יום שלישי, 31 במרץ 2009

חדשנות - לחשוב רחוק


המשבר הכלכלי העובר על העולם מחייב חשיבה קדימה. בין אם שורש המשבר נעוץ בקשיי נזילות של הבנקים הגדולים ובין אם נקלענו לאפקט הדומינו, גלוי כי הוא מעיד על ליקוי כרוני שאיש לא נתן דעתו על תוצאותיו הבלתי נמנעות. הניפוח הבלתי סביר בעליל של החברות המתעשרות, פערים שהתרחבו בין קומץ טייקונים לבין אוכלוסייה השוקעת מתחת לסף העוני פעלו כמטוס ללא טייס וכך גם הביאו על עצמם את קיצם. ברור שהאכזבות מהסוציאליזם מחד ומהקפיטליזם מאידך אפשרו היסחפות ב"אמצע" מעורפל וחסר קווי פעולה ברורים.



נראה שהמשבר יכול לשמש לפחות כיוון חיובי אחד, והוא הצורך בהתארגנות אחרת, והעידוד לחשיבה חדשה בממדים גלובאליים.כשם שהגלובליזציה קידמה את המודעות הכלל-עולמית לאיכות הסביבה, כשהיא "נתמכת" באסונות אקולוגיים שסיפרו יותר מכל על הצורך בעצירה, ובהיערכות חדשה ש'תפסה' את ההכרה האנושית, כך ניתן לצפות שהמשבר הכלכלי (שעדיין לא נחשף במלוא היקפו) הכשיר את הקרקע להנבטת מגמות כלכליות המבוססות על הגיון ואכפתיות. העולם מופיע ככפר גלובאלי, שבו מעשה אישי של אדם אחד יוצר מציאות אישית של אדם אחר. במלים אחרות- כל תנועה משפיעה ומושפעת מתנועות סמוכות ומרוחקות, כנחשול העובר מלב האוקיאנוס אל החופים, במהירות ובעוצמה.


כדי למנוע הרס מתמשך, ראוי ללמוד מן ההצלחה של החשיבה הירוקה, ולהתחיל לטפח מודעות ואכפתיות הדדית בכל רמות התקשורת והעבודה בשטח. צוותי חשיבה יוקמו החל משלב המעגלים הקטן, כגון מעגל שכונתי, עירוני, קהילתי, עסקי, וכלה במעגלים ממלכתיים ובין לאומיים.


מעל כל זה יש חשיבות להחדרת המודעות הכלכלית למערכת החינוך, שתטפח אכפתיות הדדית לפני אינטרסנטיות פרטית. ניתן לשפר את יחסי הכוחות בין התפוקה שמספקים המשאבים הקיימים לבין פריסתם על כל פלחי האוכלוסיה, וזאת בהתאם למפתח השקעה שיעוצב בידי מומחים, מן היסוד.
יתכן והמשבר הכלכלי הנושף בעורפינו דווקא יקדם היערכות רצינית של מספר תוואי פעולה שמסתכלים רחוק יותר, תוך התחשבות בגורמים רבים ועדין מתוך מטרת רווח.


יום רביעי, 25 במרץ 2009

משחקי רחוב


האדם הוא מטבעו יצור חברתי ואכן הוא בוחר לשהות בצוותא בכל עת: בסעודה,
במופעים מוזיקליים ודרמטיים, בלימודים, בעבודה.
בזמנים קדומים רוב הפעילות השוטפת התקיימה בחוצות, בכיכרות, בשווקים, ובמקומות פומביים כיוצא באלה.
ביוון העתיקה - הפסטיבלים, האמפיתיאטראות, תחרויות הדרמה והספורט, יכלו לכנס למשל את כל קהילת אתונה,
תחת כיפת השמיים.
כידוע, אף הלימוד המדעי והפילוסופי לא התקיים במוסדות אקדמאים אלא בחוצות הכיכר, המקדש, בין העמודים או תוך כדי טיול. החול שימש ל"לוח" והאצבע לשרטוטים.

