חדשנות - למידה בין תחומית

הנושא הבין - תחומי זוכה כיום להתייחסות הולכת וגוברת, הן במוסדות החינוך והן באקדמיה.

נעשו תכניות, ובעקבותיהן ניסיונות יישום על שילוב מדעי הטבע עם ידיעת כדור הארץ (לדוגמא מים), או בין אמנות למדעים מדויקים
(כגון אדריכלות המשלבת אמנות וגיאומטריה).
אל כיום קהל היעד הוא מורים ומרצים.
איך תהפוך הדרישה ללמידה בין תחומית לנחלת הכלל ?
מהן הדרכים לעורר את המודעות לחשיבות הנושא ללומדים מכל גיל ?
בנוסף, האם ניתן ליצור גופי ידע להיכרות עם הנושא וכבסיס ללמידה אוטונומית גם מחוץ לכותלי בית הספר ?
אירועים בין תחומיים יכולים להביא אל הרחוב ומרכזי הערים והתקשורת את הידע החדש.

הנחיצות בהעשרה מסוג זה גוברת על רקע תקופתנו: כיום מעמיק הפער בין מקצועות ותחומי עניין המנותבים לתכליתם הבלעדית של מומחים בשטח. העלאת המודעות הזמינה ביותר היא אירוע חדשותי המשלב מספר תחומים, כפי שקרה לאחרונה בתחום הרפואה, התזונה והחקלאות, סביב ההנדסה הגנטית המקשרת בין שלושתן. החקלאות המודרנית משולבת בידע גנטי, ההופך ומשנה את צבעם וטעמם של תוצרי הפרי והירק, והתזונה המשלימה מתמזגת עם גלולות בית המרקחת. הרפואה כבר מפעילה ידע שפותח בתחום הביוטכנולוגיה, היא הדוגמא השנויה במחלוקת של שיבוט בעלי חיים. יתרה מכך, אם התפתחות הביו-טכנולוגיה משיקה לבעיות אתיות כפי שקורה בנושא השיבוט, נוצר עניין מיידי במפגש הבין תחומי
בין מדעי החיים לדיסציפלינות של הגות ומוסר, ומתרחבת הדרישה ללמידה בין-תחומית אינטנסיבית.
בצד התחומים המובהקים שהם ברי שילוב (ביולוגיה/ הנדסה; חקלאות/ גנטיקה; תזונה/ כימיה),
ניתן למצוא דוגמאות גם בתחומים הומניסטים כגון ספרות/ היסטוריה/ אמנות.
מאז התקופה הקלאסית מוכרת הזיקה האמיצה בין התרבויות המתחלפות לבין התמורות ההיסטוריות.

הרקע ההיסטורי חיוני להבנת היצירה כגורם המצמיח התפתחויות ושינויים מקבילים באמנות התקופה. הבנה עמוקה של השפעות הגומלין בין התחומים מעמידה בפרופוציות הראויות את הלמידה והמחקר, במקום העיוות בשיטת הלמידה הנהוגה, במקטעים הרמטיים ונבדלים זה מזה. חבל להכיר את ה"גרניקה" של פיקאסו כניספח אגבי בלימוד תולדות מלחמת האזרחים בספרד. או להיפך, להכיר "על קצה המזלג" את עליית הפאשיזם, תוך כדי למידת הציור המופשט של פיקאסו וה"גרניקה" בפרט.
נראה כי הלמידה הבין תחומית מרחיבה את אופקי המחשבה ואת המבט הגלובאלי על הידע המצטבר,
ובד בבד מעמיקה את המודעות לתהליכים אקטואליים. טיפוח גישה זו עשויה לספק כלים להתמודדות עם האתגרים של ימינו.