סימולטור לכל לומד

סימולטור לכל לימוד
הסימולטור שמקובל בחוגי הטיס וכיום מוצע כהכשרה מוקדמת ללימודי נהיגה, יכול להוות פתרון מעניין ונגיש לאין ספור מיזמים לימודיים. הכשרה קדם-מעשית לעיצוב אופנה, לתפירת בגד, לתכנון מנות במסעדה יכולה לפשט את תהליכי התכנון, הקליטה, ההפנמה, בתחומים נוספים המבוססים על סדר פעולות מוגדר, טרם היישום הממשי בשטח.
תודות להנהגת הסימולטור בהכשרה לנהיגה (כנהוג כיום בצרפת ובארה"ב) זוכה המיזם לפרסום פופולארי רחב. לפיכך יש לשער שהרעיון יתפוס חוגי לימוד דומים, המעוניינים לקצר תהליכים באופן נגיש ומסודר.

הדבר יכול להקל למשל על תלמידי התיכון, בריכוז החומר לבגרות בצורה קומפקטית ותכליתית. יתרה מכך, הוא עשוי לייתר את הלימודים האקסטרניים היקרים, לפחות בחלקם, לכל אותם תלמידים שנשרו ממערכת החינוך אך מעוניינים להשלים את חובות הבגרות בשיטה המאפשרת עצמאות וחלוקת זמן אישית.

אם עד כה הסימולציה עמדה לרשותם של מנתחים, טייסי חלל, מצביאים, צלמים או במאי קולנוע, ניתן לפרוץ את גבולות התחום המקצועי המוגדר (רפואי, צבאי, טכנולוגי) ולהעביר כלי שימושי זה לתחומיםחופשיים יותר, כגון תרבות הפנאי, מפעילות ספורטיבית ועד משחקי חשיבה.

המיוחד באתגר החדש נעוץ בהפצתו להמונים, שבידם תינתן אפשרות הבחירה בין שפע ערוצים לימודיים, אף כאלה "שלא חשבו עליהם קודם". בנילווה לכך, הדבר פותח מרחב תחרות בשוק שיבטיח הן את ההקפדה על איכות התוצר והן את הוזלתו (ההדרגתית,לפחות).
עלותו הגבוהה של הסימולטור יכולה לקדם את הפרוייקט בצורה מקורית דרך מרכז להשאלה, המוזיל את העלות ביחס למחיר שעור "אמיתי" (למשל בחובת לימודי הנהיגה לפי המודל הצרפתי, במקום העלות של עשרות אלפי יורו לרכישה, התיפעול של הסימולטור לששת שעורי הנהיגה הראשונים זול יותר מעלות שעורי נהיגה רגילים).

האפשרות לתרגל את ההדמייה בתנאי אקלים ותנועה שונים מהתנאים במהלך הלימוד - כגון תנאי שלג והחלקה - מגבירים את הבטיחות הכללית לנהיגה בכל מצב, והופכים במקרה זה את השימוש בסימולטור לנתון הכרחי.
(ראה ידיעות אחרונות, גליון מתאריך ה-13 לאוגוסט, עמוד 16, המאמר "שעורי נהיגה בכאילו" -
לינק

בעקבות היישום הקבוצתי במקומות שאימצו שיטה זו עד היום, אפשר לפתח מרכזי השכרה ואף ספריות השאלה לטווח הזמן הרצוי ללומד העצמאי במיגוון הנושאים ליישום.
ברור כי הטעם הרציני של המיזם דורש בקרה של מומחים בכל תחום, המכירים לאשורם את דרישות ההתמחות המקצועית ואת האפקטיביות של תהליכי הלמידה עד להשגת היעד המוגדר. מעבר לכך, ברור כי הכשרות מסוימות, כגון מנתחים או מורים צריכים לימוד מעשי ולא רק סימולציה, אך ניתן לשער כי עבור מקצועות אחרים שיטה חדשנית זו יכולה לעורר מוטיבציה רבה. חומות ודעות קדומות של הצרכן על עצמו, כגון למה הוא מסוגל ואילו תחומי למידה ניבצרים ממנו, יעלמו ביתר קלות.
ההתנסות ב"קורס" בלתי מחייב לכאורה יכולה להחליף את ההתלבטויות והתהליכים הביורוקראטיים הכרוכים בהכרעה, בהרשמה, בפחד מכישלון ומן הבחינה המעשית - בבעיית ההתאמה ללוח הזמנים היומי.

אזור הסלולאר

אזור הסלולאר

הטלפון הסלולארי חדר לכל פינה, כפי שיעיד הביקוש ההמוני למכשיר.
עם זאת, כמעט ואיננו מודעים למגרעותיו, או מודעים ומסרבים להתייחס, כגון לידע ההולך ומתרחב על סכנת הקרינה מהמכשיר. אמנם, לכך נמצאו פתרונות כגון שימוש בדיבורית אישית או מותקנת ברכב, אך נראה כי אלו הינם טיפה בים, ועוד לא נמצא פתרון מושלם. האם אפשרי בכלל לחזות בעולמנו, אשר דומה כי הוא סובב סביב המכשיר והמותגים, ללא הסלולר?

נראה כי שינוי הגישה לנושא יכול להתבצע בשלושה מישורים: א.טכנולוגי ב.תודעתי ג. תחיקתי

א. על סמך ההתקדמות המרשימה בתחום הטלקומוניקציה, קל לבטוח בהתקדמות מהירה של אמצעי תקשורת משוכללים, שינטרלו את הסיכונים השונים של השימוש בסלולר. השכלול הטכנולוגי תופס תאוצה במיוחד הודות לתחרותיות השוררת בשוק המיועד לכל פלחי האוכלוסיה, הזקוקים לשימוש מוגן חדיש.
גם מדע הרפואה המפותח עשוי לרכז משאבים בחקר הבעיה שהתעוררה עם פרסום הסקרים על נזק הקרינה, מה גם שהממצאים המדעיים זוכים לעיתים לתמריצים כלכליים בשלב הפתרונות התרופתיים.

ב. המישור התודעתי, כלומר, העלאת המודעות האישית והאחריות הציבורית עדיין אינו מובן מאליו, ויש צורך לטפחו.
כשם שאיש לא העלה על דעתו כיצד תיראה המציאות כל עוד העישון שלט בכיפה, כך אולי נתהה, בעוד עשור או שניים, כיצד בני האדם הסתובבו עם הנייד כאילו היה אבר מגופם (המשך האצבע המסמסת והארכה לאיברי הדיבור והשמיעה). האם לא היו ערים לסכנת הסרטן? לנזק הנגרם למוח? ואיך לא הוקצו אזורי סלולר, על משקל "אזור עישון", כפי שהיה נהוג פעם להגנת המעשנים הפאסיביים?
עד קרוב לשנת 2000 אזורי העישון הונהגו בבתי הקפה, באוטובוסים (בחלק האחורי), וכך גם במטוסים!

ג. גורם נוסף, שלא זכה עדיין לשום התייחסות הוא הפלישה הבלתי-תקנית לאוזניו של הזר, המצותת הפאסיבי, המעורב בעל כורחו בכל קורותיו של הדובר בשיחה. ואם ניקלע לאוטובוס או למונית – הריהו הופך לנמען כפוי של שיחות נפש סימולטניות מימין ומשמאל. אכן...קשה להתרכז בדרמה של שכנך לספסל, המספק סיפור מתח בהמשכים, כאילו הוא מכר שלך מתמול שילשום.
ההיבט המשפטי של התופעה מוגדר כ"היזק שמיעה", בדומה ל"היזק ראיה" שבמסגרתו ניתן לתבוע את מי ששולח מבטו לרשותך הפרטית באופן שרירותי.
משתמע מכך היבט מוסרי הנוגע למצבו של האדם המודרני, שלא קל לו להציב גבולות: להרגיש עד כמה הפעולה השרירותית באה על חשבונו של האחר, ופוגעת בחירות הפרט. העיגון בחוק נחוץ כאשר אין דרך לסמוך על השכל הישר, וכאשר האדם הפרטי מעדיף לנקוט במדיניות של בת-יענה.
רק קמפיין חזק, שיזכיר את המאבק בתאונות הדרכים, בעישון הפומבי (כמו גם בהגברת הערנות לחפץ חשוד), יכול להסיר את החסמים ששמנו עלינו, כאותו קוף סימלי – לא רואה, לא שומע, לא רוצה לדעת.

הקמפיין עשוי לשמש אטרקציה לעולם העסקים: לדוגמה, חברות ממותגות, הנוהגות לשלב וללבות - בשלטים ופרסומות-ענק - קריאות מחאה על עיוותים ברמה האוניברסאלית.
פרויקט בסדר גודל המוני מסוג זה ראוי לקבל סבסוד ממלכתי, למשל מטעם משרד הבריאות, משרד החינוך, וכמובן המשרד לאיכות הסביבה, שגורם הרעש נמצא בתחום אחריותו. אכן פעולה חינוכית רחבת היקף וארוכת טווח תתן את המענה ההולם ביותר לטיפוח תודעת חירות הפרט וכיבוד הזולת.

