעים מדויקים
(כגון אדריכלות המשלבת אמנות וגיאומטריה).
אל כיום קהל היעד הוא מורים ומרצים.
איך תהפוך הדרישה ללמידה בין תחומית לנחלת הכלל ?
מהן הדרכים לעורר את המודעות לחשיבות הנושא ללומדים מכל גיל ?
בנוסף, האם ניתן ליצור גופי ידע להיכרות עם הנושא וכבסיס ללמידה אוטונומית גם מחוץ לכותלי בית הספר ?
אירועים בין תחומיים יכולים להביא אל הרחוב ומרכזי הערים והתקשורת את הידע החדש.

הנחיצות בהעשרה מסוג זה גוברת על רקע תקופתנו: כיום מעמיק הפער בין מקצועות ותחומי עניין המנותבים לתכליתם הבלעדית של מומחים בשטח. העלאת המודעות הזמינה ביותר היא אירוע חדשותי המשלב מספר תחומים, כפי שקרה לאחרונה בתחום הרפואה, התזונה והחקלאות, סביב ההנדסה הגנטית המקשרת בין שלושתן. החקלאות המודרנית משולבת בידע גנטי, ההופך ומשנה את צבעם וטעמם של תוצרי הפרי והירק, והתזונה המשלימה מתמזגת עם גלולות בית המרקחת. הרפואה כבר מפעילה ידע שפותח בתחום הביוטכנולוגיה, היא הדוגמא השנויה במחלוקת של שיבוט בעלי חיים. יתרה מכך, אם התפתחות הביו-טכנולוגיה משיקה לבעיות אתיות כפי שקורה בנושא השיבוט, נוצר עניין מיידי במפגש הבין תחומי
בין מדעי החיים לדיסציפלינות של הגות ומוסר, ומתרחבת הדרישה ללמידה בין-תחומית אינטנסיבית.
בצד התחומים המובהקים שהם ברי שילוב (ביולוגיה/ הנדסה; חקלאות/ גנטיקה; תזונה/ כימיה),
ניתן למצוא דוגמאות גם בתחומים הומניסטים כגון ספרות/ היסטוריה/ אמנות.
מאז התקופה הקלאסית מוכרת הזיקה האמיצה בין התרבויות המתחלפות לבין התמורות ההיסטוריות.

הרקע ההיסטורי חיוני להבנת היצירה כגורם המצמיח התפתחויות ושינויים מקבילים באמנות התקופה. הבנה עמוקה של השפעות הגומלין בין התחומים מעמידה בפרופוציות הראויות את הלמידה והמחקר, במקום העיוות בשיטת הלמידה הנהוגה, במקטעים הרמטיים ונבדלים זה מזה. חבל להכיר את ה"גרניקה" של פיקאסו כניספח אגבי בלימוד תולדות מלחמת האזרחים בספרד. או להיפך, להכיר "על קצה המזלג" את עליית הפאשיזם, תוך כדי למידת הציור המופשט של פיקאסו וה"גרניקה" בפרט.
נראה כי הלמידה הבין תחומית מרחיבה את אופקי המחשבה ואת המבט הגלובאלי על הידע המצטבר,
ובד בבד מעמיקה את המודעות לתהליכים אקטואליים. טיפוח גישה זו עשויה לספק כלים להתמודדות עם האתגרים של ימינו.

ארבע רשויות

מאז העמדת מבנה המשטר על "שלוש רשויות" בימי המהפכה הצרפתית,
נוהג העולם החופשי להפריד בין הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת, כתשתית לכל מדינה דמוקרטית. שמירת האיזון ביניהן דורשת התמודדות מתמדת וחינוך האזרחים לערנות ולפעילות אקטיבית מתמשכת כדי שהאיזון לא יופר.
מלבד מקרים קיצוניים בהם נוצלה פתיחות הדמוקרטיה למטרות כוחניות, חרף הבעיות זהו הפיתרון הטוב לפיזור הכוח הרודני, וגם אם אינו פתרון אידיאלי, לפחות הוא בגדר "הרע במיעוטו".
עם זאת, הגיע הזמן אולי לפתח התייחסות מחודשת לחשיבה המדינית הוותיקה. הצורך בשינוי עולה ולו גם מהטעם הפשוט שמחשבה מדינית זו, אשר נהגתה בין היתר ע"י מונטסקייה, נהגתה במאה ה-18. כמה השתנה העולם מאז התקופה המלוכנית והפיאודלית, שאותה פרצה תורתו של מונטסקייה בביקורתו המעמיקה.[לינק לויקיפדיה, הפרדת רשויות]
מכל בחינה שהיא -
מדינית,
דתית,
חברתית,
מדעית,
אמנותית - עברה האנושות למציאות שונה בתכלית, תוך התנסויות הסטוריות עקובות מדם.
עידן ההייטק, שאפילו לא עלה בדמיונם של אנשי חזון מלפני 250 שנה, הוא המאפיין המובהק ביותר של המציאות החדשה, המבדיל אותה מכל קודמותיה. הגלובליזציה צברה תאוצה באמצעות התקשורת המקוונת וגברה המודעות לשיתוף פעולה כלל-עולמי במאמץ לתיעול נכון של המשאבים. תהליכים אלה יכולים להוות תמריץ לחשיבה חדשה על כוחה של התקשורת כגורם שלטוני.

הרחבת המסגרת המשטרית משלוש לארבע רשויות, כאשר הרביעית היא הרשות המתקשרת
(על משקל "רשות השידור", במלוא מובן המילה).
הפרדת הרשות המתקשרת מן הרשות המבצעת יכולה לתת לעולם ההסברה את המקום שזו תופשת כבר ממילא באופן מעשי.היכולת להשפיע, הנתונה בידי התקשורת, פותחה בימי רפובליקת וואימאר, שגייסה את הקולנוע, הצילום, הרדיו, תאורת השילוט, אמצעי ההגברה בכנסים המוניים לטובת אינטרסים עסקיים ומדיניים שהפעילו מנגנוני פרסומת ותעמולה לשם שליטה על דעת הקהל. לרוע המזל, מנגנונים אלה אומצו ושוכללו באופן ציני בידי הרייך השלישי.
כיום,
על רקע מציאות יותר מפוכחת, ניתן לרתום את כוח התקשורת למקום הראוי לה, כאשר היא עצמה תהיה נתונה לבקרה ציבורית, כמו שלוש הרשויות שמאזנות זו את זו. מודל שלטון דמוקרטי מסוג זה יבטיח שמירה על פרופורציות הן בתוך מעגלי ההסברה/התעמולה עצמם, והן בבלימת התפתחות כאוטית של גוף שהולך וצובר כוח השפעה הנתון בינתיים לחסדי המקריות.
ככל רעיון חדשני, טבעי שדגם ממסדי שונה יעורר הסתייגויות, חששות וחוסר אמון. אך מוטב אולי להקדים תרופה למכה, במקום לצפות למשבר, שיחשוף מאליו את העוצמה שיש בידי המשתמש בכלים הטכנולוגיים להעברת מסרים ספונטניים כרצונו. משהו מהטעם הזה מוכר לנו מהדוגמה האבסורדית של הבהלה ההמונית שאחזה בתושבי ניו יורק בשנת 1938, עם שידור הידיעה הבדיונית (בתשדיר של ה. ג'י וולס) על פלישת אנשי המאדים לכדור הארץ.[לינק לויקיפדיה, "מלחמת העולמות"]

שידרוג מודולרי

כל אימת שחלה תקלה במכשיר מקוון,
המחשבה הראשונית אינה לתקן את המכשיר כי אם לרכוש חדש. הפיתויים הם רבים :
העדפה של גרסה חדישה יותר, עלות התיקון - ולעיתים גם הבדיקה המקדימה - יכולים להיות גבוהים מאד (לפעמים עד שליש מן המחיר המקורי).

מעבר לכך, קוסמת לנו ההבטחה כי מכשיר חדש יכלול תוספת שתזכה אותנו בכרטיס לדור השלישי, הרביעי, המשודרג חדשות לבקרים. תפוגת המותגים החדישים גדולה הרבה יותר מקצב החלפת הרכב, שהיה בעבר מאפיין מובהק של עידן הקדמה.
ברם דרישות השוק, בייחוד בשעת משבר כלכלי, מצביעות על הצורך להמציא מנגנון לחלקי חילוף שייתן מענה לתקלות מקומיות, במידה שאינן מחייבות את החלפת המכשיר כולו. המכשיר המחודש, בחלקי חילוף מודולאריים ולהרכבה עצמית, יכול גם לצמצם במידה ניכרת "כאב ראש" אקולוגי: מי יזכור את המציאות האבסורדית שנוצרה כיום, של ערמת הגרוטאות שמצטברת מהתיישנות שהיטיב לתאר הסרט "Wall-E". חלקי החילוף מאיטים בהרבה את תהליכי השחיקה והמחזור.

