יום ראשון, 28 בספטמבר 2008

חדשנות בפעולה לינק חובה

חדשנות בפעולה

לעדכן את הרדיו

מאז יצא לאקרנים סרטו הנוסטאלגי של וודי אלן "ימי הרדיו" עברו כשלושה עשורים.
נראה שהיום אין צורך להספיד את ענף המדיה הקולי. הוא "חי ונושם", אפילו בועט, ועם זאת עדין מחפש את מקומו הייחודי אל מול שאר אמצעי התקשורת אשר משדרים 24/7. התוכן העיקרי כיום כולל הרבה מוזיקה, ראיונות, דיווחים עדכניים על מזג האויר, על התנועה בכבישים, על פקקים הנצפים מן המטוס הקל. תוכן זה משודר לקהל מאזינים מתחלף בעיקר, אך ישנן תכניות מסוימות בנושאי תרבות, פרשנות, מדע וספורט הזוכות לקהל מאזינים קבוע.
אם נחשוב על כך, הרדיו יכול לתת מענה לצורך אמיתי, שאינו חלק מהתחרות עם המדיה הרב-ממדית.

נראה כי ההרחבה בתוכניות תרבות ומדע, והחזרתם של תסכיתי הרדיו ללוח הזמנים השבועי או היומי תהיה צעד משמעותי באופי הז'אנרי שהרדיו יכול לפתח. באותו המקום שהדיקלום, הקול, הדרמה, בליווי הפעלולים הקוליים ועתירי היצירתיות משפיעים כבחבלי קסם על קהל המאזינים, אין תחליף לרדיו כמקור לחוויה ההופכת לחלק מעולמו התרבותי של הפרט, המפעילה ומעשירה את הדמיון (ראה בגוגל הערך "תסכיתי רדיו") ודוגמא בולטת לכך היא שידור התסכית "מלחמת העולמות" של אורסון וולס , אשר השפיעה על מאות אלפי אנשים בלונדון.
http://en.wikipedia.org/wiki/War_of_the_worlds
ניתן לחלק את התוכניות הקבועות לתחומי-על מוגדרים, בהתאם לפלחי אוכלוסיה שיהוו את מאזיני הקבע.
בין קהלים אלו ניתן לצפות, לדוגמא, לעקרות הבית, (אשר שומעות בשעות הבוקר), או נהגי מוניות ואוכלוסיה מבוגרת (בשעות הלילה הקטנות). ההתייחסות המלאה לצרכים ספציפיים, שיעוררו עניין הן בתוכנם והן בתכליתם המעשית יכולה להשתקף בעיצוב מושקע של המסגרת ובפירסום הולם שיינתן לה, לפני שזו מועברת לקהל היעד.

תוכניות הומוריסטיות הן מצרך מבוקש ביותר העשוי לזכות בקהל שוחרים נאמן אשר ימשיך להאזין גם לאחר שיצא מהפקקים בדרך אל או בחזרה מהעבודה. עם זאת, כדאי לזכור כי הסקטור העממי אינו מורכב רק מקהל שוחר בידור. לרוב הוא צמא לגופי ידע נגישים, למחזה שלא הספיק לקרוא, להסברים לתופעות שהחמיץ. לוח זמנים קבוע של תכניות להשלמת השכלה ימשכו אליהם מאזינים קבועים, בתנאי שההשקעה בטיפוח הנושאים הקליטים תורגש ותתוכנן ברצינות מירבית.
כך תכניות להשלמת השכלת מבוגרים יכולות להרחיב את מסגרתן ללימוד שפות ולהעמקה שיטתית בתחומי מדע, אמנות, הסטוריה וכיוצא באלה. כיום, למעט מספר תוכניות העוסקות בנושאים אלו, לא ניתן לשמוע וללמוד בצורה נרחבת מעבר לפינה של 5 דקות (במקרה הטוב) בתוכניות השונות, וכך הנושאים מוצגים רק על קצה המזלג.

