סימולטור לכל לומד

סימולטור לכל לימוד
הסימולטור שמקובל בחוגי הטיס וכיום מוצע כהכשרה מוקדמת ללימודי נהיגה, יכול להוות פתרון מעניין ונגיש לאין ספור מיזמים לימודיים. הכשרה קדם-מעשית לעיצוב אופנה, לתפירת בגד, לתכנון מנות במסעדה יכולה לפשט את תהליכי התכנון, הקליטה, ההפנמה, בתחומים נוספים המבוססים על סדר פעולות מוגדר, טרם היישום הממשי בשטח.
תודות להנהגת הסימולטור בהכשרה לנהיגה (כנהוג כיום בצרפת ובארה"ב) זוכה המיזם לפרסום פופולארי רחב. לפיכך יש לשער שהרעיון יתפוס חוגי לימוד דומים, המעוניינים לקצר תהליכים באופן נגיש ומסודר.

הדבר יכול להקל למשל על תלמידי התיכון, בריכוז החומר לבגרות בצורה קומפקטית ותכליתית. יתרה מכך, הוא עשוי לייתר את הלימודים האקסטרניים היקרים, לפחות בחלקם, לכל אותם תלמידים שנשרו ממערכת החינוך אך מעוניינים להשלים את חובות הבגרות בשיטה המאפשרת עצמאות וחלוקת זמן אישית.

אם עד כה הסימולציה עמדה לרשותם של מנתחים, טייסי חלל, מצביאים, צלמים או במאי קולנוע, ניתן לפרוץ את גבולות התחום המקצועי המוגדר (רפואי, צבאי, טכנולוגי) ולהעביר כלי שימושי זה לתחומיםחופשיים יותר, כגון תרבות הפנאי, מפעילות ספורטיבית ועד משחקי חשיבה.

המיוחד באתגר החדש נעוץ בהפצתו להמונים, שבידם תינתן אפשרות הבחירה בין שפע ערוצים לימודיים, אף כאלה "שלא חשבו עליהם קודם". בנילווה לכך, הדבר פותח מרחב תחרות בשוק שיבטיח הן את ההקפדה על איכות התוצר והן את הוזלתו (ההדרגתית,לפחות).
עלותו הגבוהה של הסימולטור יכולה לקדם את הפרוייקט בצורה מקורית דרך מרכז להשאלה, המוזיל את העלות ביחס למחיר שעור "אמיתי" (למשל בחובת לימודי הנהיגה לפי המודל הצרפתי, במקום העלות של עשרות אלפי יורו לרכישה, התיפעול של הסימולטור לששת שעורי הנהיגה הראשונים זול יותר מעלות שעורי נהיגה רגילים).

האפשרות לתרגל את ההדמייה בתנאי אקלים ותנועה שונים מהתנאים במהלך הלימוד - כגון תנאי שלג והחלקה - מגבירים את הבטיחות הכללית לנהיגה בכל מצב, והופכים במקרה זה את השימוש בסימולטור לנתון הכרחי.
(ראה ידיעות אחרונות, גליון מתאריך ה-13 לאוגוסט, עמוד 16, המאמר "שעורי נהיגה בכאילו" -
לינק

בעקבות היישום הקבוצתי במקומות שאימצו שיטה זו עד היום, אפשר לפתח מרכזי השכרה ואף ספריות השאלה לטווח הזמן הרצוי ללומד העצמאי במיגוון הנושאים ליישום.
ברור כי הטעם הרציני של המיזם דורש בקרה של מומחים בכל תחום, המכירים לאשורם את דרישות ההתמחות המקצועית ואת האפקטיביות של תהליכי הלמידה עד להשגת היעד המוגדר. מעבר לכך, ברור כי הכשרות מסוימות, כגון מנתחים או מורים צריכים לימוד מעשי ולא רק סימולציה, אך ניתן לשער כי עבור מקצועות אחרים שיטה חדשנית זו יכולה לעורר מוטיבציה רבה. חומות ודעות קדומות של הצרכן על עצמו, כגון למה הוא מסוגל ואילו תחומי למידה ניבצרים ממנו, יעלמו ביתר קלות.
ההתנסות ב"קורס" בלתי מחייב לכאורה יכולה להחליף את ההתלבטויות והתהליכים הביורוקראטיים הכרוכים בהכרעה, בהרשמה, בפחד מכישלון ומן הבחינה המעשית - בבעיית ההתאמה ללוח הזמנים היומי.

