המשבר הכלכלי העובר על העולם מחייב חשיבה קדימה. בין אם שורש המשבר נעוץ בקשיי נזילות של הבנקים הגדולים ובין אם נקלענו לאפקט הדומינו, גלוי כי הוא מעיד על ליקוי כרוני שאיש לא נתן דעתו על תוצאותיו הבלתי נמנעות. הניפוח הבלתי סביר בעליל של החברות המתעשרות, פערים שהתרחבו בין קומץ טייקונים לבין אוכלוסייה השוקעת מתחת לסף העוני פעלו כמטוס ללא טייס וכך גם הביאו על עצמם את קיצם. ברור שהאכזבות מהסוציאליזם מחד ומהקפיטליזם מאידך אפשרו היסחפות ב"אמצע" מעורפל וחסר קווי פעולה ברורים.
נראה שהמשבר יכול לשמש לפחות כיוון חיובי אחד, והוא הצורך בהתארגנות אחרת, והעידוד לחשיבה חדשה בממדים גלובאליים.כשם שהגלובליזציה קידמה את המודעות הכלל-עולמית לאיכות הסביבה, כשהיא "נתמכת" באסונות אקולוגיים שסיפרו יותר מכל על הצורך בעצירה, ובהיערכות חדשה ש'תפסה' את ההכרה האנושית, כך ניתן לצפות שהמשבר הכלכלי (שעדיין לא נחשף במלוא היקפו) הכשיר את הקרקע להנבטת מגמות כלכליות המבוססות על הגיון ואכפתיות. העולם מופיע ככפר גלובאלי, שבו מעשה אישי של אדם אחד יוצר מציאות אישית של אדם אחר. במלים אחרות- כל תנועה משפיעה ומושפעת מתנועות סמוכות ומרוחקות, כנחשול העובר מלב האוקיאנוס אל החופים, במהירות ובעוצמה.
כדי למנוע הרס מתמשך, ראוי ללמוד מן ההצלחה של החשיבה הירוקה, ולהתחיל לטפח מודעות ואכפתיות הדדית בכל רמות התקשורת והעבודה בשטח. צוותי חשיבה יוקמו החל משלב המעגלים הקטן, כגון מעגל שכונתי, עירוני, קהילתי, עסקי, וכלה במעגלים ממלכתיים ובין לאומיים.
מעל כל זה יש חשיבות להחדרת המודעות הכלכלית למערכת החינוך, שתטפח אכפתיות הדדית לפני אינטרסנטיות פרטית. ניתן לשפר את יחסי הכוחות בין התפוקה שמספקים המשאבים הקיימים לבין פריסתם על כל פלחי האוכלוסיה, וזאת בהתאם למפתח השקעה שיעוצב בידי מומחים, מן היסוד.
יתכן והמשבר הכלכלי הנושף בעורפינו דווקא יקדם היערכות רצינית של מספר תוואי פעולה שמסתכלים רחוק יותר, תוך התחשבות בגורמים רבים ועדין מתוך מטרת רווח.