המעבר לשלב הבא הוא נגיש מאי-פעם, במיוחד לאור העבר בו כל התפתחות הייתה כרוכה במנגנון מסורבל ביותר. לפני המצאת הדפוס ישבו אלפי נזירים שהעתיקו בעמל רב כתבי - יד בכמות מוגבלת, כדי להפיצם בפלח אוכלוסייה מצומצם ובאחוז מועט מבין יודעי קרוא וכתוב. כרכי הענק שיצאו תחת ידיהם היו מדהימים בכובדם ובגודלם, אך גם ביופים: עיטורים, טיפוגראפיה אמנותית בראשי המשפטים ועיטור הכותרת על הכריכה. כיום, תרבות זו שנחשבה לשיא הקדמה נמצאת אך ורק במוזיאונים.
מציאת שיטה מעשית, שתשנה את הרגלי הצריכה של מכשירי התקשורת המודרניים, תאפשר להמיר את פס הייצור הקונבנציונלי בשיטות חדשניות ונגישות לכל משתמש. אם נמשיך את ההקבלה בין מהפכת הדפוס אשר איפשרה שכפול והפצה מהירים,

לבין התקשורת הרווחת בימינו, יהיה זה טבעי לעבור למכשירים המורכבים באופן מודולארי. כשם שאינך צריך להיות נגר כדי להרכיב חלקי רהיט שנרכש במארז קומפקטי יחד עם הוראות הברגה פשוטות, כך יכול כל צרכן להפוך לטכנולוג "אינסטנט" לצרכי המכשיר הדיגיטלי שיירכש כמארז (כולל חלקי חילוף והוראות התקנה לעת הצורך).
המעבר לשידרוג מודולרי דורש תכנון ותשומת לב,
אך שילובו במחזור החיים - שלנו ושל המכשירים סביבנו - יביא תועלת לכולם.

חדשנות - ליזר ממוגן

השימוש בלייזר ממנף את הטכנולוגיה לקראת עידן חדש שתואר רבות בסרטי מדע בדיוני שונים.
כבר כיום עומד ציוד הלייזר לרשות הרפואה, התאורה, החימוש והתעשייה העדינה,
ומאפשר להם מהירות, רגישות, גמישות והפעלה ממרחק. הניתוח המורכב ביותר מתבצע בבטיחות מירבית, וחיתוכי מתכת מעוצבים במהירות הבזק ובמירקם אמנותי. אולם ככל שהשימוש בלייזר נפוץ ונגיש יותר,
הוא עלול להוות סכנה ממשית, אם מתוך רשלנות, טעות אנוש ואם מתוך זדון,
כדוגמת התקרית שבה אוהדים יוונים סנוורו את שוער נבחרת ישראל, דודו אוואט,
באמצעות קרן לייזר במהלך הפנדל המכריע במשחק בכרתים("פיפ"א כבר הזהירה את יוון מפני ביצוע עבירות דומות בידי אוהדיה במשחקים קודמים" - מן העתונות בתאריך 7/4/2009)

עולה השאלה, האם מערכת מיגון נאותה זוכה לפיתוח הולם באותה מידת שיכלול ?
אנו מכירים לא מעט דוגמאות לשיטות מיגון שמטרימות את הפגיעה.
- המצאת החשמל הולידה במקביל את הצורך בהארקה, לנוכח סכנת ההתחשמלות
- מנגנון אבטחה בצורת אנטי-וירוס מאבטח את המידע במחשב.

היכן ומתי יימצא החיסון שיעמוד בפני עוצמת הלייזר, כשהוא נמצא בידיים הלא נכונות (בידי אדם או גוף כלשהו) ?עידן הלייזר, משוכלל ככל שיהיה, מחייב חשיבה על נקודות תורפה החשופות לסיכון. ניתן לתכנן משקפי מגן מפני סינוור ואף פגיעה ברשתית העין, לעצב ביגוד חסין קרינה (כדוגמת מערכת הלבוש חסין האש בשימוש שירותי הכבאות), לפתח ריסוס מונע וכיוצא באלה.הנגישות של כמעט כל אחד לקרן לייזר שמורכבת על נשק קונוונציונלי - אקדח או רובה - הולכת ומתרחבת, והתופעה מעוררת את הצורך בשכלול מקביל של אמצעי מיגון אלקטרוניים, "על כל צרה שלא תבוא"

.
אין הדבר אומר שצריך להבהל ולפתוח במירוץ מיגון,
אך הנחיצות בתחושת הביטחון כערך הישרדותי הטבוע באדם יכולה להוות אתגר לפיתוח תעשיית מיגון מתקדמת.
(ולסיום: לינק ללייזר אוסטין פאוורס )

חדשנות - חינוך אלטרניבי

חדשנות - חינוך אלטרנטיביהחינוך הולך ונעשה חופשי ודיאלוגי, ועם זאת, במישור הפורמאלי עדיין לכוד בתפישות מיושנות, הן במסגרת הבית-ספרית והן בשיטות ההוראה. בישראל מעטים מאוד בתי ספר נסיוניים, ואלה שהחלו, כגון "בית הספר הפתוח" "תיכון ניסויי" "דמוקראטי" וכדומה, הולכים ומתמעטים.

המושג "חינוך אלטרנטיבי" ו"בית ספר אלטרנטיבי" מוכר במדינות המערב מזה עשרות שנים. מאז הנסיון המופתי של "סאמרהיל" (הספר ויישומו בפועל, מ-1924) בבריטניה, פשט רעיון בית הספר הפתוח ואף בוצע בכיוון דומה תוך עניין גובר והולך. בצרפת למשל צצו "בתי ספר על פי פריינה" - Ecole Freinet (מ-1966) - שמשכו אוכלוסיה שוחרת חדשנות בחינוך, הורים כילדים.(ראה לינק ויקיפדיה, באנגלית Ecole Freinet).

בתי הספר הנסיוניים הללו שמו להם למטרה להוות "בית גידול" נעים, הכולל יחס אישי לנפש הילד, הזקוק לאוירה חופשית בין המבוגר המדריך לבין הילד הקולט. בהתאם לרעיון זה בוטלה ההירארכיה המעמדית המטפחת יראת סמכות, ובמקומה הושם דגש על יצירת עניין טבעי, ללא תלות בלעדית בהכוונה.
האם הצטמצמותם של מוסדות אלו מעידה על העדפת האינרציה,

על היעדר מערכת סבסוד או אולי על פחד של מערכת החינוך מאיבוד שליטה ?
כאמור, נעשים כיום ניסיונות שונים לרענן את מערכת החינוך, אם במסגרת בתי הספר ואם בגישושים פרטניים, אך הרפורמות מתמקדות בבפשרנות ובשינויים מתונים כגון טיפוח הלימוד המתוקשב. חסרה תנופה חינוכית כוללת, שתעורר את הרדומים בקהל היעד - אנשי חינוך, קהילות ומשפחות לקראת חינוך אלטרנטיבי ארצי.

אין צורך להרחיק עד ל"ביטול בית הספר" כשם ספרו הפופולארי של איוואן איליץ' (מ-1970) שרואה במוסדות הקיימים הפרעה ולא הכשרה של הלומד לקראת החיים. עם זאת, המסקנות שהציג מבוססות על האמון ביכולתו של הלומד הצעיר להגיע רחוק בחקירה עצמאית ומתוך עניין אישי. כיום, בעידן האינטרנט , יכולת זו גלויה לעין, בלי להזכיר מיומנות ושליטה מלאה בפן הטכנולוגי, העולה על פי רוב על כישורי הדור הקודם.

לאור זאת - איזה תפקיד מוטל על המוסדות החינוכיים ?
מקומו של בית הספר האלטרנטיבי יתבטא בהשמת דגש על הפן החברתי והחינוכי (במובן חינוך לערכים, לא לידע מסוים), ובאפשרות לחקור מידע באוירה נוחה (דשא, גן, מרחב בטבע או מושבים נוחים, כריות, ישיבה על השטיח, בקבוצות למידה, בצד פינות מחשוב ידידותיות ומעבדות מאובזרות שאינן מנוכרות).

ובעיקר - דרושה סביבה חינוכית תומכת, שבה המורה יתנהל יותר כמנחה ופחות כמומחה.

חדשנות - כישורי חיים

כישורי חיים
בבואנו לעודד החדרת נושא כישורי החיים כמקצוע במערכת החינוך, ראוי לפצלו לשני מסלולים: - המסלול המעשי, המספק כלים להתמצאות במסגרות חברתיות ומשפחתיות כמו גם בשוק העבודה והביקוש- המסלול התיאורטי, השואב השראתו מהגות הרלוונטית לתקופתנו.