אזור הסלולאר

אזור הסלולאר

הטלפון הסלולארי חדר לכל פינה, כפי שיעיד הביקוש ההמוני למכשיר.
עם זאת, כמעט ואיננו מודעים למגרעותיו, או מודעים ומסרבים להתייחס, כגון לידע ההולך ומתרחב על סכנת הקרינה מהמכשיר. אמנם, לכך נמצאו פתרונות כגון שימוש בדיבורית אישית או מותקנת ברכב, אך נראה כי אלו הינם טיפה בים, ועוד לא נמצא פתרון מושלם. האם אפשרי בכלל לחזות בעולמנו, אשר דומה כי הוא סובב סביב המכשיר והמותגים, ללא הסלולר?

נראה כי שינוי הגישה לנושא יכול להתבצע בשלושה מישורים: א.טכנולוגי ב.תודעתי ג. תחיקתי

א. על סמך ההתקדמות המרשימה בתחום הטלקומוניקציה, קל לבטוח בהתקדמות מהירה של אמצעי תקשורת משוכללים, שינטרלו את הסיכונים השונים של השימוש בסלולר. השכלול הטכנולוגי תופס תאוצה במיוחד הודות לתחרותיות השוררת בשוק המיועד לכל פלחי האוכלוסיה, הזקוקים לשימוש מוגן חדיש.
גם מדע הרפואה המפותח עשוי לרכז משאבים בחקר הבעיה שהתעוררה עם פרסום הסקרים על נזק הקרינה, מה גם שהממצאים המדעיים זוכים לעיתים לתמריצים כלכליים בשלב הפתרונות התרופתיים.

ב. המישור התודעתי, כלומר, העלאת המודעות האישית והאחריות הציבורית עדיין אינו מובן מאליו, ויש צורך לטפחו.
כשם שאיש לא העלה על דעתו כיצד תיראה המציאות כל עוד העישון שלט בכיפה, כך אולי נתהה, בעוד עשור או שניים, כיצד בני האדם הסתובבו עם הנייד כאילו היה אבר מגופם (המשך האצבע המסמסת והארכה לאיברי הדיבור והשמיעה). האם לא היו ערים לסכנת הסרטן? לנזק הנגרם למוח? ואיך לא הוקצו אזורי סלולר, על משקל "אזור עישון", כפי שהיה נהוג פעם להגנת המעשנים הפאסיביים?
עד קרוב לשנת 2000 אזורי העישון הונהגו בבתי הקפה, באוטובוסים (בחלק האחורי), וכך גם במטוסים!

ג. גורם נוסף, שלא זכה עדיין לשום התייחסות הוא הפלישה הבלתי-תקנית לאוזניו של הזר, המצותת הפאסיבי, המעורב בעל כורחו בכל קורותיו של הדובר בשיחה. ואם ניקלע לאוטובוס או למונית – הריהו הופך לנמען כפוי של שיחות נפש סימולטניות מימין ומשמאל. אכן...קשה להתרכז בדרמה של שכנך לספסל, המספק סיפור מתח בהמשכים, כאילו הוא מכר שלך מתמול שילשום.
ההיבט המשפטי של התופעה מוגדר כ"היזק שמיעה", בדומה ל"היזק ראיה" שבמסגרתו ניתן לתבוע את מי ששולח מבטו לרשותך הפרטית באופן שרירותי.
משתמע מכך היבט מוסרי הנוגע למצבו של האדם המודרני, שלא קל לו להציב גבולות: להרגיש עד כמה הפעולה השרירותית באה על חשבונו של האחר, ופוגעת בחירות הפרט. העיגון בחוק נחוץ כאשר אין דרך לסמוך על השכל הישר, וכאשר האדם הפרטי מעדיף לנקוט במדיניות של בת-יענה.
רק קמפיין חזק, שיזכיר את המאבק בתאונות הדרכים, בעישון הפומבי (כמו גם בהגברת הערנות לחפץ חשוד), יכול להסיר את החסמים ששמנו עלינו, כאותו קוף סימלי – לא רואה, לא שומע, לא רוצה לדעת.