מחשוב ירוק גישה חדשה

לינק

חדשנות בפעולה לינק חובה

חדשנות בפעולה

לעדכן את הרדיו

מאז יצא לאקרנים סרטו הנוסטאלגי של וודי אלן "ימי הרדיו" עברו כשלושה עשורים.
נראה שהיום אין צורך להספיד את ענף המדיה הקולי. הוא "חי ונושם", אפילו בועט, ועם זאת עדין מחפש את מקומו הייחודי אל מול שאר אמצעי התקשורת אשר משדרים 24/7. התוכן העיקרי כיום כולל הרבה מוזיקה, ראיונות, דיווחים עדכניים על מזג האויר, על התנועה בכבישים, על פקקים הנצפים מן המטוס הקל. תוכן זה משודר לקהל מאזינים מתחלף בעיקר, אך ישנן תכניות מסוימות בנושאי תרבות, פרשנות, מדע וספורט הזוכות לקהל מאזינים קבוע.
אם נחשוב על כך, הרדיו יכול לתת מענה לצורך אמיתי, שאינו חלק מהתחרות עם המדיה הרב-ממדית.

נראה כי ההרחבה בתוכניות תרבות ומדע, והחזרתם של תסכיתי הרדיו ללוח הזמנים השבועי או היומי תהיה צעד משמעותי באופי הז'אנרי שהרדיו יכול לפתח. באותו המקום שהדיקלום, הקול, הדרמה, בליווי הפעלולים הקוליים ועתירי היצירתיות משפיעים כבחבלי קסם על קהל המאזינים, אין תחליף לרדיו כמקור לחוויה ההופכת לחלק מעולמו התרבותי של הפרט, המפעילה ומעשירה את הדמיון (ראה בגוגל הערך "תסכיתי רדיו") ודוגמא בולטת לכך היא שידור התסכית "מלחמת העולמות" של אורסון וולס , אשר השפיעה על מאות אלפי אנשים בלונדון.
http://en.wikipedia.org/wiki/War_of_the_worlds

ניתן לחלק את התוכניות הקבועות לתחומי-על מוגדרים, בהתאם לפלחי אוכלוסיה שיהוו את מאזיני הקבע.
בין קהלים אלו ניתן לצפות, לדוגמא, לעקרות הבית, (אשר שומעות בשעות הבוקר), או נהגי מוניות ואוכלוסיה מבוגרת (בשעות הלילה הקטנות). ההתייחסות המלאה לצרכים ספציפיים, שיעוררו עניין הן בתוכנם והן בתכליתם המעשית יכולה להשתקף בעיצוב מושקע של המסגרת ובפירסום הולם שיינתן לה, לפני שזו מועברת לקהל היעד.

תוכניות הומוריסטיות הן מצרך מבוקש ביותר העשוי לזכות בקהל שוחרים נאמן אשר ימשיך להאזין גם לאחר שיצא מהפקקים בדרך אל או בחזרה מהעבודה. עם זאת, כדאי לזכור כי הסקטור העממי אינו מורכב רק מקהל שוחר בידור. לרוב הוא צמא לגופי ידע נגישים, למחזה שלא הספיק לקרוא, להסברים לתופעות שהחמיץ. לוח זמנים קבוע של תכניות להשלמת השכלה ימשכו אליהם מאזינים קבועים, בתנאי שההשקעה בטיפוח הנושאים הקליטים תורגש ותתוכנן ברצינות מירבית.
כך תכניות להשלמת השכלת מבוגרים יכולות להרחיב את מסגרתן ללימוד שפות ולהעמקה שיטתית בתחומי מדע, אמנות, הסטוריה וכיוצא באלה. כיום, למעט מספר תוכניות העוסקות בנושאים אלו, לא ניתן לשמוע וללמוד בצורה נרחבת מעבר לפינה של 5 דקות (במקרה הטוב) בתוכניות השונות, וכך הנושאים מוצגים רק על קצה המזלג.

חשוב לציין כי אין הרדיו אמור להחליף מוסדות להשכלה. לכן הדגש על ההיבט העממי עושה שירות מצוין לאוכלוסיה ומאפשר להגיע לאוכלוסיות שבצורות אחרות לא היו יכולות להרחיב את עולם הידע שלהן.
כשם ששעות ארוכות מוקדשות לספורט למען קהל שוחריו, כך יש לייחד פלחי זמן משמעותיים למדורים בעלי עניין לשכבות אוכלוסייה מוגדרות, על ידי הצלבה בין שעת השידור לבין קהלי היעד.

שתי דוגמאות ל"מילוי זמן" רדיופוני אשר יכול להתקיים בצורה מובהקת במדיום זה ולא באחרים :
1.דוגמה רב-גילית של קהלי תוכנית אפשר היה לפגוש לפני כ-20 שנה בתכנית "שירים ושעורים" (כחיקוי "גימיק" לכותרת "שירים ושערים" לתכניות הספורט), ששודרה מדי יום בין שלוש לחמש אחה"צ ברשת ב' וג'. התכנית שנועדה במקורה לתמיכה בשיעורי בית לתלמידי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה, בהדרכת צוות מורים מיומן (למתמטיקה, ביולוגיה,היסטוריה, תנ"ך וכן הלאה) הפכה עד מהרה לחביבת קהל נהגי המוניות, עקרות בית, ורבים אחרים. פרטים מחלקי חברה מגוונים אלה מצאו מסגרת בלתי מחייבת לחזור ולשאול על נושאים שעניינו אותם בכל תחום לימודים, ולהכנס לדיאלוג ולדיון עם המורה המנחה להנאת יתר המאזינים.

2. במעבר לשנת 2000 קיים הרדיו הצרפתי ליל שימורים מיוחד במינו, שהוקדש להקראה רצופה של קטעי ספרות ממיטב היצירה הלאומית. החגיגיות שנסך קולם של הקריינים והשחקנים המפורסמים, במשולב עם איכות הטקסטים שנבחרו, העמידו את השידור במקום גבוה כארוע ויטאלי ובדרגה לא פחותה מפסטיבל שנחוג או הוצג בטלויזיה, במישור החזותי. הרדיו פרץ את מיגבלותיו, בהפגנת סגולותיו הייחודיות, שאינן נזקקות לשום השלמה בעזרים ויזואליים כמקדמי רייטינג.
עניין מיוחד ותועלת רבה יכול להפיק שילוב התכניות בערוץ האינטרנטי, שיעביר וישמר את התכניות המועדפות אישית כדיפדוף חוזר בספר או מחזה/תסכית שאהבנו או האזנה חוזרת לקריינות או מוזיקה שנמשכנו אליהם.בו זמנית הוא יכול להוות חוליה רבת משמעות ברשת התקשורתית, שממילא כורכת את כל ענפי המדיה במכלול אורקולי מאגד, כפי שמתקיים כיום במכשיר הנייד.

קהילת אב או קהילת אם

קהילת אב או קהילת אם
עם כל היתרונות של משטר דמוקרטי עדיין פעילים בתוכו דפוסי חיים שמרניים שהפכו להרגל למרות שבעולם משתנה ודינאמי כמו שלנו אין צורך לשמר דווקא אותם. הדבר מתקיים בתחומים שונים, כגון מאבקים מגדריים, מעמדיים או שינוי תפישות גזעניות. כך גם בגרעין התא המשפחתי, אשר לו השלכות מכריעות על המסגרת החברתית, החינוכית והמדינית הרחבה.
--------------------------------------------------------------------------------
מבנה החברה הפטריארכאלי ( בו האב הוא הדומיננטי ) מאפיין את רוב אוכלוסיית העולם, מזמנים קדומים ועד ימינו. כיום המאפיינים ה"גבריים" הולכים ומתמתנים, אך התפישה הפטריארכלית עדיין עומדת בעינה כאב-טיפוס משפחתי, אשר מאפייניו הסטריאוטיפיים הם, בין היתר: שררה, תחרות, והפעלת סמכות. למולם נמצאת המשפחה המטריארכאלית ( בה האם דומיננטית ) שגם לה מקורות עתיקי יומין, ושרידיה האנתרופולוגיים נמשכים עד לשבטי אינדיאנים בברזיל הטרום-ספרדית. מאפייני קהילת האם: רוך, פתיחות, רגישות וקבלת האחר והשונה. (צפה בגוגל, ויקיפדיה, הערך "משפחה מטריארכאלית")
--------------------------------------------------------------------------------
אם נתייחס למבני משפחה סטריאוטיפיים אלו ככלל, מה מונע מן החברה לעבור כיום למסגרת מטריארכלית ? בעולם בו אנו חיים, ניתן להקביל את הweb 2.0 למבנה מטריארכלי: Web 2.0 מאופיין ברשתות חברתיות, תוכן המיוצר על ידי גולשים, שיתופיות ופתיחות. אפשר לראות שקיימים מאפיינים משותפים לחברה המטריארכלית- קהילתיות הינה תופעה אשר משויכת יותר לנשים. כך גם הדבר בסטריאוטיפ נשי נוסף -"נשים משתפות הכל". הדבר עולה בקנה אחד עם הבלוגספירה התוססת, בה קיימת חשיפה מתמדת ורצון לשתף ולחלוק עם משתמשים אחרים, אשר מגיבים ועונים בחזרה בתורם. האפשרות להיות חשופים ופגיעים, וליצור קשרי קהילה נרחבים, עולים בקנה אחד עם סטריאוטיפים מגדריים נבחרים.אפשר לראות את השינויים מתקיימים גם מבחינת פעילות נשים במרחב המקוון:
--------------------------------------------------------------------------------
• נתונים *** המראים כי בנות מתבגרות הן חצי מהבלוגספירה. • מספר הנשים אשר בעלות עסקים באמצעות האינטרנט, כגון מעצבות אופנה בSecond Life נשים המשתמשות במדיום האינרטנטי • הרגלי הצריכה של נשים באינטרנט מתיישרים להרגלי הצריכה של גברים , יש מחקרים המוכיחים שהפער הצטמצם די במהירות - לינק
אנחנו בעידן שבו לא רק שמאפייני הweb 2.0 הינם מטריאכליים יותר, אלא הדבר מאפשר דרך נוספת לשינויי תפקידי הכוח המגדריים וצעד נוסף בדרך לשוויון. אפשר לראות זאת גם מהצד השני- כיום גברים רבים, אשר עוסקים במקצועות היי-טק שונים: מתכנתים, גרפיקאים, יזמי אינטרנט, בוחרים לעבוד מהבית. כך נוצר שינוי של התפקידים המגדריים המסורתיים.
--------------------------------------------------------------------------------
ייתכן שהאינרציה נותנת המשכיות לעקרונות חברתיים שאין בהם ממש ולמעשה הינם מיושנים. התפישה הפטריארכלית טופחה ולובתה אלפי שנים על ידי הדתות השונות, שליטים והגמוניה כלכלית אשר בסיסה רוב גברי, ולפיכך ממשיכה להשפיע גם במאה ה-21. כמו כן, אין ספק כי דיון זה הוא רק קצה המזלג, והוא מתבסס על הנחות וסטריאוטיפים שיתכן והיו עוברים שינוי גם ללא השינויים שעובר האינטרנט במקביל.אך מעניין לבחון את נקודות הדמיון ולהסתכל על הקשר בין עולם הטכנולוגיה בו אנו נמצאים לתא המשפחתי האישי של כל אחד ואחת מאיתנו. יתכן כי אנו עומדים בפני עידן חדש לגמרי.