על אף שהפרקטיקה חשובה ביותר,
ראוי להתעכב ולתהות על הכיוונים התיאורטיים בלימוד כישורי החיים. אחד מכיוונים אלו הינו התייחסות לחיבור בין כוח לידע, שנחקר בחצי המאה האחרונה בזכות הגותו המהפכנית של מישל פוקו, פילוסוף רב-תחומי שהיה ועדיין נחשב שנוי במחלוקת. פוקו הטיף לשינוי בתפישת הסדר הקיים בתחומי תרבות, משפט, רפואה ושלטון, אך בעיקר שם דגש על חקר השיח. כדוגמא ניתן להתייחס לתיאוריה העוסקת בשיטות המשטור והמשמוע של החברה, ההופכת עצמה לצייתנית מרצון, וכן להתייחסות אל ה"אחר" והחריג בצורה מקובעת ומופשטת על מנת לבודדם מחוץ לאותה חברה. אפשר לכתוב רבות על האיש והגותו, אשר הפך ברבות הימים לאורים ותומים ותרם לתיאוריה הביקורתית בצורה מהותית.

[לינק לערך 'מישל פוקו' בויקיפדיה]
קיים קשר מהותי בין פוקו לפיתוח כישורי חיים נאותים,
אשר בא לידי ביטוי בצורך לפתח מחשבה ביקורתית עצמאית- על האדם לבדוק מחדש סכימות הנתפסות כמובנות וקבועות. אמנם קיים קושי בערעור כל מה שנחשב לאמת, והתייחסות לכל "אמת" שהיא כפרי מוסכמות דמיוניות אשר נכפות באמצעות "כוח נסתר" מלמעלה. אך זהו תרגיל מחשבתי מומלץ המאפשר לשבור את השגרה ומסייע לבחון נושאים שונים מחדש. זוהי שאלה מהותית אשר ניתן לייחס אותה לכל היבט בחיינו.
שרה מיילס, מחברת הספר על פוקו,

מביאה, כדי להמחיש את ההסתכלות הספקנית שלו, ציטוט מדברי המחזאי נסים אלוני:"אם אתה רואה מרחוק מישהו עומד בפינת רחוב ומנפנף בידיים וצועק יתכן מאוד שהוא קורא למונית שעומדת מעבר לפינה שאתה יכול לראות, והאיש איננו משוגע כלל, כמו שבוודאי חשבת"

זוהי אמנם התייחסות כללית מאד לפוקו, אך היא מסייעת להבין כי עלינו לעיתים לעצור ולכבוש את הנטייה לדבר בהפשטה על מושג האדם, ולהחזיר לפרט, לאינדיבידואל, את הזכות לביטוי ולפיתוח של כישוריו האישיים. תהיה אשר תהיה תגובתנו לרעיונותיו המקוריים של פוקו, אין עוררין על תרומתו לעידוד החשיבה מחדש. בעידן הטכנולוגיה המתקדמת של ימינו וודאי יש צורך בעדכון השיח המקובע שאולי כבר פג תוקפו, ועל תילו לכונן שיח שיקלע לצרכי המאה ה-21.

חדשנות - לשון הקיצורים

לשון הקיצורים

עריכת מילון דינאמי לשפת האינטרנט נחוצה בצורה משמעותית.
מילון שכזה ירכז את שפע המונחים הדיגיטאליים הקיימים ללא סדר מאורגן, ויאפשר מענה מעודכן לכל בירור.
אמנם קיימים פתרונות שונים באינטרנט כבר היום, אך אלו חלקיים בלבד. יש צורך בריכוז כל המונחים במרחב לשוני אחד.
כיום, מושגים המושתתים על סלנג (כולל שפת האינטרנט),

הולכים ומתיישנים במהירות הולכת וגוברת ומפנים מקום למלים חדישות יותר, כאשר אלו הישנות נשכחות עד מהרה. בקצב הזה, התרבות המתקדמת עלולה לחזור על המשגה הקדמוני של בבל שיצר כאוס בראשית הציביליזציה.
(כידוע - ריבוי הלשונות שהעיד על התפתחות מדהימה בחשיבה ובתקשורת האנושית, הפך עד מהרה לבלבול ולאי-הבנה).
מעבר לכך, הדור הצעיר יונק את "שפת האם" החדשה כעובדת חיים, וכמעט לא חש בשום צורך "לתרגם" או להגדיר את המינוח הטכנולוגי, ועל כן יש צורך לדעת כיצד לתקשר עמו.

איך ניתן להרים פרוייקט-על שיהיה מוסכם ומושתת ברובו על מלים ופונימות מן השפה האנגלית אך אינו חופף לשום מונחון אנגלי קונוונציונאלי ?

א. ניתן לבנות מעין "שפת אספרנטו", שתאתר דרישה מצד קהל מוגדר, ואשר תנקז לערוץ אחד את השיח המכיל מונחים מקוצרים, כגון: NRG (במקום Energy), 4U (במקום For You ), @ (במקום At, סימן למקום), BRB (במקום Be Right Back) והרשימה ארוכה.

ב. במישור היצירתי - ניתן לעודד פיתוח רב-לשוני של מלים המורכבות משילוב בין אותיות האלף-בית לבין מערכות סימנים מקבילות לכתב: סיפרה (כולל ספרות רומיות, כגון הסימן X המשותף לכתב ולסימון הספרתי), סמל (כגון האות ע' בעברית שתחליף את המלה עין), תו מוזיקלי (כגון התו "לה" שמופיע תכופות בצלילי הדיבור), וכן כל ציור ייצוגי וקליט בהשאלה מן השפות השימושיות כגון סמלי שני המינים או סמל דתי. (+ עבור CROSS, ובדומה לכך & עבור מלות החיבור).

מכיוון שהסמלים והסימנים אינם נמצאים באותו מגרש כמו סימני הכתב, יש לגלות שיטה מילונית חדשה,
שתמוין לא על פי שיטה אלף -ביתית אלא לפי דרוג חדש, ולשם כך יש לפתח ולהרחיב את תחום הבלשנות המקוונת. הפרוייקט יחולל מהפך בגישה לכתב ולכתיב המקובלים, ואחת מהשלכותיו הטבעיות - שינוי ושדרוג המקלדת.

חדשנות - לא להותיר בצלחת

חדשנות - לא להותיר בצלחת

בין ערוצי החיפוש והפרסום באינטרנט מסתננות מודעות פרסום בשוליים של המסך בצורה אקראית ומזדמנת, או בזיקה כלשהי לנושא החיפוש המרכזי. שטחי שוליים אלו יכולים לעבור שדרוג בשיטה שתרכז את אשכול ההצעות הנלוות תחת גג אחד ויהוו תוספת לערך המרכזי. זאת, מאחר והגדרת שטח השוליים תופסת מקום חשוב במיפוי החדשני של המסך.

בספרות הקונבנציונלית כל הפרטים הסובבים את גוף הטקסט - הערות השוליים, המספור, תוכן העניינים, הקדמות, איורים, ביבליוגרפיה ואף הכותרות ושמות המחבר וההוצאה - מוגדרים במונח פאראטקסט.
בין אם נקרא לשולי המסך באותו השם - PARATEXT
ובין אם נתאים אותו למגרש התקשוב ונקרא לו, למשל, בשם PARANET (פאראנט), מדובר על פלח מובחן של המדיה,
בעל איפיוני תוכן וצורה טיפוסיים. לכן ראוי שסביבת השוליים של המסך תנוצל כתבנית קבועה ומוכרת לשם העברת מסרים נלווים, במקום מצבור נספחים סתמיים או אסוציאטיביים שרווח כיום. גם הפרסומות יכולות להיות רלוונטיות ומפולחות, ולכן אתייחס בהמשך.

הרעיון לאפיין את השוליים מתחבר לתכונה אנושית מושרשת של העיסוק בטפל ובפרט השולי, על יתרונותיה ומגרעותיה. לדוגמה, הנטייה שלא להחמיץ שום הזדמנות בין לצורך ובין כפיתוי- 'אם כבר מצפינים לגליל, למה לא לעבור בכינרת, להשתכשך בבריכת גן-השלושה, לבקר בעתיקות ציפורי, ולרענן את מושגינו על נדידת הציפרים, שבדיוק חונות באגני הניקוז של מחלף חדרה? זאת, בנוסף לרכישות מזדמנות בחוות הגידול שבדרך'. אמנם לספונטאניות ולהתייחסות למה שקורה בשוליים יש יתרונות, אבל היא גם עלולה להעיב על סעיפי הטיול המתוכנן המקורי, אשר לעיתים תוכנן מראש מתוך מטרה מסוימת.

ההתעסקות בשוליים לעיתים גם גורמת לקטיעת רצף המחשבה המקורי,
לבזבוז זמן מיותר, ויכול לקחת למקומות שאינם רלוונטים למטרה שהוגדרה מראש. ההיחשפות לשוליים קיימת באותה צורה גם מול מסך המחשב, בשעה שמתפרצות לאתרי הערך שחיפשנו שלל מודעות שחלקן רלוונטיות והיתר פרסומות אקראיות בתפזורת.

