חדשנות - השיבוט הנאור

הרעיון של שיבוט בני אדם הולך וצובר מודעות חרף היותו שנוי במחלוקת.באופן מיידי עולה בדמיון הפחד מפני כל התרחישים האפשריים: מהכיוון הגזעני ("בלייד ראנר" או "מה קרה בגטקה"),
הקמת צבא לוחמי-על (בסגנון "בטלסטאר גלקטיקה"), שימוש באברי אדם למטרות קוסמטיקה או סחר באיברים, הארכת תוחלת החיים ("איש המאתיים") וכן הלאה. הפחד בא לידי ביטוי גם מהתוצאות המעוותות כגון "פרנקנשטיין' או "המספריים של אדוארד". קולם של אנשי מדע המספקים הסברים ביולוגיים לתופעת התאומים (סוג של שיבוט 'טבעי'), או לייחור בצמחים - הפועלים על אותו עיקרון - נשמע הרבה פחות. כך גם המערכת הרפואית, בה טכניקת השיבוט מסמנת עידן חדש בתחום הריפוי אינה מצליחה לשכנע את הספקנים. אולי בזכות הפוטנציאל לריפוי במקרים סופניים (למשל דרך חידוש והחלפת רקמות) יווצר סדק קל בחומת ההתנגדות של דעת הקהל.


המעבר משיבוט כבשה לשיבוט אנוש נמצא כמעט בהישג יד,
וייתכן כי כבר כיום נוצרים דגמים התחלתיים, לפחות בתחום הרפואה.
אנשים הבוחנים את הנושא אף רואים בכך פוטנציאל להחזיר את תוחלת החיים של אנשי בראשית.
כידוע, לאחר המבול (בראשית פרק ו'),
נגזר על האדם קיצוב של מאה ועשרים שנה, לאחר עשרה דורות מאדם עד נוח - שאורך חייהם הגיע כמעט לאלף שנה... גם כיום נעשה שימוש- מזערי אמנם- בשיבוט, התומך בבריפוי ובשיפור החיים על ידי החלפת תאים מתים ברקמות חדשות. האין השיטה כבר בשימוש בניתוחים פלאסטיים למטרות שיקום או אסתטיקה ?
ההוגה החברתי המפורסם יורגן הברמאס מעלה במאמרו "נגד שיבוט בני אדם" טיעונים רבי משקל לתופעה
(שהיא לפי שעה תיאורטית) של שיבוט בני אדם שישמשו עבדים, בבחינת קניין המחזיר אותנו לתקופות האפלות של האנושות.
[ראה "הקונסטלציה הפוסט-לאומית", הוצאת אדום 2001]. הברמאס רואה במעשה זה כבלתי מוסרי השולל את חירות האדםחשיבות הדיונים האתיים, או הביו-אתיקה (כפי שמוגדר הענף החדשני בפי העוסקים במוסריותו של הפרוייקט הגנטי) מהותית ובעלת משקל רב, אך עדיין מעניין לפתוח את שאלת הגבולות והטאבו. האם לא יהיה בכך היבט הומאני אשר יאפשר להקל על אוכלוסיית הנכים? מוטב לאפשר למדענים להמשיך ולפתח את הנושא, ובמקביל לדון בקדמה הטכנולוגית באמצעות חינוך, הסברה, ודיונים פתוחים במשמעויות האתיות, החברתיות והתרבותיות העולות מכך .

דימוי העתיד

דימוי העתיד

פעם קראו להם נביאים או חוזים, היום הם מכונים "עתידנים". מה שנחשב לגאוני והשראה אלוהית, נמצא כיום בהישג יד, כהתמחות מקצועית ומדעית ותוצאות של ניתוחים אנליטיים. למען האמת, אם מרכזים את הנתונים הנכונים לשם חיזוי משבר או למציאת פתרונות לבעיות, הגיוני שהתשובה תתגלה "מאליה". העתיד טמון אפוא בהווה, כמו שגלעין התפוח מכיל בתוכו רמזים על העץ שהוא עתיד להיות.

עד כאן המראה פשוט, אך רק לכאורה.

העתידנות המודרנית צריכה להביא בחשבון שגם העתידנות כבר לא מה שהיתה...
יש לשקול, כחלק מאיסוף הנתונים, מצבים אלטרנטיביים, גחמות פרטיות וספונטניות, ועוד. ה"אגדה" הנפוצה על משק כנפי פרפר המניע תהליכים כבירים בקצה אחר של העולם, עדיין תלויה במישהו שיבחין בפרפר ויכיר בהשלכות של כל תנודה על סביבותיה, לכן, יכולת קישור מצד העתידן בין התרחשות כלשהי לבין תוצאותיה צריכה להקיף תחומים רבים..


הענף של חקר העתידנות הופך לדיסציפלינה נחקרת, באקדמיה כמו גם בתאגידים כלכליים, והפרסומים הרציניים בנושא רבים מספור. למרבה המזל נלווים לכך, בצד המוטיבציה התחרותית, גם היבטים גלובאליים. במישור המעשי ניכרים מאמצים ללמוד מלקחי העבר על מנת לדעת כיצד להתמודד עם העתיד וחוסר הוודאות שהוא מכיל בתוכו.המודעות לאפשרויות צמצום הזמן והמרחב בעולם הגלובאלי של ימינו, מאפשרת לאבחן את העתיד הקרוב בצורה מיטבית.

צופן העתיד נסמך על חישובי מחזוריות. למשל, התחוללות מלחמה "מכוננת" במזרח התיכון צפויה בשנת 2020
(על פי ד"ר דוד פסיג, "צופן העתיד", עמ' 134). החישוב של התפרצות אלימות מדי 10 עד 12 שנה מאפשרת הערכות מתאימה למזעור נזקים ועמידה מפוכחת מול משברים. במישור הביולוגי התחזיות אופטימיות יותר, למשל בהארכת תוחלת חיי אדם, עם ההיכרות הגוברת של השפעת החלבונים מחד ומיגור מחלות נפוצות תודות להתפתחות הרפואה. בנלווה לתחזיות על התפתחות המוח האנושי, נצפית גם התפתחות בינה מלאכותית, דרך אינטגרציה בין המוח האנושי לטכנולוגיות מתקדמות. התוצאה - פיתוח אינטליגנציה רובוטית שתעלה על תבונת אנוש.

מרשימה במיוחד היא יכולת ההתבוננות של המדע במגבלותיו עצמו. מתקיימת תאוצה המקצרת את הזמן בין התקדמות מדעית לבאה אחריה בעשרת מונים. ה"דילוגים" המדעיים מקרבים אפוא עידן טכנולוגי חדש, שבו (על פי החוקרת ליסה רנדל) ממד הכבידה יקבל התייחסות שונה מזו המוכרת לנו. אפשר רק לדמיין איך ייראה דורנו, אשר אנו תופסים אותו כמתקדם לכאורה, בעיני הדור הבא, שיורגל למשל לנהוג במכונית מעופפת לכל אזרח. דור זה יסתכל עלינו כשם שכיום אנו מסתכלים בתדהמה על הדורות הקודמים, שהתקיימו עם מכאניקה ואמצעי תקשורת פשוטים יותר.
ובמילותיו של איינשטיין: "דמיון חשוב יותר מידע - זה המיקדמון של האטרקציה הבאה בחיים".