Business Models Innovation

לינק


על מנת להצליח בעולם העסקי התחרותי, יותר ויותר מנהלים נדרשים לחשיבה חדשנית ושינוי במודלים העסקיים.
כיצד עושים זאת?
כיצד מובילים תהליכים של טרנספורמציה עיסקית?
כיצד מעודדים חדשנות בארגונים?
יבמ ומעבדת המחקר שלה, מובילות עולמיות בתחום, מזמינות אותך ליום עיון ייחודי במסגרתו ידונו המגמות, הדרכים והמתודולוגיות לקידום טרנספורמציה עסקית. את המפגש ילוו מומחי יבמ בכירים מהארץ ומהעולם, אשר יציגו הלכה למעשה כיצד ניתן ליישם את השינוי, תוך הבאת דוגמאות וסיפורי לקוח.

כנס החדשנות כתבות מקדימות במרקר

חדשנות עם מוח כחול והרבה עיניים

"המוח הכחול". חדשנות סטייל יבמ

יורי פרשצ'ק, מנהל מחקר בכיר ביבמ העולמית והדובר המרכזי בכנס החדשנות של TheMarker ויבמ, מסביר איך מעודדים יצירתיות ומציג שני מיזמים שהחברה מקדמת: מוח דיגיטלי ואתר המחשה גרפית14.09.08 06:52 אור הירשאוגה

למרות שמו הסלאווי, האנגלית שבפיו של יורי פרשצ'ק היא בריטית. הוא נזכר בילדותו בעיר שדה בריטית כשהוא מדבר על הקשר בין איכות הסביבה לחדשנות. "ברוטסדייל היינו פותחים את הברז וזהו. לאף אחד לא אכפת מבזבוז מים כשהגשם לא מפסיק לרדת. ואולם כיום אנחנו חיים בסביבה אחרת. אוסטרליה, למשל, מתייבשת", הוא אומר.
"יורי פרשצ'ק: 'אני אומר לאנשים: אל תחשבו רק על החומר. חשבו גם על החומרה וגם על התוכנה. אתה לא מתכנן מכונית ומלביש עליה חומרה ותוכנה - החומרה והתוכנה יכולות לשנות את התכנון עצמו"

ואולם פרשצ'ק, שמשמש כמנהל המחקר לפתרונות תעשייה ומחקר על שיתופי פעולה של יבמ העולמית, וששימש בעברו כמנהל הטכנולוגי של קרן ההשקעות של החברה, אינו מזכיר את הסוגיות הסביבתיות כחלק מרגרסיה נוסטלגית - להפך. "העובדה שאנחנו עובדים בסביבה מוגבלת במשאבים מחייבת אותנו ליצור. לחדשנות הרבה מנועים, ואחד החזקים שבהם הוא הכורח".
פרשצ'ק ישמש כדובר המרכזי בכנס החדשנות של TheMarker ויבמ, בשיתוף עם SIT, שיתקיים ביום ראשון הבא, 21 בספטמבר באירפורט סיטי. בין הדוגמאות שהוא מציג כמגבלות של הפיתוח הטכנולוגי בולטת צריכת החשמל של מרכזי שרתים. "לא פחות מ-2% מצריכת החשמל בארה"ב נעשים על ידי מרכזי נתונים", הוא אומר, "וזה עוד בלי לדבר על צריכה של מחשבים אישיים, שמעלה את השיעור ל-10%".

לעורר את הדמיון
ואולם, לדבריו, כורח אינו המניע היחיד לחדשנות. "הכי חשוב לי לתת לאנשי הפיתוח במעבדות משהו לחשוב עליו, משהו שמעורר את הדמיון. כשאני מגיע לאחת ממעבדות הפיתוח שלנו ברחבי העולם אני שואל את המפתחים מהו הדבר הכי מעניין שהם יכולים לתכנן".

פרשצ'ק מסביר שהפנייה לדמיון דרושה כדי להבין שתחום הפיתוח המרכזי לעולם אינו חזות הכל: "במעבדות שלנו ביפאן עוסקים בתוכניות לפיתוח מכוניות. אני אומר לאנשים: 'אל תחשבו רק על החומר. חשבו גם על החומרה וגם על התוכנה'. צריך לחשוב על המכונית כמכלול. אתה לא מתכנן מכונית ומלביש עליה חומרה ותוכנה - החומרה והתוכנה יכולות לשנות את התכנון עצמו". כדי לאפשר סוג כזה של חשיבה פיתחו מעבדות יבמ ביפאן כלי שמבצע לא רק הדמיה של שלד המכונית, אלא גם וירטואליזציה של החומרה והתוכנה שאמורות לפעול בה.

"פרשצ'ק: 'אותי מאוד מעניינת הדרך שבה ניתן להבין מצב על ידי שימוש בנקודת המבט של אנשים רבים. ניסינו לגשת לסוגיה הזו הזה באמצעות ווב 2.0. יש לנו אתר אינטרנט בשם Many Eyes"

כדוגמה לסביבה מאתגרת מציין פרשצ'ק את העבודה בעולמות וירטואליים. "בהתחלה ניסינו לערוך ועידות מוסדרות בעולמות האלה. מה שגילינו שלוועידות המוסדרות אנשים לא תמיד הגיעו. הם כן הגיעו למפגשים אחרים, אישיים יותר, שנוצרו אחר כך וביוזמתם. "גילינו שעולמות וירטואליים יוצרים אופני עבודה פחות פורמליים, ובכך מספקים פלטפורמה לחדשנות".
יוטיוב של גרפים

בפרויקט Blue Brain (מוח כחול) השאפתני, שהושווה בהיקפו לפרויקט הגנום האנושי, מנסות מעבדות יבמ בלוצרן ליצור מחשב שבנוי בצורה קרובה ככל האפשר לחלקי המוח האנושי. המחשב בנוי מארבע קופסאות מחשוב ענקיות, שכל אחת מהן מכילה 2,000 שבבים - כל שבב מדמה תא עצב יחיד במוח הדיגיטלי.

מנהל הפיתוח של Blue Brain, הנרי מרקרם, ציין בפני המגזין SEED שהפרויקט הוא "היחיד שבאמת מנסה לבנות מחשב על פי המנגנון של המוח. קיימים הרבה מודלים - אך זוהי הפעם הראשונה שבה מושג דיוק ברמה הביולוגית". שאיפתו של מנהל הפרויקט היא לחבר את המוח הווירטואלי לרובוט שיוכל ליצור אינטראקציה עם העולם, ולעקוב באופן הדוק אחר ההתפתחות המתמשכת של הדרכים שבהן נוצרות רשתות של קשרים בין השבבים.

פרשצ'ק שואף למנף את המוח הדיגיטלי לצרכים אחרים. הוא מעוניין ליצור סימולציות של תופעות רחבות, כמו תנועת כלי רכב בערים. "אנחנו לא יכולים לדעת עדיין מה הדמיה כזו תגיד לנו ומה נוכל ללמוד ממנה". העניין הרב של פרשצ'ק בהדמיה משתקף גם בפיתוחים של המעבדות של יבמ ברחבי העולם. "אותי מאוד מעניינת הדרך שבה ניתן להבין מצב על ידי שימוש בנקודת המבט של אנשים רבים. ניסינו לגשת לסוגיה הזו הזה באמצעות ווב 2.0. יש לנו אתר אינטרנט בשם Many Eyes (עיניים רבות). באתר הזה אנשים יכולים להעלות מידע וליצור עבורו המחשה חזותית. אחר כך יבואו אנשים אחרים ויציגו את המידע באופן שונה".