(ראה ויקיפדיה - ציור של רפאל, "אסכולת אתונה", 1509)
העולם התקדם, עבר תהליכי ניכור, אך הצורך החברתי נשאר בעינו. במציאות האורבנית של ימינו, ילדי המסכים נעים בין האינטרנט לטלויזיה ולכן מרבים לשהות יותר בין כתלי הבית. כך היחידה המשפחתית כולה סובבת יותר במעגל פנימי מאשר במרכזים פומביים.המענה על הצורך החברתי ניכר גם באינטרנט - בריבוי הבלוגים, הפורומים הקהילתיים והרשתות החברתיות הפעילים כיום, ומעלים את השאלה האם מדובר במענה או בתחליף לצורך להתחבר.


מחוץ לפסטיבלים העונתיים המוציאים את התושבים החוצה, נעשו עוד נסיונות לגרום לאנשים להתקהל בפעילות משותפת ובלתי ממוסדת, המקשרת ביניהם בתנועה טבעית. אחד מערוצי החיברות הוא משחקי הרחוב, שבארצות מסויימות הם חלק ממסורת העוברת מזה דורות (כגון הפטאנק - משחק הכדורת-הצרפתי, או מופעי רחוב יומיומיים ברבות מערי אירופה). דוגמא נוספת הינה פאזלים ענקיים או משחקי שחמט, המתבצעים בכיכר העיר על טבלה המצויירת על שולחנות אבן ואף על ריצוף המעוצב כטבלה, מושכים אליהם הן את המשחקים והן קהל צופים, במיוחד אם הנוהג הופך לחלק מהנוף האנושי הקבוע. מתברר כי יצר המשחק אינו חדל עם תום הילדות, ואכן ניתן להנהיג משחקי רחוב ולשדרג אותם בצורה שתתאים לכל הגילים, במרכזי היישובים העירוניים.



הנחיצות גוברת גם מכיוון אחר- מעגל האנשים שאדם פוגש מחוץ לבית הולך ומצטמצם לקבוצות קבועות או חוגים מוגדרים, ומגבלה זו אינה טבעית מבחינת הנטיות החברתיות הבסיסיות. ההסתגרות הביתית, במיוחד מול הטלויזיה, מצמצמת את המפגשים החברתיים הספונטניים.
הפתיחה של מרחבי העיר למשחקי קהל יכולה לייצר קשת רחבה של המצאות החל במיתקנים לקליעה למטרה בכלים משחקיים ועד לתחרויות היתוליות, הקוראות למתנדבים או מתוגמלות בפרסים.
הפעילות האינטראקטיבית במרחב הפתוח יכולה להשתלב באתרי האינטרנט - שימציאו צורות משחק חדישות ויהוו במה יצירתית ופירסומית לקהילת משחקי הרחוב.


ניתן לראות זאת בפעילותה של הקבוצה
Mobile Clubbing (http://www.mobile-clubbing.com/eventsweb/public/mobileclubbing/default.aspx
אשר שלוחותיה מגיעות גם לארץ במלחמת כריות או מלחמת מים. (http://www.nrg.co.il/online/5/ART/878/146.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3106839,00.html

יום שלישי, 17 במרץ 2009

דימוי העתיד


דימוי העתיד

פעם קראו להם נביאים או חוזים, היום הם מכונים "עתידנים". מה שנחשב לגאוני והשראה אלוהית, נמצא כיום בהישג יד, כהתמחות מקצועית ומדעית ותוצאות של ניתוחים אנליטיים. למען האמת, אם מרכזים את הנתונים הנכונים לשם חיזוי משבר או למציאת פתרונות לבעיות, הגיוני שהתשובה תתגלה "מאליה". העתיד טמון אפוא בהווה, כמו שגלעין התפוח מכיל בתוכו רמזים על העץ שהוא עתיד להיות.


עד כאן המראה פשוט, אך רק לכאורה.