ברם אי-סדר זה יכול לאתגר שאלת עומק, כגון :
איך למסד ולנתב את השוליים ואת המשיכה לשוליים אל תבנית מוגדרת ומועילה,
וכך להפוך חולשה מסויימת לייתרון הפועל לטובתנו ? אמנם נדמה שכבר חשבו על הכל, ואכן רעיונות דומים מוצגים באתרי פירסום באינטרנט,
ואף באתרי פירסום ממוקד באינטרנט.

לינקים: (פרסום באינטרנט )(פרסום ממוקד באינטרנט )
השירות החדשני יכול להתבטא במידור הנספחים הצדדיים בתוך מסגרת נתונה,
תוך חלוקה לפלחי השוק הבולטים
(למשל לפי קבוצות גיל, עלות, מיקום, אופק גיאוגרפי ובמקביל על פי ערכי כמות ואיכות).
באופן זה הלקוח או הגולש המתעניין מקבל מסך יותר ידידותי ופחות תזזיתי.

חדשנות - עולם סינ- אסתטי

עולם סינ-אסתטי

הרבה מניסי העבר,נעשים כיום באמצעים פשוטים יחסית, ולפעמים כלאחר יד.
אם נסיר לרגע את הממד הכרונולוגי והדתי, הרי יתכן וחזון המרכבה של הנביא יחזקאל הוא למעשה חשמל, וזוהי דוגמה אחת לפרשנות מדעית לנושא התגלויות או נסים. דוגמה נוספת הינה מעשהו הכביר של אליהו הנביא, שהעלה אש בתעלות המים סביב המזבח, ב"תחרות הנסים" מול נביאי הבעל. יתכן ומדובר היה בשימוש בדלק עצמו או בהרכב סודי של חומר דליק שהיה בידי הנביא הקדום...

ניתן לשאוב רעיונות מסיפורי הנסים מבלי להתגרות במסורת הדתית, אלא להיפך,
ללמוד מהם ולהפכם לאתגר יצירתיות עכשווית,מאחר וניתן להסבירם באמצעים מדעיים אשר חלקם נמצא בהישג ידה של האנושות כיום.

דוגמה מופתית לסינאסתזיה- הענקת ממד או תכונה המשתייכת לחוש אחד אל מישנהו,
היא פרשת עשרת הדיברות, בשמות פרק כ'. פרשה זו מתארת את מעמד הר סיני,
אשר לווה ב"מופע אורקולי" אשר מתואר במקורות: "וכל העם רואים את הקולות". נתאר לעצמנו מכונה שמפיקה צלילים על פי מנעד של משחקי אור חזותיים. כלי הנגינה שיווצר על בסיס של אור יוכל להפיק מנגינות על ידי העברת המבט על מקלדת צבעים או נורות בעוצמות מדורגות.

פיתוח כישורי העין יהיה רק אחד מהאפקטים הנלווים למכשיר ממין זה,
שיתוכנת להגיב בהתאמה הדדית לקשר בין קול לתדירות קרני האור.
המיזם יכול לקבל ממדים יצירתיים מתרחבים, עד לכדי ענף חדש באמנות.
כבר כיום קיים שימוש רחב באמנות קינטית בשיטות משולבות,
שבהן גם תנועת הצופה משפיעה על המיצג האור קולי בהפקת הצליל והצבע. האמן החדשני מוהולי נאג'י התייחס אל גופי התאורה שבנה כאל ניסוי מדעי המשלב טכנולוגיה חדישה עם יצירתיות. האמנות הקינטית מסוג זה יוצרת מושגי תדירות מפתיעים של החלל והזמן. הגורם המעניין ביותר במבנה ה"מכונה", הוא שהיא מוצבת בחלל משתנה, שבו תגובת המבקר גם משפיעה על התוצאה.

[לינק]

מכאן ועד ליצירת הכלי הסינאסתטי שיהיה שווה לכל נפש - כמובן על בסיס כשרון אמנותי - קצרה הדרך. בצד ה'סינתיסייזר' הדורש כישורים מוזיקאליים המשולבים במיומנות טכנולוגית, ניתן לפתח מעין"סינ-אסתסייזר" רב-חושי, המפעיל מספר חושים בו-זמנית. הכיוון האקטיבי של שילוב בין אמנויות יכול לפרוץ לסגנון מודרני התואם לקידמה הטכנולוגית ומחזיר לתרבות את רגישותה לרבדים החושיים והחושניים של האדם.

חדשנות - לחשוב רחוק

המשבר הכלכלי העובר על העולם מחייב חשיבה קדימה. בין אם שורש המשבר נעוץ בקשיי נזילות של הבנקים הגדולים ובין אם נקלענו לאפקט הדומינו, גלוי כי הוא מעיד על ליקוי כרוני שאיש לא נתן דעתו על תוצאותיו הבלתי נמנעות. הניפוח הבלתי סביר בעליל של החברות המתעשרות, פערים שהתרחבו בין קומץ טייקונים לבין אוכלוסייה השוקעת מתחת לסף העוני פעלו כמטוס ללא טייס וכך גם הביאו על עצמם את קיצם. ברור שהאכזבות מהסוציאליזם מחד ומהקפיטליזם מאידך אפשרו היסחפות ב"אמצע" מעורפל וחסר קווי פעולה ברורים.

[לינק לויקיפדיה - המשבר הכלכלי 2008]

נראה שהמשבר יכול לשמש לפחות כיוון חיובי אחד, והוא הצורך בהתארגנות אחרת, והעידוד לחשיבה חדשה בממדים גלובאליים.כשם שהגלובליזציה קידמה את המודעות הכלל-עולמית לאיכות הסביבה, כשהיא "נתמכת" באסונות אקולוגיים שסיפרו יותר מכל על הצורך בעצירה, ובהיערכות חדשה ש'תפסה' את ההכרה האנושית, כך ניתן לצפות שהמשבר הכלכלי (שעדיין לא נחשף במלוא היקפו) הכשיר את הקרקע להנבטת מגמות כלכליות המבוססות על הגיון ואכפתיות. העולם מופיע ככפר גלובאלי, שבו מעשה אישי של אדם אחד יוצר מציאות אישית של אדם אחר. במלים אחרות- כל תנועה משפיעה ומושפעת מתנועות סמוכות ומרוחקות, כנחשול העובר מלב האוקיאנוס אל החופים, במהירות ובעוצמה.

כדי למנוע הרס מתמשך, ראוי ללמוד מן ההצלחה של החשיבה הירוקה, ולהתחיל לטפח מודעות ואכפתיות הדדית בכל רמות התקשורת והעבודה בשטח. צוותי חשיבה יוקמו החל משלב המעגלים הקטן, כגון מעגל שכונתי, עירוני, קהילתי, עסקי, וכלה במעגלים ממלכתיים ובין לאומיים.

מעל כל זה יש חשיבות להחדרת המודעות הכלכלית למערכת החינוך, שתטפח אכפתיות הדדית לפני אינטרסנטיות פרטית. ניתן לשפר את יחסי הכוחות בין התפוקה שמספקים המשאבים הקיימים לבין פריסתם על כל פלחי האוכלוסיה, וזאת בהתאם למפתח השקעה שיעוצב בידי מומחים, מן היסוד.
יתכן והמשבר הכלכלי הנושף בעורפינו דווקא יקדם היערכות רצינית של מספר תוואי פעולה שמסתכלים רחוק יותר, תוך התחשבות בגורמים רבים ועדין מתוך מטרת רווח.

משחקי רחוב

האדם הוא מטבעו יצור חברתי ואכן הוא בוחר לשהות בצוותא בכל עת: בסעודה,
במופעים מוזיקליים ודרמטיים, בלימודים, בעבודה.
בזמנים קדומים רוב הפעילות השוטפת התקיימה בחוצות, בכיכרות, בשווקים, ובמקומות פומביים כיוצא באלה.
ביוון העתיקה - הפסטיבלים, האמפיתיאטראות, תחרויות הדרמה והספורט, יכלו לכנס למשל את כל קהילת אתונה,
תחת כיפת השמיים.
כידוע, אף הלימוד המדעי והפילוסופי לא התקיים במוסדות אקדמאים אלא בחוצות הכיכר, המקדש, בין העמודים או תוך כדי טיול. החול שימש ל"לוח" והאצבע לשרטוטים.

(ראה ויקיפדיה - ציור של רפאל, "אסכולת אתונה", 1509)
העולם התקדם, עבר תהליכי ניכור, אך הצורך החברתי נשאר בעינו. במציאות האורבנית של ימינו, ילדי המסכים נעים בין האינטרנט לטלויזיה ולכן מרבים לשהות יותר בין כתלי הבית. כך היחידה המשפחתית כולה סובבת יותר במעגל פנימי מאשר במרכזים פומביים.המענה על הצורך החברתי ניכר גם באינטרנט - בריבוי הבלוגים, הפורומים הקהילתיים והרשתות החברתיות הפעילים כיום, ומעלים את השאלה האם מדובר במענה או בתחליף לצורך להתחבר.