האתר, שפותח במרכז המחקר של יבמ במסצ'וסטס שפרשצ'ק שימש בעבר כמנהלו, מאפשר למשתמשים לשתף גרפים וטבלאות כפי שגולשים משתפים קובצי וידיאו ביוטיוב. ואולם הוא עושה יותר מזה: האתר מציע למשתמשים מבחר של כלים מתוחכמים שבאמצעותם הם יכולים ליצור המחשות ויזואליות של הנתונים - ממפות של קשרים בין דמויות בתנ"ך ועד להמחשה גרפית של חזרה על מלים וביטויים בנאומים של פוליטיקאים. אלה נבחנים על ידי קבוצות המשתמשים, שמעירים הערות ומציעים דרכי המחשה חדשות ודרכים שונות להסתכל על הנתונים.

את Many Eyes מציג פרשצ'ק כדוגמה לדרך שבה ניתן להתגבר על הבעיות הכרוכות ברב-תרבותיות ארגונית ולנצל את היתרונות שבה: "בחברה כמו יבמ יש מעבדות מכל העולם. רק כשמתחילים להבין כיצד הצד השני רואה את הדברים אתה יכול להרוויח מריבוי התרבויות. עבודה אל מול צד שני מעודדת יצירתיות רק כשאתה מצליח להבין מה הוא רוצה - אם זה לקוח ואם זה עמית לפיתוח. Eyes Many הוא אחת הדרכים שמסייעות לנו לפתור את הבעיה הזאת".

חדשנות - טלמילון / מילון הסלנג

חדשנות – טלמילון/ מילון הסלנג

בעבר חששו שהמצלמה תבטל את הציור, שהקולנוע יבטל את התיאטרון, ובהמשך גם שהטלויזיה תדחק את הקולנוע. למעשה, כולם מתקיימים יפה זה בצד זה. בכל פעם שעלה מדיום חדש, כך גם עלה החשש כי מדיום זה ידחק את מקומו של המדיום שקדם לו, על אף שהדבר כמעט ולא קרה. כך גם בימינו, עם עלייתו של המחשב, אשר מסוגל לענות על מספר צרכים במקביל, ומהווה אתגר מהפכני להגדרה עצמית של כל מדיום בפני עצמו.

האופציות העומדות בפני המחשב, אשר נכנסות לכל תחום בחיינו, ודאי שעוד לא הגיעו לשיאן, הן באיכות התוכן והן במישור הטכנולוגי: אנו עדים לשידרוג בלתי פוסק של כל המערכות, כגון מהירות וניידות- הן ברמת התשתית והן ברמת התקשורת והאפליקציות.

אם נסתכל על התפחותו של הספר, שהינו המדיום הותיק ביותר, נראה כי גם הוא עשה מעבר אל המחשב, וכיום מציעים ספרים און-ליין למכירה באינטרנט ויוצרים מכונות דפוס שיאפשרו להדפיס עותק מספר נבחר בו במקום.
מעבר לכך, חשוב להתייחס לשפה בה אנו משתמשים, כותבים ויוצרים. בעידן הדינאמי בו אנו חיים השפה היומיומית- "סלנג"- מתחלפת במהירות, ורק המחשב יכול להדביק קצב מסוג זה בלי להתיישן. לפיכך חיי המדף של מילון רגיל בתחום זה קצרים ביותר.

כאשר אנו מסתכלים על מילון, ובמיוחד מילוני הסלנג - מה מותר האינטרנט על המילון הרגיל? אם נעדיף לחיצת כפתור במקום הדפדוף בכרך, יהיה זה בזכות הדינאמיות של מילונים אלו. מילון הסלנג של דן בן אמוץ, לדוגמא, התיישן לפני שהסתיימה עריכתו של הכרך הראשון, ובמהדורה השנייה כבר קיימים עשרות ערכים המפנים את הקורא לכרך הקודם עקב התיישנותם. מי זוכר את "שנת תרפפו"- סלנג נפוץ עד לא מזמן? התפוגה של המונח משתקפת בכרך הסלנג הנזכר באמצעות הפנייה למהדורה המקורית.

המצב המסורבל בולט לעין גם במילון הסלנג החדיש שיצא לאור לאחרונה (מילון הסלנג המקיף , 2005). מושגים טריים כ"חבלז" (חבל על הזמן) פינו עד מהרה מקום לחבל"ז שו"ש (חבל על הזמן שלי ושלך), חבלז שוקו וכן הלאה. יתרה מכך, עוד טרם יבשה הדיו על "המלה האחרונה" וכבר נדחפת לחזית רשת מונחים חדישה יותר, כגון "סוף הדרך" שבא להחליף את חבל"ז, יתכן שבעת כתיבת שורות אלו קיים כבר תואר חדש ועדכני יותר.

לכן, כשאנו מדברים על נושא הסלנג עלול להווצר פער תרבותי המחכה למענה מקוטלג בצורה עדכנית ושימושית.,פער שהמחשב יכול לעזור לצמצם. המחשב יכול לעדכן ולבטא באמצעות מנגנונים דינאמיים (למשל בפריסה נגללת של מלות המפתח) את התחלפות המונחים וההגדרות בלי להזדקק לעדכונים מתמידים. תוכנות ממוחשבות מייתרות כרכים כבדים ועבי כרס של מהדורות קודמות, אשר כבודם במקומם מונח, ואשר יימצאו במצאי התיעוד המחקרי או האקדמאי של ענף הבלשנות.
בצד האתגר הטכנולוגי, יש בכך די חומר לתידלוק מיזמי תוכן חדשניים באמת. שיטת החיפוש יכולה להשתנות מסדר אלפביתי רצוף לקיטלוג מושכל, למשל לפי נושאים ומקורות: לשון צבאית, לועזית (בייחוד בביטויים גסים, השאולים ממגוון של שפות), פלילית, אינטרנטית, בידורית, פולקלוריסטית וכד'.

כל דור חדש "ממציא את עצמו" בצופן לשוני שנועד להבדיל וליצור לו נוכחות של מורד במורשת המקובעת. המענה ההולם לתופעה שוקקת החיים ושוחרת החדשנות בהגדרה, יהיה תוצר דיגיטאלי ההולם את המדיום הבולט בתקופה בה אנו חיים, אשר יעדכן את השינויים בצורה גמישה, שיתופית ומגוונת.

כנס החדשנות 2008

כנס החדשנות ביוזמת
TheMarker
IBMו -
S.I.T בשיתוף
ייערך ביום א' 21.9.08 במרכז האירועים והקונגרסים אווניו בקרית שדה התעופה

מטרת הכנס להראות זוויות שונות של חדשנות,
לאתגר, לפתוח את הראש ובעיקר לשים דגש על הצד היישומי- לגרום לאנשים להבין איך עושים חדשנות. זהו כנס ללא פאנלים, שבנוי בצורה מודולארית כאשר בכל זמן יהיו במקביל דובר ראשי + סדנאות ושולחנות עגולים אשר יהיו אופציה למפגש אישי ואינטימי יותר עם דוברים בולטים במגוון רחב של נושאים, דבר זה יאפשר לאנשים מדסיפלינות כגון הייטק / טכנולוגיה/ שיווק ופרסום למצוא עניין בתוכן, בכל רגע נתון.

---------------------------------------------------------------------------------------------

אחד הדוברים אשר ישתתפו בכנס יהיה דוב מורן

דב מורן הוא מייסד, מנכ''ל ויו''ר
modu.
לפני כן, ייסד מורן והיה המנכ''ל והיו''ר של חברת
msystems NSDQ: FLSH, אשר המציאה את ה - USB Flash Drive TMDiskOnKey, DiskOnChip ,FlashDisk וכן מכשירי אחסון מידע חדשניים. בתוך 18 שנה צמחה msystems לחברה בעלת מחזור מכירות של יותר ממיליארד דולר במכירות.
בסוף שנת 2006 נרכשה החברה ע''י
בסוף שנת 2006, SanDisk NSDQ: SNDK
תמורת 1.6 מיליארד דולר.
בנוסף, מורן מכהן כיו''ר חברת
Tower Semiconductor NSDQ: TSEM ו-Biomas.שהיא חברת ביו-טכנולוגיה

--------------------------------------------------------------------------------------------
זירה בפייסבוק

זירה במרקר

תוכנית הכנס

סיפורי חדשנות

לוח זמנים והרשמה

על הדוברים בכנס

IBM TV Commercial on globalization

חדשנות - סחר חליפין

חדשנות – סחר חליפין מקווון.
לעומת תקופות פרימיטיביות, בהן החליפו סחורה בסחורה
(כגון ראשי צאן תמורת זהב או תוצר חקלאי תמורת כלי נשק) הרי בעולם המודרני כל שיטת המסחר והתגמול נעשית על בסיס כספי, כלומר על סמך תיווך ייצוגי. ערכם של המטבע או השטר מוסכם וצמוד אמון בהגדרה.

השטרות, המטבעות, הצ'קים אינם בגדר סחורה אלא מוערכים לפי מדד שהוא "שווה ערך סמלי לסחורה". והנה כיום מסתמנת חזרה, אמנם מתוחכמת עשרות מונים, ליחסי הגומלין הבסיסיים של החלפת נכס בנכס, תוצר בתוצר, עודפים מחומר אחד בעודפים מחומר אחר, בהתאם לביקוש האותנטי.

שיטת החלופין חדרה הן לחברות והן למישור הפרטי, בו מתנהלת תנועה מקוונת של חילופי נכסים, החל בחילופי דירות נופש, ועד משחקים ואביזרים מבוקשים בקרב הנוער.