חשוב לציין כי אין הרדיו אמור להחליף מוסדות להשכלה. לכן הדגש על ההיבט העממי עושה שירות מצוין לאוכלוסיה ומאפשר להגיע לאוכלוסיות שבצורות אחרות לא היו יכולות להרחיב את עולם הידע שלהן.
כשם ששעות ארוכות מוקדשות לספורט למען קהל שוחריו, כך יש לייחד פלחי זמן משמעותיים למדורים בעלי עניין לשכבות אוכלוסייה מוגדרות, על ידי הצלבה בין שעת השידור לבין קהלי היעד.

שתי דוגמאות ל"מילוי זמן" רדיופוני אשר יכול להתקיים בצורה מובהקת במדיום זה ולא באחרים :
1.דוגמה רב-גילית של קהלי תוכנית אפשר היה לפגוש לפני כ-20 שנה בתכנית "שירים ושעורים" (כחיקוי "גימיק" לכותרת "שירים ושערים" לתכניות הספורט), ששודרה מדי יום בין שלוש לחמש אחה"צ ברשת ב' וג'. התכנית שנועדה במקורה לתמיכה בשיעורי בית לתלמידי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה, בהדרכת צוות מורים מיומן (למתמטיקה, ביולוגיה,היסטוריה, תנ"ך וכן הלאה) הפכה עד מהרה לחביבת קהל נהגי המוניות, עקרות בית, ורבים אחרים. פרטים מחלקי חברה מגוונים אלה מצאו מסגרת בלתי מחייבת לחזור ולשאול על נושאים שעניינו אותם בכל תחום לימודים, ולהכנס לדיאלוג ולדיון עם המורה המנחה להנאת יתר המאזינים.

2. במעבר לשנת 2000 קיים הרדיו הצרפתי ליל שימורים מיוחד במינו, שהוקדש להקראה רצופה של קטעי ספרות ממיטב היצירה הלאומית. החגיגיות שנסך קולם של הקריינים והשחקנים המפורסמים, במשולב עם איכות הטקסטים שנבחרו, העמידו את השידור במקום גבוה כארוע ויטאלי ובדרגה לא פחותה מפסטיבל שנחוג או הוצג בטלויזיה, במישור החזותי. הרדיו פרץ את מיגבלותיו, בהפגנת סגולותיו הייחודיות, שאינן נזקקות לשום השלמה בעזרים ויזואליים כמקדמי רייטינג.
עניין מיוחד ותועלת רבה יכול להפיק שילוב התכניות בערוץ האינטרנטי, שיעביר וישמר את התכניות המועדפות אישית כדיפדוף חוזר בספר או מחזה/תסכית שאהבנו או האזנה חוזרת לקריינות או מוזיקה שנמשכנו אליהם.בו זמנית הוא יכול להוות חוליה רבת משמעות ברשת התקשורתית, שממילא כורכת את כל ענפי המדיה במכלול אורקולי מאגד, כפי שמתקיים כיום במכשיר הנייד.