הקמפיין עשוי לשמש אטרקציה לעולם העסקים: לדוגמה, חברות ממותגות, הנוהגות לשלב וללבות - בשלטים ופרסומות-ענק - קריאות מחאה על עיוותים ברמה האוניברסאלית.
פרויקט בסדר גודל המוני מסוג זה ראוי לקבל סבסוד ממלכתי, למשל מטעם משרד הבריאות, משרד החינוך, וכמובן המשרד לאיכות הסביבה, שגורם הרעש נמצא בתחום אחריותו. אכן פעולה חינוכית רחבת היקף וארוכת טווח תתן את המענה ההולם ביותר לטיפוח תודעת חירות הפרט וכיבוד הזולת.

מחשוב ירוק גישה חדשה

לינק

חדשנות בפעולה לינק חובה

חדשנות בפעולה

לעדכן את הרדיו

מאז יצא לאקרנים סרטו הנוסטאלגי של וודי אלן "ימי הרדיו" עברו כשלושה עשורים.
נראה שהיום אין צורך להספיד את ענף המדיה הקולי. הוא "חי ונושם", אפילו בועט, ועם זאת עדין מחפש את מקומו הייחודי אל מול שאר אמצעי התקשורת אשר משדרים 24/7. התוכן העיקרי כיום כולל הרבה מוזיקה, ראיונות, דיווחים עדכניים על מזג האויר, על התנועה בכבישים, על פקקים הנצפים מן המטוס הקל. תוכן זה משודר לקהל מאזינים מתחלף בעיקר, אך ישנן תכניות מסוימות בנושאי תרבות, פרשנות, מדע וספורט הזוכות לקהל מאזינים קבוע.
אם נחשוב על כך, הרדיו יכול לתת מענה לצורך אמיתי, שאינו חלק מהתחרות עם המדיה הרב-ממדית.

נראה כי ההרחבה בתוכניות תרבות ומדע, והחזרתם של תסכיתי הרדיו ללוח הזמנים השבועי או היומי תהיה צעד משמעותי באופי הז'אנרי שהרדיו יכול לפתח. באותו המקום שהדיקלום, הקול, הדרמה, בליווי הפעלולים הקוליים ועתירי היצירתיות משפיעים כבחבלי קסם על קהל המאזינים, אין תחליף לרדיו כמקור לחוויה ההופכת לחלק מעולמו התרבותי של הפרט, המפעילה ומעשירה את הדמיון (ראה בגוגל הערך "תסכיתי רדיו") ודוגמא בולטת לכך היא שידור התסכית "מלחמת העולמות" של אורסון וולס , אשר השפיעה על מאות אלפי אנשים בלונדון.
http://en.wikipedia.org/wiki/War_of_the_worlds

ניתן לחלק את התוכניות הקבועות לתחומי-על מוגדרים, בהתאם לפלחי אוכלוסיה שיהוו את מאזיני הקבע.
בין קהלים אלו ניתן לצפות, לדוגמא, לעקרות הבית, (אשר שומעות בשעות הבוקר), או נהגי מוניות ואוכלוסיה מבוגרת (בשעות הלילה הקטנות). ההתייחסות המלאה לצרכים ספציפיים, שיעוררו עניין הן בתוכנם והן בתכליתם המעשית יכולה להשתקף בעיצוב מושקע של המסגרת ובפירסום הולם שיינתן לה, לפני שזו מועברת לקהל היעד.

תוכניות הומוריסטיות הן מצרך מבוקש ביותר העשוי לזכות בקהל שוחרים נאמן אשר ימשיך להאזין גם לאחר שיצא מהפקקים בדרך אל או בחזרה מהעבודה. עם זאת, כדאי לזכור כי הסקטור העממי אינו מורכב רק מקהל שוחר בידור. לרוב הוא צמא לגופי ידע נגישים, למחזה שלא הספיק לקרוא, להסברים לתופעות שהחמיץ. לוח זמנים קבוע של תכניות להשלמת השכלה ימשכו אליהם מאזינים קבועים, בתנאי שההשקעה בטיפוח הנושאים הקליטים תורגש ותתוכנן ברצינות מירבית.
כך תכניות להשלמת השכלת מבוגרים יכולות להרחיב את מסגרתן ללימוד שפות ולהעמקה שיטתית בתחומי מדע, אמנות, הסטוריה וכיוצא באלה. כיום, למעט מספר תוכניות העוסקות בנושאים אלו, לא ניתן לשמוע וללמוד בצורה נרחבת מעבר לפינה של 5 דקות (במקרה הטוב) בתוכניות השונות, וכך הנושאים מוצגים רק על קצה המזלג.