התיווך המקוון הולך ותופס את מקומם של תיווכי המטבע, שעדיין נספרים ומאופסנים בכספות כאילו היו חומר בפני עצמו.

עידן האינטרנט מתחיל להפקיע למעשה את הצורך במגע ממשי עם הכסף ותחליפיו, והתהליך של פעילות חילופין מקוונת בין גופים כבר תופס תאוצה משמעותית. שיטה זו מתייחדת בכך שהיא עוקפת בנקים, מיסוי ומכס, ובעיקרון גם פטורה מביטול זמן וביורוקראטיה מיותרת, שקפאה על שמריה והפכה מטרד בחיי הימיום.

במצב עניינים זה פוחתת החשיבות הבנקאית, והRAISON D`ETRE של המוסדות הבנקאיים מצטמצם בצורה ניכרת. הבנקים, שהם הגופים המתווכים באמצעות הכסף בלבד, מפנים מקום לטובת גופי אירגון מקוונים שמסוגלים לתעל את זרמי ההיצע והביקוש תוך איתור פלחי השוק האותנטיים, הכוונתם וחיבורם זה לזה.

במקום בנקים פיננסיים ניתן למצוא את בנק הזמן, המאפשר שעת טיפול תמורת שעת ייעוץ משפטי, שעור בשפה זרה תמורת שיעור סלסה. מעבר לכך, אנו שומעים על קהילות מחרוזת המעבירות תוצרי חקלאות מקומיים מיד ליד תמורת תוצרים מסוג שונה או שלוחות אחרות של אותו תוצר
(כגון תעשיית ריבות שמסתעפת מגידול עצי פרי וכן תעשיית גבינות או ביגוד,שמסתעפות מגידול צאן).
באותו הכיוון, אך עדיין בשיטת התיגמול הכספי, מתקיימים במלוא כוחם ערוצי קנייה ומכירה דרך האינטרנט, בכל נושא אפשרי.

בעוד שקרנו של סחר החליפין הקדום ירדה ונעלמה כליל בשל הסירבול בהתאמת ההצע לביקוש, זמינות ומיידיות החליפין, הרי כיום בעיית הסירבול התגמדה לגמרי. ברור שהתקשורת דרך האינטרנט יכולה להתבצע בקלות שלא תיאמן, על כל ההיבטים של מגעי המסחר המבוקשים :
איתור, התקשרות, בדיקה באמצעים מדידים כמו מספר הפריטים, ובחינת השווי שלהם ביחס לתמורה החומרית - לא הכספית - מהצד השני.
אפשר ורצוי להרחיב את סחר החליפין בפלחי שוק מקומיים לאופקים גלובאליים, מאחר והשיטה של סחר חליפין מתאימה מאין כמוה לגוף ענק כדוגמת השוק האירופי המשותף. תוצרת הכרמים וגידולי הזית הטיפוסית למדינות דרומיות כספרד ויוון, למשל, יכולה להיות מומרת במחצבי הצפון האירופי. גם המרחק אינו מהווה מכשול משמעותי, שכן בין המאפיינים המרכזיים של השוק נמנים ביטול המכס, שיתוף פעולה וישירות מקסימלית בהובלה.

בעקבות נסיונות אלו, אשר הם עצמם נמצאים עדיין בתהליכי גיבוש ולבטים הנובעים מאופי השינוי העצום, ניתן להקים גופים ואירגונים במעגלים רחבים דיים שיספקו את מירב הצרכים של קהלי יעד מוגדרים. התיווך האירגוני – דרך החברות המקוונות - יתוגמל על השקעה אקטיבית בידע ובכוח אדם שהוכשר לכך ולא על "עסקי אויר" שבהם כסף מצמיח כסף בבחינת יש מאין. ובהתחשב בתפיסת "הכפר הגלובאלי", עליו דובר בעבר, הרי שזוהי דוגמא נוספת למידת החזרה לכפר השבטי בעידן בעל טכנולוגיה מתקדמת.

Commercial on Collaboration/Social Networking

חדשנות הכל נע

חדשנות – הכול נע

העולם המודרני משתמש בכל יתרונות המהירות שהעניקה לו הטכנולוגיה, החל בתחומי המדיה, ועד ניידות-שיא בתחבורה, בתעבורה, ובשיגור אל החלל. המצב שונה במישור האנושי. בתחום הדמיון הפשוט לא סיגלנו תפישה מרחבית מהירה. הפלנטה נראית לנו סטאטית אף כי הוכח עוד מימי גלילאו וקופרניקוס כי היא נמצאת בתנועה. במישור המנטאלי, המחשבתי, נדמה כי המוח מסרב להפנים את הידוע היטב: הארץ נעה, הגלאקסיות נמצאות בתנועה מתמדת, בעוד שלהרגשתנו הכול יציב ועומד.
גם העולם הפנימי שלנו לא נתפש בצורה דינאמית. המשפט העתיק – "לעולם אינך נכנס פעמיים לאותו הנהר" – נשמע כהברקה פילוסופית מוצלחת אך קשה להרגיש את משמעותו. נראה שכדי להתחבר להיגיון שמאחורי עיקרון הדינאמיות יש לעבור דרך רשמים פיזיים ומוחשיים יותר מאשר על ידי נוסחאות מתמטיות.

אם כך, מהי החשיבות בהכרה זאת, אם "מסתדרים" בלעדיה ?

האם באמת יש צורך להפקיע את הידע והעיסוק בו מידיהם של הוגים, מדענים ואנשי רוח לסוגיהם?
ייתכן שמצב האינרציה (שנמשך מאות בשנים) מונע פיתוח יכולות שניתן ליישמן במהלך החיים השוטף.
ניתן רק לשער אילו כיווני התפתחות צפויים לאנושות כאשר תהיה משוחררת מהמחסום המנטאלי של אשליית הקבע, אשליה אשר עבר זמנה מאז שהמדע הכריז כי הארץ אינה מרכז היקום אלא "נוע תנוע".

באילו תחומים ניתן להעמיק את תחושת התנועה של המרחב הסובב (מחוץ לספורט ולניידות הפיזית)?
מיצגים קינטיים, סרטי קולנוע, מופעי מחול המדגישים את הנושא, הם רק חלק קטן מהאמצעים אשר בכוחם להפיק את רושם הדינאמיות אולם טווח ההשפעה שלהם קצר וחולף.
באדריכלות המודרנית ישנם ניסיונות לפרוץ מתפיסת המקום הסטאטית. היקף עבודותיו האורבניות של גאודי בברצלונה מעביר לרחוב את תחושת הגליות המאפיינת את הבניינים ה"מתנועעים כביכול". השקעה נועזת זאת חרגה בעליל ממושגי הקופסה הריבועית הפונקציונאלית שהתקבעו ביחס לצורת הבית.

קיימות דוגמאות נוספות לבניינים ספיראליים, סיבוביים או רב-צלעיים השוברים את הקיבעון הסטאטי של תפישתנו ומאפשרים קפיצת מדרגה לדמיון הלכוד בחושים. "בניין הספיראלה" של הארכיטקט צבי הקר ברמת גן (1988), הוא דוגמה לניסיון מורכב להחדיר גורם דינאמי לנוף העירוני הרגיל. עצם הפתיחות לכיוונים בלתי מגודרים הופכת את היחס למרחב כאל בסיס לשינויים ולא כתחום סופי.

גם בעבודה "אמנות האדמה" , של רוברט סמית'סון (1970) מוטיב הספיראלה מגולם במבנה של "מזח לולייני" על חוף אגם המלח הגדול בארה"ב. האדם העובר במסלול המזח צופה בנוף הטבעי מזוויות משתנות בכל רגע, ובהכרח גם משנה את מושגיו על המקום.

דוגמה אחרת לניסיון לבטא את היחסיות והתנועה היא שדה התעופה קנדי בניו יורק, שנמצא הולם לתפקודו המוגדר: המעבר בין המפלסים מחקה צורה אווירודינאמית, ומכין את הנוסע לחווית ההמראה והנחיתה התואמת את המקום. התנועה האנושית זורמת ללא עצירה מחללים צרים לאזורים מתרחבים והופכת את הטרמינל, אזור לימינאלי מעצם הגדרתו, למתחם ריגושי הקשור לתעופה, במנותק ממושגי זמן ומקום רגילים.

המודעות לתנועה יכולה לחדור גם אל תוך הבית. בדומה לשילוב אקוואריום בחלל המגורים או לחילופין תאורה מרצדת כשומר מסך כך עצמים קינטיים ישקפו את הכמיהה לתנועה שאולי מובלעת בתודעתנו. הרחבה מודעת של תעשיית המוביילים למיניהם, ושילובם במתחם הביתי תאפשר הסתגלות בטווח ארוך יותר, החל מהילדות. אם המובייל משחזר את תנועת כוכבי הלכת, בשיטה מדעית או אמנותית, בצורות שטוחות או בעלות נפח, ודאי שאנו בכיוון הנכון.