מחוץ לפסטיבלים העונתיים המוציאים את התושבים החוצה, נעשו עוד נסיונות לגרום לאנשים להתקהל בפעילות משותפת ובלתי ממוסדת, המקשרת ביניהם בתנועה טבעית. אחד מערוצי החיברות הוא משחקי הרחוב, שבארצות מסויימות הם חלק ממסורת העוברת מזה דורות (כגון הפטאנק - משחק הכדורת-הצרפתי, או מופעי רחוב יומיומיים ברבות מערי אירופה). דוגמא נוספת הינה פאזלים ענקיים או משחקי שחמט, המתבצעים בכיכר העיר על טבלה המצויירת על שולחנות אבן ואף על ריצוף המעוצב כטבלה, מושכים אליהם הן את המשחקים והן קהל צופים, במיוחד אם הנוהג הופך לחלק מהנוף האנושי הקבוע. מתברר כי יצר המשחק אינו חדל עם תום הילדות, ואכן ניתן להנהיג משחקי רחוב ולשדרג אותם בצורה שתתאים לכל הגילים, במרכזי היישובים העירוניים.

הנחיצות גוברת גם מכיוון אחר- מעגל האנשים שאדם פוגש מחוץ לבית הולך ומצטמצם לקבוצות קבועות או חוגים מוגדרים, ומגבלה זו אינה טבעית מבחינת הנטיות החברתיות הבסיסיות. ההסתגרות הביתית, במיוחד מול הטלויזיה, מצמצמת את המפגשים החברתיים הספונטניים.
הפתיחה של מרחבי העיר למשחקי קהל יכולה לייצר קשת רחבה של המצאות החל במיתקנים לקליעה למטרה בכלים משחקיים ועד לתחרויות היתוליות, הקוראות למתנדבים או מתוגמלות בפרסים.
הפעילות האינטראקטיבית במרחב הפתוח יכולה להשתלב באתרי האינטרנט - שימציאו צורות משחק חדישות ויהוו במה יצירתית ופירסומית לקהילת משחקי הרחוב.

ניתן לראות זאת בפעילותה של הקבוצה
Mobile Clubbing (http://www.mobile-clubbing.com/eventsweb/public/mobileclubbing/default.aspx
אשר שלוחותיה מגיעות גם לארץ במלחמת כריות או מלחמת מים. (http://www.nrg.co.il/online/5/ART/878/146.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3106839,00.html

דימוי העתיד

דימוי העתיד

פעם קראו להם נביאים או חוזים, היום הם מכונים "עתידנים". מה שנחשב לגאוני והשראה אלוהית, נמצא כיום בהישג יד, כהתמחות מקצועית ומדעית ותוצאות של ניתוחים אנליטיים. למען האמת, אם מרכזים את הנתונים הנכונים לשם חיזוי משבר או למציאת פתרונות לבעיות, הגיוני שהתשובה תתגלה "מאליה". העתיד טמון אפוא בהווה, כמו שגלעין התפוח מכיל בתוכו רמזים על העץ שהוא עתיד להיות.

עד כאן המראה פשוט, אך רק לכאורה.

העתידנות המודרנית צריכה להביא בחשבון שגם העתידנות כבר לא מה שהיתה...
יש לשקול, כחלק מאיסוף הנתונים, מצבים אלטרנטיביים, גחמות פרטיות וספונטניות, ועוד. ה"אגדה" הנפוצה על משק כנפי פרפר המניע תהליכים כבירים בקצה אחר של העולם, עדיין תלויה במישהו שיבחין בפרפר ויכיר בהשלכות של כל תנודה על סביבותיה, לכן, יכולת קישור מצד העתידן בין התרחשות כלשהי לבין תוצאותיה צריכה להקיף תחומים רבים..


הענף של חקר העתידנות הופך לדיסציפלינה נחקרת, באקדמיה כמו גם בתאגידים כלכליים, והפרסומים הרציניים בנושא רבים מספור. למרבה המזל נלווים לכך, בצד המוטיבציה התחרותית, גם היבטים גלובאליים. במישור המעשי ניכרים מאמצים ללמוד מלקחי העבר על מנת לדעת כיצד להתמודד עם העתיד וחוסר הוודאות שהוא מכיל בתוכו.המודעות לאפשרויות צמצום הזמן והמרחב בעולם הגלובאלי של ימינו, מאפשרת לאבחן את העתיד הקרוב בצורה מיטבית.

צופן העתיד נסמך על חישובי מחזוריות. למשל, התחוללות מלחמה "מכוננת" במזרח התיכון צפויה בשנת 2020
(על פי ד"ר דוד פסיג, "צופן העתיד", עמ' 134). החישוב של התפרצות אלימות מדי 10 עד 12 שנה מאפשרת הערכות מתאימה למזעור נזקים ועמידה מפוכחת מול משברים. במישור הביולוגי התחזיות אופטימיות יותר, למשל בהארכת תוחלת חיי אדם, עם ההיכרות הגוברת של השפעת החלבונים מחד ומיגור מחלות נפוצות תודות להתפתחות הרפואה. בנלווה לתחזיות על התפתחות המוח האנושי, נצפית גם התפתחות בינה מלאכותית, דרך אינטגרציה בין המוח האנושי לטכנולוגיות מתקדמות. התוצאה - פיתוח אינטליגנציה רובוטית שתעלה על תבונת אנוש.

מרשימה במיוחד היא יכולת ההתבוננות של המדע במגבלותיו עצמו. מתקיימת תאוצה המקצרת את הזמן בין התקדמות מדעית לבאה אחריה בעשרת מונים. ה"דילוגים" המדעיים מקרבים אפוא עידן טכנולוגי חדש, שבו (על פי החוקרת ליסה רנדל) ממד הכבידה יקבל התייחסות שונה מזו המוכרת לנו. אפשר רק לדמיין איך ייראה דורנו, אשר אנו תופסים אותו כמתקדם לכאורה, בעיני הדור הבא, שיורגל למשל לנהוג במכונית מעופפת לכל אזרח. דור זה יסתכל עלינו כשם שכיום אנו מסתכלים בתדהמה על הדורות הקודמים, שהתקיימו עם מכאניקה ואמצעי תקשורת פשוטים יותר.
ובמילותיו של איינשטיין: "דמיון חשוב יותר מידע - זה המיקדמון של האטרקציה הבאה בחיים".

Eurikamp

למרות שעבר קצת זמן ....
ביום שישי ה-13 בפברואר התקיים כנס יזמים מיוחד במינו בשפיים,
זו השנה השלישית ברציפות. כנס זה התקיים במתכונת של מחנה השראתי במשך יום שלם, והפגיש כ-150 משתתפים; יזמים, מובילי טכנולוגיה, מומחים, חוקרים וסטודנטים. כולם בעלי רקע מגוון, אך עם מכנה משותף איתן- יצירתיות, אוריינטציה טכנולוגית ורצון לשתף פעולה. מטרת האירוע הינה לשתף ולקבל רעיונות חדשניים בפורמט של סיעור מוחות.

אופי המחנה הינו א-פורמלי, והפעילויות נערכו באווירה חיובית ומעודדת יצירתיות.
סדר היום בכנס נקבע על ידי המשתתפים עצמם, כאשר הפעילויות נערכו במקביל בכמה מסלולי עניין שונים כגון אינטרנט ו"העולם האמיתי". פורמט ייחודי זה של המחנה נועד לדרבן את המשתתפים לחלוק ולעזור האחד לשני למצוא רעיונות בסגנון "יוריקה" (Eureka).

היחידה לטכנולוגיה גלובלית ביבמ ישראל (GTU), שאחראית על קשרים עם קהילת הסטארטאפיסטים בישראל, נתנה חסות לכנס.
לינק לסרטון וידאו עם הרצאה של יוסי ורדי בכנס .... לינק

------------------------------------------------------------------------

http://weekendhospitality.blogspot.com/2009/02/eurekamp-was-fun.html

תמונות מהכנס בפייסבוק:
http://www.facebook.com/album.php?aid=89246&id=725282847

תמונות מהכנס בפליקר:http://www.flickr.com/photos/zivpu/sets/72157613781715818/show/with/3277102173/

לנצח בלי לזוז

רבות הדוגמאות בהיסטוריה שבהן תגלית מדעית נאורה הפכה לגורם הרסני.
נשאלת השאלה - איך יכולה האנושות להיחלץ מן הקללה הפרומתיאית ?
פרומתיאוס שלפי המיתולוגיה גנב את האש מן האלים כמתנה לבני האדם השוהים בחושך ובקור,
נענש קשות בידי אבי האלים.
דוגמא ראשונה היא ארכימדס, שגילה את חוק הציפה ביחס למשקל הסגולי, כאשר האגדה מספרת שהתבקש לאמת עבור המלך שכתר הזהב שקיבל אינו מזויף (מכאן 'חוק ארכימדס'). עוד ידועה לנו אימרתו: "תנו לי נקודת אחיזה ואזיז את העולם".