חשוב לציין כי אין הרדיו אמור להחליף מוסדות להשכלה. לכן הדגש על ההיבט העממי עושה שירות מצוין לאוכלוסיה ומאפשר להגיע לאוכלוסיות שבצורות אחרות לא היו יכולות להרחיב את עולם הידע שלהן.
כשם ששעות ארוכות מוקדשות לספורט למען קהל שוחריו, כך יש לייחד פלחי זמן משמעותיים למדורים בעלי עניין לשכבות אוכלוסייה מוגדרות, על ידי הצלבה בין שעת השידור לבין קהלי היעד.

שתי דוגמאות ל"מילוי זמן" רדיופוני אשר יכול להתקיים בצורה מובהקת במדיום זה ולא באחרים :
1.דוגמה רב-גילית של קהלי תוכנית אפשר היה לפגוש לפני כ-20 שנה בתכנית "שירים ושעורים" (כחיקוי "גימיק" לכותרת "שירים ושערים" לתכניות הספורט), ששודרה מדי יום בין שלוש לחמש אחה"צ ברשת ב' וג'. התכנית שנועדה במקורה לתמיכה בשיעורי בית לתלמידי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה, בהדרכת צוות מורים מיומן (למתמטיקה, ביולוגיה,היסטוריה, תנ"ך וכן הלאה) הפכה עד מהרה לחביבת קהל נהגי המוניות, עקרות בית, ורבים אחרים. פרטים מחלקי חברה מגוונים אלה מצאו מסגרת בלתי מחייבת לחזור ולשאול על נושאים שעניינו אותם בכל תחום לימודים, ולהכנס לדיאלוג ולדיון עם המורה המנחה להנאת יתר המאזינים.

2. במעבר לשנת 2000 קיים הרדיו הצרפתי ליל שימורים מיוחד במינו, שהוקדש להקראה רצופה של קטעי ספרות ממיטב היצירה הלאומית. החגיגיות שנסך קולם של הקריינים והשחקנים המפורסמים, במשולב עם איכות הטקסטים שנבחרו, העמידו את השידור במקום גבוה כארוע ויטאלי ובדרגה לא פחותה מפסטיבל שנחוג או הוצג בטלויזיה, במישור החזותי. הרדיו פרץ את מיגבלותיו, בהפגנת סגולותיו הייחודיות, שאינן נזקקות לשום השלמה בעזרים ויזואליים כמקדמי רייטינג.
עניין מיוחד ותועלת רבה יכול להפיק שילוב התכניות בערוץ האינטרנטי, שיעביר וישמר את התכניות המועדפות אישית כדיפדוף חוזר בספר או מחזה/תסכית שאהבנו או האזנה חוזרת לקריינות או מוזיקה שנמשכנו אליהם.בו זמנית הוא יכול להוות חוליה רבת משמעות ברשת התקשורתית, שממילא כורכת את כל ענפי המדיה במכלול אורקולי מאגד, כפי שמתקיים כיום במכשיר הנייד.