לפיכך, השימוש בדימוי (פיגורטיבי או הנדסי) הוא המפתח לקליטה חושית של קיום בסביבה דינאמית. מתוך הנחה זו אפשר להוציא את יצירות הוידיאו-ארט מתחום נחלתם הבלעדית של המוזיאונים ולמקם אותן בין כתלי הבית, כתחליף להיצמדות לתמונה הדוממת. דוגמה עדכנית לכך היא עבודתה של אמנית הוידיאו סיגלית לנדאו, "ים המלח": המסך מקרין תנועה ספיראלית של מחרוזת אינסופית המתפזרת במים (למעשה טור אבטיחים בקונטראסט ירוק ל"ים המוות").
מגמה זו אינה כוללת בתוכה את ערעור היציבות או האיזון. על הבסיס הארצי היציב ניתן לקלוט את התופעות כשהן בתהליכי שינוי. הרחבת התודעה אל אופק בלתי מוגבל עשויה לחולל הפתעות וחידושים מעניינים בדינאמיקה האנושית, ולסייע במקביל לפריצה לחלל.

חדשנות ולבישות ירוקה

חדשנות ולבישות ירוקה
כאשר אנו צופים בתצוגת אופנה תשומת הלב נתונה תכופות להיבט האסתטי והחדשני יותר מאשר בדיקה עד כמה המותג לביש ועונה לצורך ולטעם האישי.
-------------------------------------------------------------
לוקח זמן עד שקו העיצוב משפיע על השוק כדגם לחיקוי והשראה.
בין גורמי ההתקבלות כגון הלוק הרענן, מידת האלגנטיות, יפי התוצר והגימור,
נמנים גם הנוחות,
ההתאמה לרוח
התקופה
ונעימות חומרי הבדים המשתתפים בעיצוב.

------------------------------------------------------------
כיום,
הנוחות מותנית ביחסו של המעצב לרכיב האקולוגי כערך מוסף לרמת איכותו של הלבוש.
הפלסטיק שחדר לכל תעשיית ההלבשה ואביזרים המיוצרים מן החי כגון הפרווה והעור מתקבלים בהסתייגות.
זולים או יפים ככל שיהיו.
מעגל המחזור בתחום האופנה פשוט יחסית, הן מבחינת החומרים הנבחרים והן בחידוש הבגד עצמו על ידי צביעה תואמת או עיבוד המאובזר במותגים מוכנים מראש,
בסגנון ה""ready made. אופנת הלבוש היא ירוקה מעצם נגישותה למחזור.
בתהליך הייצור של הנייר,

------------------------------------------------------------
למשל,
מתברר כי הבד המתכלה והתלבושת המתכלה - משמשים כחומר גלם ממוחזר כך האופנה המתחלפת מעצם הגדרתה (לפי שינויי הטעם) יכולה לעבור תהליכי מחזור "פנימי" במעגלי השוק של הלבוש.
אם נחשוב על לבישות הבגד נגלה כי פריט מקבל ערך מוסף אם אינו כולל התבלות או תוחלת חיים קצרה.
למרבה המזל המודעות למחזור האופנה חלה כבר בפלחים הולכים ומתרחבים בין היצרנים והצרכנים כאחד, המגלים יחס חדש לחומר ממנו עשוי הבגד בטווח ראיה רחוק. לבישות המבוססת על חומרים טבעיים, צבעים מהטבע וסיגול נכון לתנאי האקלים, משדרת נעימות הן בזיקה לאיכות הסביבה והן במגע עם הגוף.

----------------------------------------------------------
מחוץ לעולם האופנה
(בו כבר הוסרו הפרוות מן המדף לאחר תעמולה אינטנסיבית)
איפה ניתן להגביר בתוך חיי היומיום את הערנות לאופנה ירוקה ?

------------------------------------------------------------
אפשר להצביע על כמה דרכים ליישום הרעיון :
1.מנקודת מבט של צרכן / צרכנית חלון הראווה כשמו כן הוא: חלון הראווה יכול לשקף את התפישההאקולוגית של היוצר והמעצב כשם שהוא משקף סגנון אופנתי. פיזור אלמנטים מן הטבע - חלוקי אבנים, שיבולים, בדים ממוחזרים בין פריטי התצוגה, מרמז על אופי החנות ויחסה ללבישות מודעת.

2. תצוגת אופנה "אינטימית" בתוך תחומי החנות, בתדירות קבועה (למשל אחת לשבוע), יכולה לקדם את העניין במחזור באמצעות שילוב פרזנטציה מעניינת של תהליך המחזור של הבד והמחשת החומרים שהשתתפו בעיצוב הבגד המדוגמן.

3. בצורה דומה, הצבת עמדת וידיאו המשקפת מופע מסוג זה מהווה עוד פיתרון חדשני בתנאי מרחב פחות יוקרתיים.

4. הפעלת הקונים בבחירת החומר שממנו עשוי הבגד בצד טיפוח הטעם האסתטי האישי. זאת באמצעות קטלוג תמונות מוגדל, המפרט את אחוזי הסיבים ( כותנה, פלסטיק, כל מוצרי הפוליאסטר) וכדומה, ובמיוחד הוזלת העלות ביחס ישר לערך האקולוגי - יכולים לשנות באופן יסודי את הרגלי הקניה הפאסיביים.

5. המארז האקולוגי תופס חלק חשוב באווירה החדשנית, המעניק לאירוע הרכישה את ה"טאצ'" המוגמר. מארז המעוצב בצורות פיגורטיביות הלקוחות מן הצורות בטבע, בייחוד בזיקה לחומר ממנו עשויים השמלה, התכשיט, האקססוריז, מוסיף עוד ממד מעניין לחווית ההתחברות לבגד.

---------------------------------------------------
ומה על הפן האסתטי, על הלהיטות אחר האופנה החדשנית על שלל מותגיה ? - יש לשער שהברירה והסינון המודע יהוו אתגר יצירתי אך רענן לצוותי המעצבים בכל רמה, ממעצבי צמרת ועד העמלים על פס הייצור. בתקופה האקטואלית שבה "אופנת האקו" מכתיבה את המלה האחרונה, התקבלות המוצר מותנית בהרמוניה בין הגורם האישי לסביבתי.

חדשנות , פסולת אלקטרונית לאן ?

חדשנות/ פסולת אלקטרונית - לאן ?
מספר מכשירי המחשב האישי בעולם עולה על ביליון - ולפי החיזוי המעודכן יוכפל מספרם עד לשני ביליון ב - 2014 . 18 מיליון מתוכם במצב פסולתי כבר היום.

------------------------------------------------------------------------------------
האם ערמות הפסולת של מכשירי הדפסה יהפכו לסיוט אקולוגי ?
מהי רמת המודעות של חברות ההייטק, המדינות, הצרכנים לסיום חיי המחשב לאחר מכירתי והתיישנותו ? הכימיקאלים הרעילים המעורבים בתוצר - זרחן, כרום, עופרת אינם קלים להפרדה, ובנוסף לכך עלות ההפקה של חרושת המחזור אינה כדאית עדיין.

------------------------------------------------------------------------------------
מהי הדרך להפוך את הקדמה הטכנולוגית שהתברכה בה התרבות המודרנית, כך שהברכה לא תהפוך לקללה ? באופן אירוני ההתעלמות (או אף האדישות) למול הבעיה המתעצמת מגלה סימנים 'מיסטיים' כביכול דהיינו הסתמכות על כוחות עלומים, ואמונה בנס שישים סדר במחזור אי- הזבל האלקטרוני .(E- CYCLING)
ברור כשמש כי היזמה צריכה לבוא מצד האנושות שסוף סוף מגלה מודעות לנושא. עד כה נעשו מספר ניסיונות שהיקפם בטל בששים אל מול הדהרה הטכנולוגית המתחדשת , למשל :
- לאפסן במרתפים ומחסנים עד שתימצא הדרך להיפטר מהם -

כמו לטמון את הראש בחול.- לשלוח לסין, למדינות מזרח אסיה,

כדי שיושלכו לנהרות ויזהמו מחדש כברת ארץ עצומה -
כמו לטאטא מתחת לשטיח.

------------------------------------------------------------------------------------
- לתמרץ צרכנים להעביר את המכשור המיושן למכולות המיועדות לריכוז הפסולת האלקטרונית -
זה יהיה אמנם הצעד הראשון להתנהלות מפוכחת בתחום מורכב זה, שגם סיכוניו
(אם נזכור את בעיית הרעילות) תובעים פתרון ממשי.

-------------------------------------------------------------------------------------
מאמץ רציני צריך לכלול מפעלים המיועדים למטרה זו, שיעסיקו מדענים, כימאים,
צוותים בעלי רמת אכפתיות גבוהה.
אלו יפרידו בתבונה בין סוגי החומרים - מחד הפלסטיק הקל למחזור,
מאידך המתכות העדינות,
כמו הכסף, העשוי להעשיר את המפעל, וכן השבבים ואבזורי הליפוף השונים , שיועברו לייצור טלוויזיות חדשות ו/או מכשור
הדפסה מתקדם.

-------------------------------------------------------------------------------------
יש לגלות אם כך דרכים לעידוד הקמת "מפעלים מהסוג השלישי" בסדר גודל מדיני ובין-לאומי,
ואולי אף באחריות פרויקטים של, שמחקר הולם והפניית משאבים תבונית יכולים לתגמלם עשרת מונים מסכום ההשקעה. למעשה הבעיה עשויה בקלות יחסית להפוך ל-אי בעיה

(אם ננקוט משחק מלים בסמל E המייחד כל תוצר השייך לתחום הדיגיטאלי).
אקטיביות ושיתוף פעולה - לא בשמים.