יום שני, 22 בספטמבר 2008

קהילת אב או קהילת אם

קהילת אב או קהילת אם
עם כל היתרונות של משטר דמוקרטי עדיין פעילים בתוכו דפוסי חיים שמרניים שהפכו להרגל למרות שבעולם משתנה ודינאמי כמו שלנו אין צורך לשמר דווקא אותם. הדבר מתקיים בתחומים שונים, כגון מאבקים מגדריים, מעמדיים או שינוי תפישות גזעניות. כך גם בגרעין התא המשפחתי, אשר לו השלכות מכריעות על המסגרת החברתית, החינוכית והמדינית הרחבה.
--------------------------------------------------------------------------------
מבנה החברה הפטריארכאלי ( בו האב הוא הדומיננטי ) מאפיין את רוב אוכלוסיית העולם, מזמנים קדומים ועד ימינו. כיום המאפיינים ה"גבריים" הולכים ומתמתנים, אך התפישה הפטריארכלית עדיין עומדת בעינה כאב-טיפוס משפחתי, אשר מאפייניו הסטריאוטיפיים הם, בין היתר: שררה, תחרות, והפעלת סמכות. למולם נמצאת המשפחה המטריארכאלית ( בה האם דומיננטית ) שגם לה מקורות עתיקי יומין, ושרידיה האנתרופולוגיים נמשכים עד לשבטי אינדיאנים בברזיל הטרום-ספרדית. מאפייני קהילת האם: רוך, פתיחות, רגישות וקבלת האחר והשונה. (צפה בגוגל, ויקיפדיה, הערך "משפחה מטריארכאלית")
--------------------------------------------------------------------------------
אם נתייחס למבני משפחה סטריאוטיפיים אלו ככלל, מה מונע מן החברה לעבור כיום למסגרת מטריארכלית ? בעולם בו אנו חיים, ניתן להקביל את הweb 2.0 למבנה מטריארכלי: Web 2.0 מאופיין ברשתות חברתיות, תוכן המיוצר על ידי גולשים, שיתופיות ופתיחות. אפשר לראות שקיימים מאפיינים משותפים לחברה המטריארכלית- קהילתיות הינה תופעה אשר משויכת יותר לנשים. כך גם הדבר בסטריאוטיפ נשי נוסף -"נשים משתפות הכל". הדבר עולה בקנה אחד עם הבלוגספירה התוססת, בה קיימת חשיפה מתמדת ורצון לשתף ולחלוק עם משתמשים אחרים, אשר מגיבים ועונים בחזרה בתורם. האפשרות להיות חשופים ופגיעים, וליצור קשרי קהילה נרחבים, עולים בקנה אחד עם סטריאוטיפים מגדריים נבחרים.אפשר לראות את השינויים מתקיימים גם מבחינת פעילות נשים במרחב המקוון:
--------------------------------------------------------------------------------
• נתונים *** המראים כי בנות מתבגרות הן חצי מהבלוגספירה. • מספר הנשים אשר בעלות עסקים באמצעות האינטרנט, כגון מעצבות אופנה בSecond Life נשים המשתמשות במדיום האינרטנטי • הרגלי הצריכה של נשים באינטרנט מתיישרים להרגלי הצריכה של גברים , יש מחקרים המוכיחים שהפער הצטמצם די במהירות - לינק
אנחנו בעידן שבו לא רק שמאפייני הweb 2.0 הינם מטריאכליים יותר, אלא הדבר מאפשר דרך נוספת לשינויי תפקידי הכוח המגדריים וצעד נוסף בדרך לשוויון. אפשר לראות זאת גם מהצד השני- כיום גברים רבים, אשר עוסקים במקצועות היי-טק שונים: מתכנתים, גרפיקאים, יזמי אינטרנט, בוחרים לעבוד מהבית. כך נוצר שינוי של התפקידים המגדריים המסורתיים.
--------------------------------------------------------------------------------
ייתכן שהאינרציה נותנת המשכיות לעקרונות חברתיים שאין בהם ממש ולמעשה הינם מיושנים. התפישה הפטריארכלית טופחה ולובתה אלפי שנים על ידי הדתות השונות, שליטים והגמוניה כלכלית אשר בסיסה רוב גברי, ולפיכך ממשיכה להשפיע גם במאה ה-21. כמו כן, אין ספק כי דיון זה הוא רק קצה המזלג, והוא מתבסס על הנחות וסטריאוטיפים שיתכן והיו עוברים שינוי גם ללא השינויים שעובר האינטרנט במקביל.אך מעניין לבחון את נקודות הדמיון ולהסתכל על הקשר בין עולם הטכנולוגיה בו אנו נמצאים לתא המשפחתי האישי של כל אחד ואחת מאיתנו. יתכן כי אנו עומדים בפני עידן חדש לגמרי.

יום ראשון, 21 בספטמבר 2008

Business Models Innovation

לינק


על מנת להצליח בעולם העסקי התחרותי, יותר ויותר מנהלים נדרשים לחשיבה חדשנית ושינוי במודלים העסקיים.
כיצד עושים זאת?
כיצד מובילים תהליכים של טרנספורמציה עיסקית?
כיצד מעודדים חדשנות בארגונים?
יבמ ומעבדת המחקר שלה, מובילות עולמיות בתחום, מזמינות אותך ליום עיון ייחודי במסגרתו ידונו המגמות, הדרכים והמתודולוגיות לקידום טרנספורמציה עסקית. את המפגש ילוו מומחי יבמ בכירים מהארץ ומהעולם, אשר יציגו הלכה למעשה כיצד ניתן ליישם את השינוי, תוך הבאת דוגמאות וסיפורי לקוח.