מה שמוכר פחות, בכל "עלילותיו" המדעיות, הוא סיועו המוחץ בקרב סירקוז, בהשמדת צי אוניות האויב,
על-ידי הצתת הספינות מרחוק בעזרת מראות ממוקדות. כפיזיקאי, אף המציא שורת תחבולות לשימוש מושכל במינימום כוח להפעלת מקסימום כובד, כלומר הכיר היטב את פעולת המנוף, שהמוכרת בהן היא בורג ארכימדס. אין ספק כי סוד העוצמה טמון בהכרת מנגנון החוקים העומדים בבסיס התנועה הפיזיקאלית ולא בהבדלי הגודל, או בממדי הכוח והכובד של האובייקט.

על אף תרומתו הרבה לפיזיקה, הרי שחלק מהמצאותיו של ארכימדס הוסבו למכונות של הרס,
כגון הפיכת המנוף למכונה המעיפה סלעים (הקאטאפולטה, ואחר כך המרגמה) לעבר האויב הנצור.

וארכימדס אינו היחיד.
כך קרה לאלפרד נובל, שלאחר ניסוייו המוצלחים אבל קטלניים בדינמיט,
ניסה לפצות על הנזק שהביא על העולם בכך שהפקיד את הונו למטרות שלום ותרבות, באמצעות הקמת קרן על שמו, פרס נובל.
גם תגלית האטום נהפכה (עם ביקוע האטום) לנשק ההרסני ביותר שהופנה כלפי אוכלוסיות בתקופתנו. איינשטיין, שנתן את חתימתו על מסמך האזהרה מפני הצטיידות גרמניה בנשק גרעיני, התחרט על מעורבותו, לאחר הפצצת הירושימה. לדבריו, היה מעדיף להיות נגר, לו שיער את שרשרת האסונות שגרמה התגלית המדעית.

נראה כי דרושה היערכות מוחות קולקטיבית 'לקדם את פני הרעה', כדי שההתפתחות הטכנולוגית העצומה לא תהיה לרועץ לאדם. ייתכן שהאינטגרציה הגלובלית מאפשרת כיום להחליף את הנשק בהסברה מקיפה. אולי ניתן להרבות את הדיבור על התובנה הזאת, ו"לשנות את השיח" (כניסוחו של פוקו). למשל לקבוע יעד אחראי (בפרספקטיבה גלובאלית ולא שלטונית), כאינטרס המוביל בתחום המחקר המדעי. השינוי עשוי לבוא במפתיע, כמו רוב התגליות, שרק חיכו לעיתוי המתאים.

המצאות ותגליות

המצאות ותגליות

בשנים האחרונות, "חדשנות" היא המלה האחרונה, מטרה שיש לשאוף ולהשיג. חברות קטנות וחברות ענק מקצות משאבים וכוח אדם לתכלית יצירתית, שאינה בהכרח מובטחת מראש.
בהמשך לכך אף התפתחה אמונה חדשה כי דווקא הגודש בידע ובמומחיות חוסם את ההברקה האינטואיטיבית הדרושה לרגע התגלית.
הדוגמה הקלאסית המצוטטת רבות, היא המודל של המדען היווני ארכימדס.

קריאת ה"אאוריקה" שלו
(שמשמעה: "מצאתי") קשורה לתגלית שעלתה במוחו באמבטיה,
כשהבין כי "גוף מאבד ממשקלו במים כמשקל המים שהוא דוחה".

ברור שהגאון היווני לא הכין כלי עבודה ולא תכנן את הפתרון מתוך מאגר מידע שעמד לרשותו.
לכן, הדגש צריך להיות מושם על מוח פנוי,

קשוב למתרחש ונטול הפרעות פסיכולוגיות, ולפיכך פתוח לפתרונות שהתודעה תספק.
אלא שכאן בדיוק נעוצה הבעיה. איפה נמצא מוח פנוי שכזה, חופשי מטרדות היומיום ומהעיסוק בחשבונותיו הפרטיים עם הסביבה, עם עצמו, עם עברו ועתידו, וכן בתדמיתו האישית בעיני האחרים ?

יש לתת את הדעת על השילוב הנכון בין גוף ונפש, בין מעשי לפסיכולוגי, ואולי להריץ פרויקט המתמודד עם ההפרעות השוטפות של האדם המודרני. קורסים לחדשנות יכולים לשלב בלו"ז עבודת התרעננות אישית וקבוצתית כחלק אינטגרלי מהעבודה. כבר היום חברות הייטק שונות כוללות בתוך המבנה שלהן אזורי רגיעה ושחרור.
ניתן לשתף פעולה עם צוות מנחה הכולל שיטות שחרור : החל בביואנרגיה ועד לפילאטיס או צ'י-קונג.
כיום מתרבים סוגים שונים של מומחים שאומנותם הרגעת לחצים פסיכולוגיים.
יש לנסות רתום אותם לא רק להרגעה אלא לטובת שחרור המחשבה,
וכך נוכל (בתקווה) לקרוא "אאוריקה" לעיתים תדירות יותר.

IBM Software Forum

IBM Software Forum

מהווה במה להצגה ולשיתוף מידע טכנולוגי וניסיון יישומי בפתרונות התוכנה של יבמ.

במסגרת יום זה, יתקיימו מפגשים ממוקדים לכל אחת ממשפחות מוצרי התכנה ובהם הרצאות של מומחים, עדכונים, חידושים ודיונים קבוצתיים. בסוף המפגש יוקרן בהקרנת טרום בכורה,

סרט הקולנוע "גראן טורינו", בבימויו ובכיכובו של קלינט איסטווד. המפגש יתקיים ביום חמישי, 26.02.09, 15:00- 19:30, בסינמה סיטי, צומת גלילות, הרצליה.

האירוע אינו כרוך בתשלום אך מחייב ברישום מוקדם. מספר המקומות מוגבל.

להרשמה

פוסטמודרניות

האם השילוב האינטראקטיבי בין המדעים או בין ענפי הטכנולוגיה יכול להשתייך לאסכולה הפוסטמודרנית ?
פוסט מודרניזם הינה פילוסופיה ותיאוריה ביקורתית במגוון תחומים כגון ספרות, דרמה, ארכיטקטורה, קולנוע ועיצוב.

זוהי פילוסופיה שהחלה להתעצב בעיקר בשנות ה-50 של המאה הקודמת, ומתארת מצב או מהות, משהו שמכיל בתוכו את השינוי, באמנות כמו גם במחשבה החברתית והפוליטית.

באמנות ובקולנוע ניתן לאפיין את הזרם בצורה ברורה יותר. לדוגמא, ניתן להצביע על חציית הגבולות בין סוגי אמנות כגון הכלאה בין טקסט כתוב לבין ציור פלסטי וכן עירבוב בין סרט מצויר לבין תיעודי בתוך אותה יצירה קולנועית; בכיוון דומה נוקט הפוסטמודרניזם בשיוויון בין ערכים גבוהים ונמוכים.

כפי שמקובל לחשוב, במרכזה של האסכולה עומדת החתירה כנגד מושג של אמת אחת, ובחינת רעיונות שלא באמצעות מבחן אמפירי אלא באמצעות שאלות ביקורתיות כגון "מה הצורך ומי קובע אותו"? "מי עומד מאחורי הנחות יסוד מסוימות ומדוע דווקא הן" ?

בסיכום כולל, הסגנון הפוסטמודרני משקף את השינויים החברתיים והפוליטיים המתחוללים בזמן החדש, ומשפיע על העולם בו אנו חיים. אם אין אמת אחת החיבור בין מעמדות, מגדר, טכנולוגיות, וכל דבר נעשה תלוי הקשר, והכל הופך לנזיל הרבה יותר.
איך פועל הכיוון הפוסט מודרני בתחום המדע והטכנולוגיה?כיום אנו עדים לחימוש המשלב בין אמצעים טכנולוגיים וביולוגיים. הצירוף מתבטא בצורה מפחידה של נשק ביו-כימי, ביו-טכנולוגי וכיוצא באלה, העושים שימוש בהכלאה בין התחום הביואולוגי (הצומח והחי) לבין הנעה מלאכותית, פיזיקאלית או כימית. הגבולות מיטשטשיםבדיוק כמו בין ענפי התרבות המתערבבים זה בזה.

אך ניתן לנצל גם בצורה חיובית הכלאות ממין זה,שיפרצו דרך בקיום האנושי העכשווי. בניגוד לתפישה הניוטונית, המציבה אידיאל אחד כמילה האחרונה בקידמה, הקישור ההדדי בין תפישות שונות יכול לפתח יחסי גומלין שיזניקו את הפעילות האנושית כמה דורות קדימה. האם ניתן לצרף את כישורי האדם יחד עם התקשורת התלת ממדית ? כיום מייחסים חשיבות רבה ל"טראנסאקציות פיננסיות, אידיאולוגיות ורעיוניות"

(ראה ספרו העדכני של ד"ר דוד פסיג, "צופן העתיד", עמ' 106). קשר של מספר גורמים מסוגים שונים- בין אם יחידים, קבוצות ומדינות - התברר כאבן יסוד בתקשורת הגלובלית. ההפריה שנוצרת בין גורמים מהקשרים שונים ניכרת ומחוללת מהפכות בתפישה האנושית הגלובלית.