העתידנות המודרנית צריכה להביא בחשבון שגם העתידנות כבר לא מה שהיתה...
יש לשקול, כחלק מאיסוף הנתונים, מצבים אלטרנטיביים, גחמות פרטיות וספונטניות, ועוד. ה"אגדה" הנפוצה על משק כנפי פרפר המניע תהליכים כבירים בקצה אחר של העולם, עדיין תלויה במישהו שיבחין בפרפר ויכיר בהשלכות של כל תנודה על סביבותיה, לכן, יכולת קישור מצד העתידן בין התרחשות כלשהי לבין תוצאותיה צריכה להקיף תחומים רבים..


הענף של חקר העתידנות הופך לדיסציפלינה נחקרת, באקדמיה כמו גם בתאגידים כלכליים, והפרסומים הרציניים בנושא רבים מספור. למרבה המזל נלווים לכך, בצד המוטיבציה התחרותית, גם היבטים גלובאליים. במישור המעשי ניכרים מאמצים ללמוד מלקחי העבר על מנת לדעת כיצד להתמודד עם העתיד וחוסר הוודאות שהוא מכיל בתוכו.המודעות לאפשרויות צמצום הזמן והמרחב בעולם הגלובאלי של ימינו, מאפשרת לאבחן את העתיד הקרוב בצורה מיטבית.


צופן העתיד נסמך על חישובי מחזוריות. למשל, התחוללות מלחמה "מכוננת" במזרח התיכון צפויה בשנת 2020
(על פי ד"ר דוד פסיג, "צופן העתיד", עמ' 134). החישוב של התפרצות אלימות מדי 10 עד 12 שנה מאפשרת הערכות מתאימה למזעור נזקים ועמידה מפוכחת מול משברים. במישור הביולוגי התחזיות אופטימיות יותר, למשל בהארכת תוחלת חיי אדם, עם ההיכרות הגוברת של השפעת החלבונים מחד ומיגור מחלות נפוצות תודות להתפתחות הרפואה. בנלווה לתחזיות על התפתחות המוח האנושי, נצפית גם התפתחות בינה מלאכותית, דרך אינטגרציה בין המוח האנושי לטכנולוגיות מתקדמות. התוצאה - פיתוח אינטליגנציה רובוטית שתעלה על תבונת אנוש.


מרשימה במיוחד היא יכולת ההתבוננות של המדע במגבלותיו עצמו. מתקיימת תאוצה המקצרת את הזמן בין התקדמות מדעית לבאה אחריה בעשרת מונים. ה"דילוגים" המדעיים מקרבים אפוא עידן טכנולוגי חדש, שבו (על פי החוקרת ליסה רנדל) ממד הכבידה יקבל התייחסות שונה מזו המוכרת לנו. אפשר רק לדמיין איך ייראה דורנו, אשר אנו תופסים אותו כמתקדם לכאורה, בעיני הדור הבא, שיורגל למשל לנהוג במכונית מעופפת לכל אזרח. דור זה יסתכל עלינו כשם שכיום אנו מסתכלים בתדהמה על הדורות הקודמים, שהתקיימו עם מכאניקה ואמצעי תקשורת פשוטים יותר.
ובמילותיו של איינשטיין: "דמיון חשוב יותר מידע - זה המיקדמון של האטרקציה הבאה בחיים".

יום שני, 9 במרץ 2009

Eurikamp

למרות שעבר קצת זמן ....
ביום שישי ה-13 בפברואר התקיים כנס יזמים מיוחד במינו בשפיים,
זו השנה השלישית ברציפות. כנס זה התקיים במתכונת של מחנה השראתי במשך יום שלם, והפגיש כ-150 משתתפים; יזמים, מובילי טכנולוגיה, מומחים, חוקרים וסטודנטים. כולם בעלי רקע מגוון, אך עם מכנה משותף איתן- יצירתיות, אוריינטציה טכנולוגית ורצון לשתף פעולה. מטרת האירוע הינה לשתף ולקבל רעיונות חדשניים בפורמט של סיעור מוחות.

אופי המחנה הינו א-פורמלי, והפעילויות נערכו באווירה חיובית ומעודדת יצירתיות.
סדר היום בכנס נקבע על ידי המשתתפים עצמם, כאשר הפעילויות נערכו במקביל בכמה מסלולי עניין שונים כגון אינטרנט ו"העולם האמיתי". פורמט ייחודי זה של המחנה נועד לדרבן את המשתתפים לחלוק ולעזור האחד לשני למצוא רעיונות בסגנון "יוריקה" (Eureka).