יום ראשון, 14 בספטמבר 2008

כנס החדשנות כתבות מקדימות במרקר


חדשנות עם מוח כחול והרבה עיניים

"המוח הכחול". חדשנות סטייל יבמ
יורי פרשצ'ק, מנהל מחקר בכיר ביבמ העולמית והדובר המרכזי בכנס החדשנות של TheMarker ויבמ, מסביר איך מעודדים יצירתיות ומציג שני מיזמים שהחברה מקדמת: מוח דיגיטלי ואתר המחשה גרפית14.09.08 06:52 אור הירשאוגה

למרות שמו הסלאווי, האנגלית שבפיו של יורי פרשצ'ק היא בריטית. הוא נזכר בילדותו בעיר שדה בריטית כשהוא מדבר על הקשר בין איכות הסביבה לחדשנות. "ברוטסדייל היינו פותחים את הברז וזהו. לאף אחד לא אכפת מבזבוז מים כשהגשם לא מפסיק לרדת. ואולם כיום אנחנו חיים בסביבה אחרת. אוסטרליה, למשל, מתייבשת", הוא אומר.
"יורי פרשצ'ק: 'אני אומר לאנשים: אל תחשבו רק על החומר. חשבו גם על החומרה וגם על התוכנה. אתה לא מתכנן מכונית ומלביש עליה חומרה ותוכנה - החומרה והתוכנה יכולות לשנות את התכנון עצמו"

ואולם פרשצ'ק, שמשמש כמנהל המחקר לפתרונות תעשייה ומחקר על שיתופי פעולה של יבמ העולמית, וששימש בעברו כמנהל הטכנולוגי של קרן ההשקעות של החברה, אינו מזכיר את הסוגיות הסביבתיות כחלק מרגרסיה נוסטלגית - להפך. "העובדה שאנחנו עובדים בסביבה מוגבלת במשאבים מחייבת אותנו ליצור. לחדשנות הרבה מנועים, ואחד החזקים שבהם הוא הכורח".
פרשצ'ק ישמש כדובר המרכזי בכנס החדשנות של TheMarker ויבמ, בשיתוף עם SIT, שיתקיים ביום ראשון הבא, 21 בספטמבר באירפורט סיטי. בין הדוגמאות שהוא מציג כמגבלות של הפיתוח הטכנולוגי בולטת צריכת החשמל של מרכזי שרתים. "לא פחות מ-2% מצריכת החשמל בארה"ב נעשים על ידי מרכזי נתונים", הוא אומר, "וזה עוד בלי לדבר על צריכה של מחשבים אישיים, שמעלה את השיעור ל-10%".

לעורר את הדמיון
ואולם, לדבריו, כורח אינו המניע היחיד לחדשנות. "הכי חשוב לי לתת לאנשי הפיתוח במעבדות משהו לחשוב עליו, משהו שמעורר את הדמיון. כשאני מגיע לאחת ממעבדות הפיתוח שלנו ברחבי העולם אני שואל את המפתחים מהו הדבר הכי מעניין שהם יכולים לתכנן".

פרשצ'ק מסביר שהפנייה לדמיון דרושה כדי להבין שתחום הפיתוח המרכזי לעולם אינו חזות הכל: "במעבדות שלנו ביפאן עוסקים בתוכניות לפיתוח מכוניות. אני אומר לאנשים: 'אל תחשבו רק על החומר. חשבו גם על החומרה וגם על התוכנה'. צריך לחשוב על המכונית כמכלול. אתה לא מתכנן מכונית ומלביש עליה חומרה ותוכנה - החומרה והתוכנה יכולות לשנות את התכנון עצמו". כדי לאפשר סוג כזה של חשיבה פיתחו מעבדות יבמ ביפאן כלי שמבצע לא רק הדמיה של שלד המכונית, אלא גם וירטואליזציה של החומרה והתוכנה שאמורות לפעול בה.