חדשנות - סביבה רב חושית

חדשנות -סביבה רב-חושית
אנו נוהגים לבודד למדורים נפרדים את הנאתנו החושית. פינת האוכל והמסעדה כמובן מרוכזים בטעם, (והריח בעקבותיו); טיול בנופי טבע נועד לאפשר הנאה בעיקר לחוש הראייה ( ואם ברגל, יש גם חלק לחוש המישוש).

קונצרט - לשמיעה, ים וחול – למגע, וכן הלאה. לרוב אין דגש על עירוב חושים (סינאסטזיה).

חוקרי תקשורת, ובמיוחד מרשל מקלוהן, מציינים כי עד המצאת הטלוויזיה היתה העדפה ברורה לחוש הראיה (ספר, עיתון) ושמיעה (רדיו, טלפון), אך יום המצאת הטלוויזיה החל עידן של שימוש בחוש המישוש, באמצעות השלט, שימוש שהתגבר עם המצאת המחשב והשימוש במקלדת ובעכבר.

בתחום המסחרי כבר יושמו רעיונות של תוספת גירוי ריחנית לתצוגה חזותית על המדף באמצעות ניחוחות הנלווים למארז הסחורה. גם בעולם האינטרנט מתוכנן שילוב חוש הריח בפעולות המחשב, כהשלמה להמחשה המוזיקלית והחזותית, על כל גווניה.

אמנים מודרניים ניסו לשלב בתוך עבודה אחת אור וצליל, בעיקר כשהם חלק מפסל קינטי, המגביר את האינטראקציה בין שני החושים. החדשניים יותר אף שילבו בלי הפרדה את תחושת המגע של המבקר בשיטה היוצרת זיקה בין תזוזת גופו לבין ההתרחשות בפסל או במיצב.

מהם היתרונות של העצמת החושים בחיינו ?

ראשית, בהוויה האורבנית ההולכת ומשתלטת על העולם, קיימת הסכנה של ניוון חושים מסויים, כיוון שכבר אין בהם נחיצות ממדרגה ראשונה לעצם ההתמצאות במרחב. ברור כי חוש הניווט וההתמצאות המפותחים, המיוחסים לאוכלוסייה הבדווית, כמו בעבר לשבטי האינדיאנים, הם תוצאה ישירה של צורך הישרדות בטבע, שהשתכלל מדור לדור, כמורשת טיפוסית לאותה חברה ולאותה צורת חיים.

אין להשוות זאת כמובן לאורח החיים המודרני, ש"מסתדר" בין הבית למכונית, תוך שכלול מיומנויות חדישות, הדורשות קליטה שכלית יותר מאשר חושית. אולם שלמות הנפש עלולה להיפגע עם הורדת מפלס היכולות הגופניות. וכפי שלא מזלזלים כיום בתרגול הכושר הגופני (חדרי כושר ועיסוק בספורט כתחליף לפעילות הגוף הטבעית בחיי היומיום) כך מתברר הצורך לטפח את החושים, שנזנחים ברגע שאינם הכרחיים לתפקוד השוטף. המצב מגיע לממדים קיצוניים בתזונת הג'אנק-פוד (מול הטלויזייה, למשל...) אשר מעבר לפגיעה בבריאות פוגמת בחוש הטעם, או במסיבות רועשות, בהן הדור הצעיר מועד להתחרשות, בשל אי מודעות לנזק השמיעתי הנגרם מעוצמת הדציבלים. ועדיין לא הזכרנו את אפקט הלוואי שיוצרת סביבה תעשייתית, ממוכנת, רועשת או מזוהמת של רחובות המגורים ברוב ערי העולם.

איך נחלצים מסכנות מודרניות אלה, שרק הולכות ומתגברות ?
בצד המאמץ הכללי לחזור לסביבה "ירוקה" מן ההיבט האקולוגי, מה נעשה ספציפית בתחום החושי ?
כנראה שיש לערוך חשיבה מחודשת בנושא, ולהגיע למודעות מלאה לצורך בסביבה רב-חושית, על מירב היבטיה. אפשר ללמוד משהו על שטח זנוח זה מהניסיון המוזיקלי המהפכני של ג'ון קייג', רב-האמן הידוע, בקונצרט וירטואלי שערך לשיפור ההאזנה. להפתעת המוזמנים הוא התיישב ליד פסנתר הכנף שהוצב בשטח נטוש ו"העביר" את הזמן בדממה, בלי לגעת במקלדת. הנוכחים הוזמנו כביכול להאזין לקולות אחרים, שהגיעו מבחוץ, וכמובן לחדד את שמיעתם עד קצה הגבול...

קל להבליט היבטים חושיים מסוג זה מעל הבמה. התיאטרון השתמש במולטימדיה עוד מימי האופרה של וגנר

(אופרה בשילוב אמנויות), וגם ג'ון קייג' עבד במשולב עם חבורת ציירי אוואנגארד ועם הכוריאוגרף מרס קאנינגהם, במה שנחשב למילה האחרונה באמנות.

אם האמנות עצמה היא דגם-על חלוצי הממליץ על דרך חיים ודרך חשיבה לדור המתחדש, יש לקוות שהמודעות לסביבה רב-חושית תחלחל לחיינו.

לחשוב מהר לחשוב עד הסוף

חדשנות - לחשוב עד הסוף, לחשוב מהר
או 'סוף מעשה במחשבה תחילה' כשאנו אומרים 'מחשבה', מתכוונים לרוב לסגולה מוגדרת של השכל האנושי. המשמעות, לרוב, חלה על יצירת רעיונות ו/או יכולת הפשטה, בלי לתת את הדעת על המובנים הנלווים של המונח, כנרמז בביטויים 'משחקי מחשבה', 'במחשבה שנייה', 'חופש המחשבה' 'לחשוב בגדול', וכן 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. פירושים למונח לא חסרים, מכל תחומי הדעת
וראה למשל לינק ויקיציטוט K24- מחשבה He.wikiquote.org/wiki

אחת התכונות של המחשבה,היא המהירות.
אלא שאיננו מנצלים, ובעצם מזניחים, את כישורינו השכליים בכל הנוגע לנצולת של סגולה זאת - שהיא "מהירות המחשבה".
אנו נוטים לייחס, ואף מעבר לכך, 'להשאיר' את האופציה האנושית הזאת ליחידי סגולה, לגאונים, לברי המזל, כאילו מדובר על מתת היופי או הכישרון שכביכול לא כל אחד ניחן בהם. למעשה מהירות המחשבה היא מנת חלקו של כל בן אנוש, אפילו אם נדבר במונחים יחסיים.

כיום פעולת המחשב מזכירה לנו תמידית את עצם קיומה של מהירות מופשטת, מחוץ להקשר התנועה הפיזית המתקיימת בתחומים מדידים כמו הספורט, התחבורה, וכן הכימיה (מהירות החלקיקים). ההקשר הפיזי כולל עוד את תנודות הקול, וכמובן את מהירות האור. לכן אם לא נפעיל את יכולת מחשבה זו היא עלולה להתנוון, ומעבר לכך- חשיבה מתוכננת תעזור לנו להגיע רחוק יותר.

אנו נוטים לזהות את המעבר ההכרחי משלב לשלב במהלך הביצוע – עם תהליכים שמתקיימים כביכול במחשבה, בעוד שיש לעשות הפרדה בין המחשבה לבין תהליך הביצוע. אם ניקח בהשאלה דוגמה מתחום האצנות, הדבר דומה להבדל בין מי שרץ לו להנאתו בריצת בוקר לבין שיאן אולימפי, או לתחרות הריצה בין הצב לארנב במשל הידוע.

ראוי אם כך לאמץ גישה רעננה ליכולת המהירות המחשבתית הטבועה בנו כאשר ניגש לתכנון פרויקט : כבר בשלב א' של העשייה ניתן לחזות בקלות את השלבים הבאים ואפילו את סופו של מעגל העשייה. אולם הביצוע יכול להתנהל בקצב הפיזי (האיטי יותר) התואם לכל שלב. תחילתו של הביצוע כרוכה בחיפוש וריכוז החומרים והכלים והמשכו בהשקעת הכוחות והמשאבים המעורבים בדרך שבין המקורות לתוצאה. התכנון הנצפה בשלמותו עשוי להתבצע גם ביעילות גבוהה מהרגיל, ובשיתוף פעולה מוצלח, כשכל רגע נתון מונחה בידיעה כי "סוף מעשה במחשבה תחילה".

נכון,
תמיד מגיע הרגע שבו צריך להפסיק לחשוב ולהתחיל לעשות.
אך אם נעקוב אחר מיזמים חדשניים בתהליכי הקמתם
(מכללות מקוונות או קונוונציונאליות, שנפתחות חדשות לבקרים, מיזמי תיעול בין-ימי או להבדיל עסקים קטנים כחברות להספקת מזון וסוכנויות תיווך)

אנו עדים בדרך כלל להיסוס, גישוש,
התפתחות חלקית שלרוב מעוכבת בשל מחסורים שמתגלים 'תוך כדי' בגלל המבט החלקי. בגישה תבונית יותר – וראוי להיעזר לשם כך בכל שירותי המחשוב, עם דגש על בניית תוכנה לחיזוי תהליכים - מניחים מראש את המטרות, את טווח יכולת הביצוע, את התחנות שבהן תידרש היענות מיידית מול הצורך בגיוס משאבים והזרמת אנרגיה. על בסיס הנחישות וההתחקות הקפדנית אחר קצב העשייה והיישום מתאפשרות גם החלטות ספונטאניות , לנוכח תקלות בלתי צפויות, או, להיפך, לאור התפתחות 'מזלית'. מהירות המחשבה תעמוד לרשותנו גם במצבי הביניים.