קהילת אב או קהילת אם

קהילת אב או קהילת אם
עם כל היתרונות של משטר דמוקרטי עדיין פעילים בתוכו דפוסי חיים שמרניים שהפכו להרגל למרות שבעולם משתנה ודינאמי כמו שלנו אין צורך לשמר דווקא אותם. הדבר מתקיים בתחומים שונים, כגון מאבקים מגדריים, מעמדיים או שינוי תפישות גזעניות. כך גם בגרעין התא המשפחתי, אשר לו השלכות מכריעות על המסגרת החברתית, החינוכית והמדינית הרחבה.
--------------------------------------------------------------------------------
מבנה החברה הפטריארכאלי ( בו האב הוא הדומיננטי ) מאפיין את רוב אוכלוסיית העולם, מזמנים קדומים ועד ימינו. כיום המאפיינים ה"גבריים" הולכים ומתמתנים, אך התפישה הפטריארכלית עדיין עומדת בעינה כאב-טיפוס משפחתי, אשר מאפייניו הסטריאוטיפיים הם, בין היתר: שררה, תחרות, והפעלת סמכות. למולם נמצאת המשפחה המטריארכאלית ( בה האם דומיננטית ) שגם לה מקורות עתיקי יומין, ושרידיה האנתרופולוגיים נמשכים עד לשבטי אינדיאנים בברזיל הטרום-ספרדית. מאפייני קהילת האם: רוך, פתיחות, רגישות וקבלת האחר והשונה. (צפה בגוגל, ויקיפדיה, הערך "משפחה מטריארכאלית")
--------------------------------------------------------------------------------
אם נתייחס למבני משפחה סטריאוטיפיים אלו ככלל, מה מונע מן החברה לעבור כיום למסגרת מטריארכלית ? בעולם בו אנו חיים, ניתן להקביל את הweb 2.0 למבנה מטריארכלי: Web 2.0 מאופיין ברשתות חברתיות, תוכן המיוצר על ידי גולשים, שיתופיות ופתיחות. אפשר לראות שקיימים מאפיינים משותפים לחברה המטריארכלית- קהילתיות הינה תופעה אשר משויכת יותר לנשים. כך גם הדבר בסטריאוטיפ נשי נוסף -"נשים משתפות הכל". הדבר עולה בקנה אחד עם הבלוגספירה התוססת, בה קיימת חשיפה מתמדת ורצון לשתף ולחלוק עם משתמשים אחרים, אשר מגיבים ועונים בחזרה בתורם. האפשרות להיות חשופים ופגיעים, וליצור קשרי קהילה נרחבים, עולים בקנה אחד עם סטריאוטיפים מגדריים נבחרים.אפשר לראות את השינויים מתקיימים גם מבחינת פעילות נשים במרחב המקוון:
--------------------------------------------------------------------------------
• נתונים *** המראים כי בנות מתבגרות הן חצי מהבלוגספירה. • מספר הנשים אשר בעלות עסקים באמצעות האינטרנט, כגון מעצבות אופנה בSecond Life נשים המשתמשות במדיום האינרטנטי • הרגלי הצריכה של נשים באינטרנט מתיישרים להרגלי הצריכה של גברים , יש מחקרים המוכיחים שהפער הצטמצם די במהירות - לינק
אנחנו בעידן שבו לא רק שמאפייני הweb 2.0 הינם מטריאכליים יותר, אלא הדבר מאפשר דרך נוספת לשינויי תפקידי הכוח המגדריים וצעד נוסף בדרך לשוויון. אפשר לראות זאת גם מהצד השני- כיום גברים רבים, אשר עוסקים במקצועות היי-טק שונים: מתכנתים, גרפיקאים, יזמי אינטרנט, בוחרים לעבוד מהבית. כך נוצר שינוי של התפקידים המגדריים המסורתיים.
--------------------------------------------------------------------------------
ייתכן שהאינרציה נותנת המשכיות לעקרונות חברתיים שאין בהם ממש ולמעשה הינם מיושנים. התפישה הפטריארכלית טופחה ולובתה אלפי שנים על ידי הדתות השונות, שליטים והגמוניה כלכלית אשר בסיסה רוב גברי, ולפיכך ממשיכה להשפיע גם במאה ה-21. כמו כן, אין ספק כי דיון זה הוא רק קצה המזלג, והוא מתבסס על הנחות וסטריאוטיפים שיתכן והיו עוברים שינוי גם ללא השינויים שעובר האינטרנט במקביל.אך מעניין לבחון את נקודות הדמיון ולהסתכל על הקשר בין עולם הטכנולוגיה בו אנו נמצאים לתא המשפחתי האישי של כל אחד ואחת מאיתנו. יתכן כי אנו עומדים בפני עידן חדש לגמרי.

Business Models Innovation

לינק


על מנת להצליח בעולם העסקי התחרותי, יותר ויותר מנהלים נדרשים לחשיבה חדשנית ושינוי במודלים העסקיים.
כיצד עושים זאת?
כיצד מובילים תהליכים של טרנספורמציה עיסקית?
כיצד מעודדים חדשנות בארגונים?
יבמ ומעבדת המחקר שלה, מובילות עולמיות בתחום, מזמינות אותך ליום עיון ייחודי במסגרתו ידונו המגמות, הדרכים והמתודולוגיות לקידום טרנספורמציה עסקית. את המפגש ילוו מומחי יבמ בכירים מהארץ ומהעולם, אשר יציגו הלכה למעשה כיצד ניתן ליישם את השינוי, תוך הבאת דוגמאות וסיפורי לקוח.