"פרשצ'ק: 'אותי מאוד מעניינת הדרך שבה ניתן להבין מצב על ידי שימוש בנקודת המבט של אנשים רבים. ניסינו לגשת לסוגיה הזו הזה באמצעות ווב 2.0. יש לנו אתר אינטרנט בשם Many Eyes"

כדוגמה לסביבה מאתגרת מציין פרשצ'ק את העבודה בעולמות וירטואליים. "בהתחלה ניסינו לערוך ועידות מוסדרות בעולמות האלה. מה שגילינו שלוועידות המוסדרות אנשים לא תמיד הגיעו. הם כן הגיעו למפגשים אחרים, אישיים יותר, שנוצרו אחר כך וביוזמתם. "גילינו שעולמות וירטואליים יוצרים אופני עבודה פחות פורמליים, ובכך מספקים פלטפורמה לחדשנות".
יוטיוב של גרפים

בפרויקט Blue Brain (מוח כחול) השאפתני, שהושווה בהיקפו לפרויקט הגנום האנושי, מנסות מעבדות יבמ בלוצרן ליצור מחשב שבנוי בצורה קרובה ככל האפשר לחלקי המוח האנושי. המחשב בנוי מארבע קופסאות מחשוב ענקיות, שכל אחת מהן מכילה 2,000 שבבים - כל שבב מדמה תא עצב יחיד במוח הדיגיטלי.

מנהל הפיתוח של Blue Brain, הנרי מרקרם, ציין בפני המגזין SEED שהפרויקט הוא "היחיד שבאמת מנסה לבנות מחשב על פי המנגנון של המוח. קיימים הרבה מודלים - אך זוהי הפעם הראשונה שבה מושג דיוק ברמה הביולוגית". שאיפתו של מנהל הפרויקט היא לחבר את המוח הווירטואלי לרובוט שיוכל ליצור אינטראקציה עם העולם, ולעקוב באופן הדוק אחר ההתפתחות המתמשכת של הדרכים שבהן נוצרות רשתות של קשרים בין השבבים.

פרשצ'ק שואף למנף את המוח הדיגיטלי לצרכים אחרים. הוא מעוניין ליצור סימולציות של תופעות רחבות, כמו תנועת כלי רכב בערים. "אנחנו לא יכולים לדעת עדיין מה הדמיה כזו תגיד לנו ומה נוכל ללמוד ממנה". העניין הרב של פרשצ'ק בהדמיה משתקף גם בפיתוחים של המעבדות של יבמ ברחבי העולם. "אותי מאוד מעניינת הדרך שבה ניתן להבין מצב על ידי שימוש בנקודת המבט של אנשים רבים. ניסינו לגשת לסוגיה הזו הזה באמצעות ווב 2.0. יש לנו אתר אינטרנט בשם Many Eyes (עיניים רבות). באתר הזה אנשים יכולים להעלות מידע וליצור עבורו המחשה חזותית. אחר כך יבואו אנשים אחרים ויציגו את המידע באופן שונה".

האתר, שפותח במרכז המחקר של יבמ במסצ'וסטס שפרשצ'ק שימש בעבר כמנהלו, מאפשר למשתמשים לשתף גרפים וטבלאות כפי שגולשים משתפים קובצי וידיאו ביוטיוב. ואולם הוא עושה יותר מזה: האתר מציע למשתמשים מבחר של כלים מתוחכמים שבאמצעותם הם יכולים ליצור המחשות ויזואליות של הנתונים - ממפות של קשרים בין דמויות בתנ"ך ועד להמחשה גרפית של חזרה על מלים וביטויים בנאומים של פוליטיקאים. אלה נבחנים על ידי קבוצות המשתמשים, שמעירים הערות ומציעים דרכי המחשה חדשות ודרכים שונות להסתכל על הנתונים.

את Many Eyes מציג פרשצ'ק כדוגמה לדרך שבה ניתן להתגבר על הבעיות הכרוכות ברב-תרבותיות ארגונית ולנצל את היתרונות שבה: "בחברה כמו יבמ יש מעבדות מכל העולם. רק כשמתחילים להבין כיצד הצד השני רואה את הדברים אתה יכול להרוויח מריבוי התרבויות. עבודה אל מול צד שני מעודדת יצירתיות רק כשאתה מצליח להבין מה הוא רוצה - אם זה לקוח ואם זה עמית לפיתוח. Eyes Many הוא אחת הדרכים שמסייעות לנו לפתור את הבעיה הזאת".