ייתכן אפוא כי המודעות לאופייה הפוסטמודרני של תקופתנו תתרום להתקבלות הפלורליזם כגורם מפרה, בתנאי שירכז זרמי חשיבה שונים תחת קורת גג אחת.

אובאמה ופאלמיסאנו

אובאמה נפגש עם יו"ר יבמ לדון בהמלצות להשקעה בתשתיות ויצירת מקומות עבודה
בסוף השבוע שעבר נפגש נשיא ארצות הברית החדש, ברק אובאמה, עם יו"ר מועצת המנהלים ומנכ"ל יבמ, סאם פאלמיסאנו לדיון על תוכנית ההאצה לכלכלת ארצות הברית אותה מגבש הנשיא.

פאלמיסאנו, שהוזמן על ידי הנשיא לשאת דברים בפני משתתפי המפגש ולהציג את עמדותיו, ציין כי "בכל העולם מתגבשת הסכמה לפיה נדרשים צעדים אמיצים ואגרסיביים, הן של עסקים והן של ממשלות, שישתפו פעולה על מנת לסייע לכלכלה העולמית. כולנו מסכימים כי עלינו להניע מחדש את הגידול הכלכלי בארצות הברית. כולנו יודעים כי לא די ביצירת משרות חדשות על מנת לעמוד באתגרי המאה ה- 21 - ולכן עלינו להשקיע ולבנות תשתיות מודרניות יותר ותחרותיות יותר".
מנכ"ל יבמ הציע "לא לצאת לפרוייקטים רק על מנת לפעול.

צריך להיכנס לפרוייקטים שיוצרים משרות הבונות תשתיות, כאלה שיהפכו את ארצות הברית לתחרותית יותר בטווח הארוך. זהו האיזון הנדרש בין המשבר בטווח הקצר ובין מה שצריך לעשות בטווח הארוך".

על פי הניתוח אותו הציג סאם פאלמיסאנו, היציאה לדרך החדשה הזאת מתאפשרת בזכות השילוב בין הצורך הכלכלי מצד אחד - וזמינות הטכנולוגיות מצד שני.
"כמדינה, עלינו להתמודד ולהתחרות בשוק העולמי. העולם שטוח יותר, העולם קטן יותר. אבל העולם גם חכם יותר. כיום, אתה רואה טכנולוגיה משולבת ומשובצת במתהליכים ובמערכות בכל תחום - החל מאיכות הסביבה, חיסכון במים ובאנרגיה - ועד ניהול שרשרת אספקה בעסקים כלל-עולמיים", קבע מנכ"ל יבמ.

"העולם נהנה מתשתיות חכמות הרבה יותר, ולכן הבסיס הנדרש לעתידו כבר קיים. אנחנו נלהבים לנוכח המחוייבות של הנשיא להוביל אותנו אל העתיד, מהתמיכה במיזמי מערכות מידע לתחום הבריאות, התמיכה בתחום רשתות חכמות של תשתיות שירותים, התמיכה בתחום החינוך ופיתוח תשתיות התקשורת בפס רחב. כל אלה חיוניים כבר בטווח הקצר. בזכות עבודת המחקר אותה ביצענו יחד עם צוות תקופת המעבר של הנשיא אובאמה, אנו יודעים כי השקעה של 30 מיליארד דולר בתחומים האלה עשויה ליצור קרוב למיליון משרות ב- 12 החודשים הקרובים. אבל חשוב לא פחות להתייחס כך גם להיבטים של המערכת הכוללת שתיצור משרות גם לעשורים הבאים".

יבמ הגישה לפני כשבועיים תוכנית מפורטת לממשל החדש של הנשיא ברק אובאמה, בה מוצע להשקיע 30 מיליארד דולר בתוכנית לאומית להרחבת תשתיות התקשורת רחבת הפס בארה"ב, מחשוב רשומות רפואיות ושיפור ברשת החשמל. על פי הערכת יבמ, מסוגלת תוכנית השקעה כזאת ליצור יותר מ- 900 אלף משרות חדשות בארצות הברית.

http://www.cnbc.com/id/15840232?video=1015566533

חדשנות , מכונת הומור

מכונת הומור
המחשבה על "מכונת הומור" שתייצר בדיחות וקטעי הומור קצרים (על משקל המופע הקומי "קצרים" בטלויזיה) נראית דמיונית. ודאי כך גם הרעיון על "מכונת אמת"- פוליגראף - נשמע מופרך בראשיתו,
או תוכנה למשחק השחמט (בה קלוש הסיכוי האנושי לנצח מול מהירות המחשב).
בין חידושי הטכנולוגיה יש סיבות ראויות לייצר תוכנה לייצור בדיחות: הגורם המפיק צחוק פועל על מנגנון תגובות מכאני ומושתת על עיקרון קבוע מאז הקומדיה העתיקה ועד ימינו. יש הטוענים כי הצחוק אף מסייע לתהליכי החלמה ממחלות, במיוחד אצל ילדים.

ידוע לכל מי שמתמצא בחקר הצחוק, כי הגירוי נובע מתחושת עליונות על "קורבן" הבדיחה,
והאדם הצוחק "כפוי" לתגובת שחרור מסוימת. הומור פועל על מנגנון התניות, כאשר כסף, מין ומוות הם שלושת הנושאים המובילים כמושאי צחוק. הצחוק מנוצל לעיתים לביקורת על טאבו חברתי ועל המיכאניות של הלשון ושל יצורי אנוש, כדוגמת השמוש בכותרת "האקדח מת מצחוק" המתיימרת להקל ראש בנושא המוות.

אם יש בידינו קוד הפעלה, ניתן יהיה אולי להזין את כלי הבינה המלאכותית במיגון ההתניות מהן מורכבת בדיחה. באופן זה התפוקה הכמותית תגדל עשרת מונים מזו שעשוי להמציא האדם. כפי שהנסיון הצליח בתכנות משחקי השחמט, מידת ההצלחה לתכנות הומור הינה שאלה מאתגרת, מאחר ובשטח השחמט התוכנות עברו תהליכי שכלול. למשל, תוכנת ג'וניור של יבמ, המאפשרת לבחון מיליוני מהלכים צפויים במספר שניות, ואף יכול להגיע למיליארדי מצבים ותגובות (ראה לינק).מהי התועלת בתוכנה מסוג זה ?

כפי שנאמר קודם לכן, להומור יתרונות רבים, החל מביקורת חברתית ופוליטית, וכלה בסיוע לריפוי מחלות. לפיכך, תוכנת הומור עבור ילדים יכולה לסייע להם להתמודד עם קשיים שונים, חברתיים, נפשיים ופיזים. תוכנה זו תהיה מבוססת על פיתוח מבוקר ומתון, בהתאמה לרמת ההתמודדות הרצויה. בין האפשרויות ניתן לכלול מסלול יצירתי, שבו הנתונים הראשונים ייבחרו מתוך מאגר דמויות, טיפוסים, מצבי פתיחה, ואילו המשך הבדיחה יתבסס על מאגר פתרונות. המודולאריות של המצבים והדמויות יאפשר בו זמנית הפתעות משעשעות, דירוג הבדיחות לפי רמת הצחוק שהן מפיקות, ועריכת טבלת צחוק אישית על פי שאלה מנחה : "מה מצחיק אותי ?"

טבלת הצחוק יכולה להתחלק לסעיפים וסעיפי משנה, כגון דת,
לאום, מעמד כלכלי ו/או חברתי, מאפייני זהות, מין, ועוד. מבחן ההצלחה של התוכנה פשוט מאין כמוהו: תגובת הצחוק תהווה כמובן קנה מידה חותך ונגיש באופן מיידי. אין ספק שכולנו זקוקים למעט יותר הומור בחיי היום-יום, ולכן גם אם מדובר במכונה המייצרת הומור וצחוק נוכל להפעיל אותה ברגעי מתח או סערה ולחייך

IBM Lotusphere 2009

שלשום היה היום השלישי של IBM Lotusphere 2009,
כנס לקוחות שנתי בנושא פתרונות לוטוס ו- וובספיר פורטל.
היום הראשון והשני כללו הכרזות מרגשות,
חשפו פתרונות חדשים, ושידרגו גרסאות קיימות של מוצרי לוטוס.
זהו הכנס ה-16 במספר שעורכת חטיבת הלוטוס בקבוצת התוכנה של יבמ,
מאז רכשה את חברת לוטוס האמריקנית ב-1995. הגיעו אלפי לקוחות, מומחי IT ושותפים עסקיים.
בניגוד לשנים קודמות בהם היתה מעט חשיפה בישראל על לוטוספיר, השנה זה היה שונה מאד...