שימוש חכם במערכות מחשוב

http://www.worldcommunitygrid.org/

Innovation Buzzword Bingo

חדשנות אדריכלות המחר

חדשנות - אדריכלות המחר
מה שהיה בגדר חידוש מהפכני במחצית המאה ה-20 מתממש כיום בממדים חובקי עולם.

כל אוטופיה אדריכלית - כגון "עיר העתיד", בברזיליה, הפכה מזמן למציאות.
לכן המעקב אחר רעיונות "מטורפים" המיושמים כיום רק בצורה ניסיונית, חד פעמית, בתערוכות ובתצוגות, מראה כי הניסיוני הוא רלוונטי ועכשווי. כלומר העולם העכשווי כבר מיישם את מה שלכאורה כלול במחר. כל הדרוש להשלמת התמונה הוא שיעתוק התוצר, שיכפולו והפצתו בממדים של ייצור המוני.

אירוע אמנותי מוביל כמו ה"דוקומנטה" המתקיימת אחת לחמש שנים בקאסל אשר בגרמניה הוא דוגמה מובהקת להשפעת הדמיון היוצר על אופנות עיצוב ואדריכלות, שייחודו בהתקבלות המהירה של רעיונותיו. אפשר לשער את עוצמת התחרות הבינלאומית הזאת ב-2012 ,על פי מדד הפופולריות העולה: חצי מיליון מבקרים בדוקומנטה 10; 750.000 בדוקומנטה 11 (ב-2007), והבאה, שמתרחבת בתאוצה ערכית ומסחרית כאחד, ודאי תפרוץ את קו המיליון.

עוד דוגמה גרנדיוזית ליישום מהיר של חזון אדריכלי יספקו עבודותיו של האדריכל באקמינסטר פולר.
הביתנים הכיפתיים שהקים לתערוכות בינלאומיות (כגון הביתן האמריקני המפורסם ב'אקספו 67 ' במונטריאול)
שימשו השראה לאלפי כיפות גיאודזיות שנועדו למקלטים המוניים באפריקה ולאחריה ברחבי העולם.
התפוצה המסחררת של המבנים החדשניים של פולר חבה את הצלחתה גם לעלות הנמוכה של הקמתם, שנובעת מהנצולת התבונית של אנרגיה שעמדה בבסיס תכנוניו: שיקוליו הקיפו מערכות אקולוגיות, חברתיות וטכנולוגיות מתקדמות במינימום השקעה ובמקסימום יעילות. כל זה בלי לגרוע מהמרכזיות של הגורם האסתטי המנחה את עבודותיו של הרב-אמן.

הרבה מעבר להערכת רמתו האמנותית של פולר, יש חשיבות חדשנית וכוח מתניע לכללים שהטביע בתפישת האנרגיה המתקדמת, כגון:
"אין משבר אנרגיה אלא משבר בורות". אכן מתוך גישה זאת ניתן לחולל פלאים הן בבנייה הסביבתית הידידותית לאדם והן בערוצים הכלכליים שיעודדו יזמים לפתח תפוצה מאסיבית של התוצר האדריכלי המבוקש.


http://www.documenta.de/

INNOV8 Game Play

USC Marshall partners with IBM's "serious gaming" academic initiative to teach business process management (BPM) to students. USC Marshall students and teachers talk about the IBM-created "INNOV8," a videogame-like simulator program that challenges students to streamline and rationalize a company's operations after a merger.

חדשנות הרעיון הסיני

חדשנות - הרעיון הסיני : יום זוגי יום פרדי
האולימפיאדה ההולכת וקרבה ממנפת את כל שטחי החיים בסין,

כארץ המארחת,

ובמיוחד בבירתה – בייג'ין.

השינוי מתחיל כמובן בצרכי הספורט, האירוח הבינלאומי, ומשפיע על היקף שירותי התיירות ושדות התעופה ועד לחדשנות בתחום האדריכלות, הסובבת את האירוע הקולוסאלי.

כל ההיערכות התפקודית מול קהל יעד מוגדר מובילה עד מהרה לפריצה בחשיבה הקונוונציונאלית, שתוצאותיה המרשימות ניכרות בשטח עוד זמן רב לאחר מכן, ואף לתמיד.

כך קרה בברצלונה, בעת שארחה את אולימפיאדת ב- 1992, ובעקבות הארוע העיר קפצה מדרגה ברמת התיירות, הבנייה, והמרכזיות כבירת תרבות. כל שיטת הניהול, התיגמול, העיצוב והצריכה עוברת טלטול ומשנה פניה לבלי הכר. תעשיות נילוות לאין ספור צומחות על יסוד האירוע ההמוני: ייצור סמלים, חולצות, שלל מותגים המתגדרים ברקע הספורטיבי, מקיף אלפי עובדים ומעסיקים של מפעלים ושל גופי כוח אדם, בצורה שמשפיעה על תמורות סוציולוגיות.

על סין עוד מוטל תפקיד כפול ומכופל, לפוגג את היחס השלילי של אומות המערב כלפי מדיניות הדיכוי שמאפיינת את השלטון (עד לזמן האחרון אפילו, בריסוק המחאה הטיבטית) וכן להגיח מתוך המסתורין האופף מעצמה זו.

מי ש"מרוויח" כיום מההזדמנות הספורטיבית הוא פרוייקט איכות הסביבה, שהפך למשימה ראשונה במעלה לנוכח שמה הרע של בייג'ין בין המזוהמות בערי העולם. הידיעה החדשותית בדבר שינוי כללי התחבורה מהווה מופת לפתרון פשוט ומיידי של ממדי הזיהום ולהפחתת המפגע באופן משמעותי. הדוגמה הטרייה לשיפור המצב היא הנהגת הכלל של הפעלת הרכבים הפרטיים לסירוגין - יום לבעלי המספר הזוגי ויום לפרדי. הרעיון האירגוני הפשוט והקליט הניב כמובן אשכול בעיות צפויות, אך התניע את המאמץ הכביר לחולל מהפכה סביבתית, שיכולה להוות דוגמה ומופת לאזורים נגועי זיהום ברחבי העולם.

הצורך להפגין הצטיינות, שצמח מתוך זימון הסטורי בענף הספורט מצביע על מניע עמוק יותר מאשר יצר התחרותיות. התודעה האוניברסאלית שוחרת הסדר מטבעה קיבלה זריקת עידוד אופטימית לגבי האפשרות למציאת פתרונות פשוטים בתכלית לבעיות סביבתיות "הרות גורל" כביכול, שניתן להתגבר עליהן באקט יצירתי ואיכפתי.

יישום רעיונות הייצור, השיווק והפירסום עולה על כל דמיון שהרי הוא חל על פלחי ענק של האוכלוסייה :
קהל הצופים, המשלחות, המבקרים וגופי השיווק מוכפל עשרת מונים בפירסום הדיגיטאלי ובערוצי התיקשורת המקיפים חמש יבשות בזמן נתון אחד. עוצמת ההשפעה 'בגדול' זוכה לערך מספרי מוסף, המיוחד למדינה המארחת : כידוע סין לבדה מונה למעלה ממיליארד וחצי תושבים.

ספריות דיגיטליות , חדשנות

חדשנות
ספריות רבות עוברות לאפסון דיגיטאלי, בכיוון שחוסך נייר ומקום. מה מונע מן התמורה החדשה להתקבל על ידי הקהל הרחב ?
אהבת הספר כרוכה לא רק במציאת חומר מעניין להעברת זמן ולהרגשת משמעות ועומק אלא בחוויה האינטימית.

איך נעביר חווית קריאה לצפייה במיקרופילם ? נמנה כמה מהסגולות של הקריאה הדיגיטאלית, שהן "מותר המסך על הספר":
* היות שבימינו המחשב האישי נמצא בשימוש רחב, העברת המיקרופילם באמצעות הצפייה במחשב תקנה טעם אינטימי למפגש בין הקורא לספר

* הוספת חומר רקע נגיש על הסופר, על התקופה, על ספרים דומים, אם באמצעות לינקים ואם ישירות עם "ערכת הספר" תהווה צעד מתקדם ומהפכני תודות לנצילות המדיום הדיגיטאלי. (+ חופש הבחירה, תוך נגישות קלה לעיון הנוסף)

* הוספת מוזיקה תואמת-תקופה או מהמוטיבים הנזכרים בספר, ולחילופין חיבור מיידי למוזיקת רקע החביבה אישית על הקורא מאחדת פעולות הנעשות ממילא אך בנפרד, בקריאה הקונוונציונאלית.
הוספת רקע אמנותי , בצורת לינקים לציירי התקופה ולאסכולות מקבילות.

* הוספת מפות גיאוגראפיות +תמונות נופים המשמשים כרקע ליצירה.

* הוספת דיסק של סרט הבנוי על היצירה או על יצירות אחרות משל אותו סופר/אותה אסכולה ספרותית.

* פתיחת בלוג לדיון חברתי על הספר.

הפתיחות להיבטים הרב- חושיים יכולה לחולל מהפכה לחווית הקריאה "ממין אחר" ולהרפתקה חדשה שתשנה אולי את התקשורת התרבותית, בין קוראים, קבוצות דיון, מפגשים לנושא משותף.

Innovation