יום שבת, 13 בספטמבר 2008

חדשנות - טלמילון / מילון הסלנג

חדשנות – טלמילון/ מילון הסלנג

בעבר חששו שהמצלמה תבטל את הציור, שהקולנוע יבטל את התיאטרון, ובהמשך גם שהטלויזיה תדחק את הקולנוע. למעשה, כולם מתקיימים יפה זה בצד זה. בכל פעם שעלה מדיום חדש, כך גם עלה החשש כי מדיום זה ידחק את מקומו של המדיום שקדם לו, על אף שהדבר כמעט ולא קרה. כך גם בימינו, עם עלייתו של המחשב, אשר מסוגל לענות על מספר צרכים במקביל, ומהווה אתגר מהפכני להגדרה עצמית של כל מדיום בפני עצמו.

האופציות העומדות בפני המחשב, אשר נכנסות לכל תחום בחיינו, ודאי שעוד לא הגיעו לשיאן, הן באיכות התוכן והן במישור הטכנולוגי: אנו עדים לשידרוג בלתי פוסק של כל המערכות, כגון מהירות וניידות- הן ברמת התשתית והן ברמת התקשורת והאפליקציות.

אם נסתכל על התפחותו של הספר, שהינו המדיום הותיק ביותר, נראה כי גם הוא עשה מעבר אל המחשב, וכיום מציעים ספרים און-ליין למכירה באינטרנט ויוצרים מכונות דפוס שיאפשרו להדפיס עותק מספר נבחר בו במקום.
מעבר לכך, חשוב להתייחס לשפה בה אנו משתמשים, כותבים ויוצרים. בעידן הדינאמי בו אנו חיים השפה היומיומית- "סלנג"- מתחלפת במהירות, ורק המחשב יכול להדביק קצב מסוג זה בלי להתיישן. לפיכך חיי המדף של מילון רגיל בתחום זה קצרים ביותר.

כאשר אנו מסתכלים על מילון, ובמיוחד מילוני הסלנג - מה מותר האינטרנט על המילון הרגיל? אם נעדיף לחיצת כפתור במקום הדפדוף בכרך, יהיה זה בזכות הדינאמיות של מילונים אלו. מילון הסלנג של דן בן אמוץ, לדוגמא, התיישן לפני שהסתיימה עריכתו של הכרך הראשון, ובמהדורה השנייה כבר קיימים עשרות ערכים המפנים את הקורא לכרך הקודם עקב התיישנותם. מי זוכר את "שנת תרפפו"- סלנג נפוץ עד לא מזמן? התפוגה של המונח משתקפת בכרך הסלנג הנזכר באמצעות הפנייה למהדורה המקורית.

המצב המסורבל בולט לעין גם במילון הסלנג החדיש שיצא לאור לאחרונה (מילון הסלנג המקיף , 2005). מושגים טריים כ"חבלז" (חבל על הזמן) פינו עד מהרה מקום לחבל"ז שו"ש (חבל על הזמן שלי ושלך), חבלז שוקו וכן הלאה. יתרה מכך, עוד טרם יבשה הדיו על "המלה האחרונה" וכבר נדחפת לחזית רשת מונחים חדישה יותר, כגון "סוף הדרך" שבא להחליף את חבל"ז, יתכן שבעת כתיבת שורות אלו קיים כבר תואר חדש ועדכני יותר.

לכן, כשאנו מדברים על נושא הסלנג עלול להווצר פער תרבותי המחכה למענה מקוטלג בצורה עדכנית ושימושית.,פער שהמחשב יכול לעזור לצמצם. המחשב יכול לעדכן ולבטא באמצעות מנגנונים דינאמיים (למשל בפריסה נגללת של מלות המפתח) את התחלפות המונחים וההגדרות בלי להזדקק לעדכונים מתמידים. תוכנות ממוחשבות מייתרות כרכים כבדים ועבי כרס של מהדורות קודמות, אשר כבודם במקומם מונח, ואשר יימצאו במצאי התיעוד המחקרי או האקדמאי של ענף הבלשנות.
בצד האתגר הטכנולוגי, יש בכך די חומר לתידלוק מיזמי תוכן חדשניים באמת. שיטת החיפוש יכולה להשתנות מסדר אלפביתי רצוף לקיטלוג מושכל, למשל לפי נושאים ומקורות: לשון צבאית, לועזית (בייחוד בביטויים גסים, השאולים ממגוון של שפות), פלילית, אינטרנטית, בידורית, פולקלוריסטית וכד'.