היחידה לטכנולוגיה גלובלית ביבמ ישראל (GTU), שאחראית על קשרים עם קהילת הסטארטאפיסטים בישראל, נתנה חסות לכנס.
לינק לסרטון וידאו עם הרצאה של יוסי ורדי בכנס .... לינק


------------------------------------------------------------------------
תמונות מהכנס בפייסבוק:
http://www.facebook.com/album.php?aid=89246&id=725282847

יום חמישי, 5 במרץ 2009

לנצח בלי לזוז

רבות הדוגמאות בהיסטוריה שבהן תגלית מדעית נאורה הפכה לגורם הרסני.
נשאלת השאלה - איך יכולה האנושות להיחלץ מן הקללה הפרומתיאית ?
פרומתיאוס שלפי המיתולוגיה גנב את האש מן האלים כמתנה לבני האדם השוהים בחושך ובקור,
נענש קשות בידי אבי האלים.
דוגמא ראשונה היא ארכימדס, שגילה את חוק הציפה ביחס למשקל הסגולי, כאשר האגדה מספרת שהתבקש לאמת עבור המלך שכתר הזהב שקיבל אינו מזויף (מכאן 'חוק ארכימדס'). עוד ידועה לנו אימרתו: "תנו לי נקודת אחיזה ואזיז את העולם".

מה שמוכר פחות, בכל "עלילותיו" המדעיות, הוא סיועו המוחץ בקרב סירקוז, בהשמדת צי אוניות האויב,
על-ידי הצתת הספינות מרחוק בעזרת מראות ממוקדות. כפיזיקאי, אף המציא שורת תחבולות לשימוש מושכל במינימום כוח להפעלת מקסימום כובד, כלומר הכיר היטב את פעולת המנוף, שהמוכרת בהן היא בורג ארכימדס. אין ספק כי סוד העוצמה טמון בהכרת מנגנון החוקים העומדים בבסיס התנועה הפיזיקאלית ולא בהבדלי הגודל, או בממדי הכוח והכובד של האובייקט.

על אף תרומתו הרבה לפיזיקה, הרי שחלק מהמצאותיו של ארכימדס הוסבו למכונות של הרס,
כגון הפיכת המנוף למכונה המעיפה סלעים (הקאטאפולטה, ואחר כך המרגמה) לעבר האויב הנצור.
וארכימדס אינו היחיד.
כך קרה לאלפרד נובל, שלאחר ניסוייו המוצלחים אבל קטלניים בדינמיט,
ניסה לפצות על הנזק שהביא על העולם בכך שהפקיד את הונו למטרות שלום ותרבות, באמצעות הקמת קרן על שמו, פרס נובל.
גם תגלית האטום נהפכה (עם ביקוע האטום) לנשק ההרסני ביותר שהופנה כלפי אוכלוסיות בתקופתנו. איינשטיין, שנתן את חתימתו על מסמך האזהרה מפני הצטיידות גרמניה בנשק גרעיני, התחרט על מעורבותו, לאחר הפצצת הירושימה. לדבריו, היה מעדיף להיות נגר, לו שיער את שרשרת האסונות שגרמה התגלית המדעית.

נראה כי דרושה היערכות מוחות קולקטיבית 'לקדם את פני הרעה', כדי שההתפתחות הטכנולוגית העצומה לא תהיה לרועץ לאדם. ייתכן שהאינטגרציה הגלובלית מאפשרת כיום להחליף את הנשק בהסברה מקיפה. אולי ניתן להרבות את הדיבור על התובנה הזאת, ו"לשנות את השיח" (כניסוחו של פוקו). למשל לקבוע יעד אחראי (בפרספקטיבה גלובאלית ולא שלטונית), כאינטרס המוביל בתחום המחקר המדעי. השינוי עשוי לבוא במפתיע, כמו רוב התגליות, שרק חיכו לעיתוי המתאים.

רשימת הבלוגים שלי

Powered By Blogger