רצ"ב לינק לפוסט רחב של דביר רזניק על הנושא :

http://dvirreznik.blogspot.com/2009/01/lotusphere-in-hebrew.html

וכתבות מענינות בתחום :
http://www-01.ibm.com/software/lotus/events/lotusphere2009/
http://www.edbrill.com/ebrill/edbrill.nsf/dx/find-out-more-about-alloy-from-ibm-and-sap-in-this-video
http://www.eweek.com/c/a/Messaging-and-Collaboration/Twitterlike-Tool-Coming-to-IBM-Lotus-Connections-25-This-Year/
http://www.pc.co.il/Index.asp?ArticleID=24323&CategoryID=72
http://it.themarker.com/tmit/article/5547
http://www.pc.co.il/index.asp?categoryid=72&articleid=24309
http://www.pc.co.il/index.asp?categoryid=72&articleid=24236

jam innovation ibm

נתונים עדכניים לגבי ה-Innovation Jam שקיימה יבמ באוקטובר 2008:
יבמ הפעילה בחודש אוקטובר בכל סניפיה בעולם, כולל בישראל, תהליך ייחודי של סיעור מוחות קבוצתי, שנערך באמצעות רשת האינטרנט, תחת הכותרת InnovationJam.

האירוע מתקיים זו הפעם השניה לאחר Jam מוצלח ב-2006. מטרת האירוע היתה לעודד חדשנות ושיתוף הפעולה בתוך החברה - כמו גם לשלב בני משפחה ואף לקוחות נבחרים בתהליכי החשיבה והייזום של פיתוח מוצרים ושירותים חדשים, מתוך כוונה לנצל את המוחות הטובים ביותר, בין אם בתוך החברה ובין אם מחוץ לה, על מנת ליהנות מהרעיונות הטובים ביותר, ולעשות זאת מהר מאי-פעם, בדרך ליצירת יתרון תחרותי או לבניית שווקים חדשים.
נתונים עיקריים :
במהלך שלושת הימים היו כ- 90 אלף כניסות של משתתפים מ-80 מדינות, ולמעלה מ-1000 חברות הפרושות על פני 20 תחומים שונים, אשר יצרו יותר מ-32 אלף פוסטים.בממוצע נכתבו פוסטים בקצב של 6 לדקה במשך כ-90 השעות בהן התקיים ה-Jam. המשתתפים קראו כ- 1.5 מיליון דפים, כאשר המשתתף הממוצע קרא כ-76 עמודים ובילה כמעט שעתיים באתר.
כמו כן משתתפים התחברו מחדש ל- Jam8 פעמים בממוצע.
חמשת התחומים הפופולאריים ביותר בדיונים היו
שירותים פיננסיים,
חינוך
סקטור ציבורי,
טלקום,
אלקטרוניקה

----------------------------------------------------------------------------------------------

IBM Second Life Australian Open

Demonstration of the project IBM developed in Second Life for Australian Open 2007
דמונסטרציה של פרויקט יבמ פיתוח בסקנד לייף עבור - Australian Open 2007

בית סוהר צעיר

בית סוהר צעיר
בהצעה על הפרטת בתי הכלא, התעורר הויכוח המוסרי סביב העברת האחריות מבעלות לאומית לעסק כלכלי. בנלווה לדיון הנקודתי, ניתן להרחיב את המבט על תפישת הענישה בימינו מעל ומעבר לפתרון המעשי המצומצם, ובעיקר בכל הנוגע לבתי הכלא לנוער.

אם נסתכל בתמונת בית הכלא של הצייר הספרדי גוייה (המאה ה-18): ודאי נתחלחל למראה העזובה,
הזוהמה והסבל האל-אנושי של ערמת האסירים השרועים במתחם שדומה יותר לדיר נטוש מאשר למושב בני אדם. קל להתנער מן ההלם ולרצות להאמין כי מאז התקדמה החברה גם בשטח הענישה והכליאה.ובכל זאת, במושגים יחסיים, תפישת הענישה לא השתנתה בהרבה. היחס לאסיר כתת-אנוש עודנו כבול בדעות קדומות שמגובות היטב בחוק. ניסיון לתקן את המצב ניתפס מלכתחילה כעוול כלפי קורבנותיהם של העבריינים, בעוד שטיפול אמיתי, החודר לעומק התופעה, כרוך בהתייחסות לשורש הפשע.

בנסיבות של חברה דמוקרטית ונאורה בולטת ביתר שאת ההתעלמות מהעיוות המתמשך, שהתקבל כעובדה. אמנם, עד כה הושקע לא מעט בשיפור התנאים החיצוניים של האסיר, כגון הזכות לאויר, אור, היגיינה ומרחב תנועה, ואף טיפול פסיכיאטרי וכימי במקרים מסויימים (כגון עבירות מין).. ברם פתרונות טכניים מסוג זה נשארים בגדר "סידור קוסמטי" ולכל היותר בבחינת עזרה ראשונה.

התמודדות עם עולם הפשע צריכה להתמקד בשיטות חינוך מתאימות, שיהפכו את הפירמידה שבסיסה עבריין- עורך דין- שופט - סוהר, ויחליפו סוללת עורכי דין בסוללת אנשי חינוך.התחום הבוער ביותר מתמקד בהכרח בעבריינות נוער. ראוי להיערך לחשיבה חדשה, שתפעיל מנגנונים חברתיים תואמים לפעילות מונעת באזורים המועדים לפורענות. לכן, נקודות התורפה של מרכזים אלימים או תוקפניים מזמינות התייחסות חינוכית מאורגנת, בפיקוח ובמימון גופים שיכולים להפעיל צוותים אכפתיים ומיומנים להתמודד עם האוכלוסיה במצוקה. דווקא בתחום זה אין הבדל משמעותי בין גוף ממלכתי או עסקי המארגן את הפעילות. אם פילנטרופים או אנשי עסקים מסוגלים לגייס אנשי חינוך להקמת מרכזי פעילות ותעסוקה מתוגמלת או התנדבותית, הפרוייקט יאפשר יצירתיות ואף התמחות מקצועית משתלמת.

באופן זה האנרגיה האנושית העצומה שנלכדה בתסכול, בדחף להרס ובפריצת גבולות מרדנית,
תתועל בכיוונים בונים. בשלב זה יהיה ריאליסטי ליישם את הפרויקט החינוכי לפחות במסגרת בתי הסוהר עצמם.
בית סוהר צעיר יראה בראש וראשונה את האסיר עצמו כקורבן אך גם כבעל אחריות על מעשיו. אם בתוך סדר העדיפויות החדש החינוך יימצא בראש הפירמידה, אין כל מניעה להפוך את מתקני הכליאה למרכזי פעילות, ולתגבר את הסוהרים בצוות חינוכי מיומן ובעל יכולות הדרכה. בית הסוהר יכול לאפשר לאסירים הצעירים להתבטא באמצעות משחק, אמנות, טכנולוגיה, בצד מרחבים לספורט, לשחייה,למשחקי חברה. בצורה זו הצעירים יוכלו ללמוד להשתלב ולשאוף ליותר ממה שהחיים הציעו להם עד כה.

חמש בחמש

יבמ פרסמה את הרשימה השנתית של חמש הטכנולוגיות החדשות העשויות לשנות בחמש השנים הקרובות את דפוסי העבודה ואת חיי היום יום.

על פי התחזית של יבמ, טכנולוגיות אנרגיה חלופית ישולבו בשנים הקרובות באספלט המשמש לסלילת כבישים, בצבעים לצביעת מבנים ובחלונות. אנשים ייהנו ממערכות שידעו לנתח ולחזות את ההתפתחויות הצפויות במצבם הבריאותי, הם ידברו אל האינטרנט – והאינטרנט ידבר אליהם בחזרה. כאשר נצא לקניות – ניעזר בסיוע דיגיטאלי שילווה אותנו לאורך כל תהליך ההחלטה וביצוע הרכישה. יכולות הזיכרון שלנו ישופרו, בעזרת כלים מסייעים שיקליטו ויתעדו את החוויות היום-יומיות שלנו, ינתחו אותן ויאפשרו לנו לשלוף ולשחזר את הזכרונות.

התחזית מתפרסמת זו השנה השלישית – ומבוססת על ניתוח מגמות חברתיות ותהליכים המסתמנים בשווקים השונים, כמו גם על טכנולוגיות המפותחות בימים אלה במעבדות המחקר של יבמ בעולם, ואשר צפויות לאפשר להוציא אל הפועל את התחזיות השונות.

IBM's Next 5 in 5

The third annual "IBM Next Five in Five" is a list of innovations that have the potential to change the way people work, live and play over the next five years. The Next Five in Five is based on market and societal trends expected to transform our lives, as well as emerging technologies from IBMs Labs around the world that can make these innovations possible. Find out more at http://www.ibm.com/press/us/en/pressk...