כל דור חדש "ממציא את עצמו" בצופן לשוני שנועד להבדיל וליצור לו נוכחות של מורד במורשת המקובעת. המענה ההולם לתופעה שוקקת החיים ושוחרת החדשנות בהגדרה, יהיה תוצר דיגיטאלי ההולם את המדיום הבולט בתקופה בה אנו חיים, אשר יעדכן את השינויים בצורה גמישה, שיתופית ומגוונת.

יום שני, 8 בספטמבר 2008

כנס החדשנות 2008

כנס החדשנות ביוזמת
TheMarker
IBMו -
S.I.T בשיתוף
ייערך ביום א' 21.9.08 במרכז האירועים והקונגרסים אווניו בקרית שדה התעופה

מטרת הכנס להראות זוויות שונות של חדשנות,
לאתגר, לפתוח את הראש ובעיקר לשים דגש על הצד היישומי- לגרום לאנשים להבין איך עושים חדשנות. זהו כנס ללא פאנלים, שבנוי בצורה מודולארית כאשר בכל זמן יהיו במקביל דובר ראשי + סדנאות ושולחנות עגולים אשר יהיו אופציה למפגש אישי ואינטימי יותר עם דוברים בולטים במגוון רחב של נושאים, דבר זה יאפשר לאנשים מדסיפלינות כגון הייטק / טכנולוגיה/ שיווק ופרסום למצוא עניין בתוכן, בכל רגע נתון.

---------------------------------------------------------------------------------------------

אחד הדוברים אשר ישתתפו בכנס יהיה דוב מורן



דב מורן הוא מייסד, מנכ''ל ויו''ר
modu.
לפני כן, ייסד מורן והיה המנכ''ל והיו''ר של חברת
msystems NSDQ: FLSH, אשר המציאה את ה - USB Flash Drive TMDiskOnKey, DiskOnChip ,FlashDisk וכן מכשירי אחסון מידע חדשניים. בתוך 18 שנה צמחה msystems לחברה בעלת מחזור מכירות של יותר ממיליארד דולר במכירות.
בסוף שנת 2006 נרכשה החברה ע''י
בסוף שנת 2006, SanDisk NSDQ: SNDK
תמורת 1.6 מיליארד דולר.
בנוסף, מורן מכהן כיו''ר חברת
Tower Semiconductor NSDQ: TSEM ו-Biomas.שהיא חברת ביו-טכנולוגיה

--------------------------------------------------------------------------------------------
זירה בפייסבוק

יום שבת, 6 בספטמבר 2008

IBM TV Commercial on globalization

חדשנות - סחר חליפין


חדשנות – סחר חליפין מקווון.
לעומת תקופות פרימיטיביות, בהן החליפו סחורה בסחורה
(כגון ראשי צאן תמורת זהב או תוצר חקלאי תמורת כלי נשק) הרי בעולם המודרני כל שיטת המסחר והתגמול נעשית על בסיס כספי, כלומר על סמך תיווך ייצוגי. ערכם של המטבע או השטר מוסכם וצמוד אמון בהגדרה.

השטרות, המטבעות, הצ'קים אינם בגדר סחורה אלא מוערכים לפי מדד שהוא "שווה ערך סמלי לסחורה". והנה כיום מסתמנת חזרה, אמנם מתוחכמת עשרות מונים, ליחסי הגומלין הבסיסיים של החלפת נכס בנכס, תוצר בתוצר, עודפים מחומר אחד בעודפים מחומר אחר, בהתאם לביקוש האותנטי.

שיטת החלופין חדרה הן לחברות והן למישור הפרטי, בו מתנהלת תנועה מקוונת של חילופי נכסים, החל בחילופי דירות נופש, ועד משחקים ואביזרים מבוקשים בקרב הנוער.

התיווך המקוון הולך ותופס את מקומם של תיווכי המטבע, שעדיין נספרים ומאופסנים בכספות כאילו היו חומר בפני עצמו.

עידן האינטרנט מתחיל להפקיע למעשה את הצורך במגע ממשי עם הכסף ותחליפיו, והתהליך של פעילות חילופין מקוונת בין גופים כבר תופס תאוצה משמעותית. שיטה זו מתייחדת בכך שהיא עוקפת בנקים, מיסוי ומכס, ובעיקרון גם פטורה מביטול זמן וביורוקראטיה מיותרת, שקפאה על שמריה והפכה מטרד בחיי הימיום.

במצב עניינים זה פוחתת החשיבות הבנקאית, והRAISON D`ETRE של המוסדות הבנקאיים מצטמצם בצורה ניכרת. הבנקים, שהם הגופים המתווכים באמצעות הכסף בלבד, מפנים מקום לטובת גופי אירגון מקוונים שמסוגלים לתעל את זרמי ההיצע והביקוש תוך איתור פלחי השוק האותנטיים, הכוונתם וחיבורם זה לזה.

במקום בנקים פיננסיים ניתן למצוא את בנק הזמן, המאפשר שעת טיפול תמורת שעת ייעוץ משפטי, שעור בשפה זרה תמורת שיעור סלסה. מעבר לכך, אנו שומעים על קהילות מחרוזת המעבירות תוצרי חקלאות מקומיים מיד ליד תמורת תוצרים מסוג שונה או שלוחות אחרות של אותו תוצר
(כגון תעשיית ריבות שמסתעפת מגידול עצי פרי וכן תעשיית גבינות או ביגוד,שמסתעפות מגידול צאן).
באותו הכיוון, אך עדיין בשיטת התיגמול הכספי, מתקיימים במלוא כוחם ערוצי קנייה ומכירה דרך האינטרנט, בכל נושא אפשרי.

בעוד שקרנו של סחר החליפין הקדום ירדה ונעלמה כליל בשל הסירבול בהתאמת ההצע לביקוש, זמינות ומיידיות החליפין, הרי כיום בעיית הסירבול התגמדה לגמרי. ברור שהתקשורת דרך האינטרנט יכולה להתבצע בקלות שלא תיאמן, על כל ההיבטים של מגעי המסחר המבוקשים :
איתור, התקשרות, בדיקה באמצעים מדידים כמו מספר הפריטים, ובחינת השווי שלהם ביחס לתמורה החומרית - לא הכספית - מהצד השני.
אפשר ורצוי להרחיב את סחר החליפין בפלחי שוק מקומיים לאופקים גלובאליים, מאחר והשיטה של סחר חליפין מתאימה מאין כמוה לגוף ענק כדוגמת השוק האירופי המשותף. תוצרת הכרמים וגידולי הזית הטיפוסית למדינות דרומיות כספרד ויוון, למשל, יכולה להיות מומרת במחצבי הצפון האירופי. גם המרחק אינו מהווה מכשול משמעותי, שכן בין המאפיינים המרכזיים של השוק נמנים ביטול המכס, שיתוף פעולה וישירות מקסימלית בהובלה.

בעקבות נסיונות אלו, אשר הם עצמם נמצאים עדיין בתהליכי גיבוש ולבטים הנובעים מאופי השינוי העצום, ניתן להקים גופים ואירגונים במעגלים רחבים דיים שיספקו את מירב הצרכים של קהלי יעד מוגדרים. התיווך האירגוני – דרך החברות המקוונות - יתוגמל על השקעה אקטיבית בידע ובכוח אדם שהוכשר לכך ולא על "עסקי אויר" שבהם כסף מצמיח כסף בבחינת יש מאין. ובהתחשב בתפיסת "הכפר הגלובאלי", עליו דובר בעבר, הרי שזוהי דוגמא נוספת למידת החזרה לכפר השבטי בעידן בעל טכנולוגיה מתקדמת.

רשימת הבלוגים שלי

Powered By Blogger