חדשנות - חינוך אלטרניבי

חדשנות - חינוך אלטרנטיביהחינוך הולך ונעשה חופשי ודיאלוגי, ועם זאת, במישור הפורמאלי עדיין לכוד בתפישות מיושנות, הן במסגרת הבית-ספרית והן בשיטות ההוראה. בישראל מעטים מאוד בתי ספר נסיוניים, ואלה שהחלו, כגון "בית הספר הפתוח" "תיכון ניסויי" "דמוקראטי" וכדומה, הולכים ומתמעטים.

המושג "חינוך אלטרנטיבי" ו"בית ספר אלטרנטיבי" מוכר במדינות המערב מזה עשרות שנים. מאז הנסיון המופתי של "סאמרהיל" (הספר ויישומו בפועל, מ-1924) בבריטניה, פשט רעיון בית הספר הפתוח ואף בוצע בכיוון דומה תוך עניין גובר והולך. בצרפת למשל צצו "בתי ספר על פי פריינה" - Ecole Freinet (מ-1966) - שמשכו אוכלוסיה שוחרת חדשנות בחינוך, הורים כילדים.(ראה לינק ויקיפדיה, באנגלית Ecole Freinet).

בתי הספר הנסיוניים הללו שמו להם למטרה להוות "בית גידול" נעים, הכולל יחס אישי לנפש הילד, הזקוק לאוירה חופשית בין המבוגר המדריך לבין הילד הקולט. בהתאם לרעיון זה בוטלה ההירארכיה המעמדית המטפחת יראת סמכות, ובמקומה הושם דגש על יצירת עניין טבעי, ללא תלות בלעדית בהכוונה.
האם הצטמצמותם של מוסדות אלו מעידה על העדפת האינרציה,

על היעדר מערכת סבסוד או אולי על פחד של מערכת החינוך מאיבוד שליטה ?
כאמור, נעשים כיום ניסיונות שונים לרענן את מערכת החינוך, אם במסגרת בתי הספר ואם בגישושים פרטניים, אך הרפורמות מתמקדות בבפשרנות ובשינויים מתונים כגון טיפוח הלימוד המתוקשב. חסרה תנופה חינוכית כוללת, שתעורר את הרדומים בקהל היעד - אנשי חינוך, קהילות ומשפחות לקראת חינוך אלטרנטיבי ארצי.

אין צורך להרחיק עד ל"ביטול בית הספר" כשם ספרו הפופולארי של איוואן איליץ' (מ-1970) שרואה במוסדות הקיימים הפרעה ולא הכשרה של הלומד לקראת החיים. עם זאת, המסקנות שהציג מבוססות על האמון ביכולתו של הלומד הצעיר להגיע רחוק בחקירה עצמאית ומתוך עניין אישי. כיום, בעידן האינטרנט , יכולת זו גלויה לעין, בלי להזכיר מיומנות ושליטה מלאה בפן הטכנולוגי, העולה על פי רוב על כישורי הדור הקודם.

לאור זאת - איזה תפקיד מוטל על המוסדות החינוכיים ?
מקומו של בית הספר האלטרנטיבי יתבטא בהשמת דגש על הפן החברתי והחינוכי (במובן חינוך לערכים, לא לידע מסוים), ובאפשרות לחקור מידע באוירה נוחה (דשא, גן, מרחב בטבע או מושבים נוחים, כריות, ישיבה על השטיח, בקבוצות למידה, בצד פינות מחשוב ידידותיות ומעבדות מאובזרות שאינן מנוכרות).

ובעיקר - דרושה סביבה חינוכית תומכת, שבה המורה יתנהל יותר כמנחה ופחות כמומחה.

חדשנות - כישורי חיים

כישורי חיים
בבואנו לעודד החדרת נושא כישורי החיים כמקצוע במערכת החינוך, ראוי לפצלו לשני מסלולים: - המסלול המעשי, המספק כלים להתמצאות במסגרות חברתיות ומשפחתיות כמו גם בשוק העבודה והביקוש- המסלול התיאורטי, השואב השראתו מהגות הרלוונטית לתקופתנו.

על אף שהפרקטיקה חשובה ביותר,
ראוי להתעכב ולתהות על הכיוונים התיאורטיים בלימוד כישורי החיים. אחד מכיוונים אלו הינו התייחסות לחיבור בין כוח לידע, שנחקר בחצי המאה האחרונה בזכות הגותו המהפכנית של מישל פוקו, פילוסוף רב-תחומי שהיה ועדיין נחשב שנוי במחלוקת. פוקו הטיף לשינוי בתפישת הסדר הקיים בתחומי תרבות, משפט, רפואה ושלטון, אך בעיקר שם דגש על חקר השיח. כדוגמא ניתן להתייחס לתיאוריה העוסקת בשיטות המשטור והמשמוע של החברה, ההופכת עצמה לצייתנית מרצון, וכן להתייחסות אל ה"אחר" והחריג בצורה מקובעת ומופשטת על מנת לבודדם מחוץ לאותה חברה. אפשר לכתוב רבות על האיש והגותו, אשר הפך ברבות הימים לאורים ותומים ותרם לתיאוריה הביקורתית בצורה מהותית.

[לינק לערך 'מישל פוקו' בויקיפדיה]
קיים קשר מהותי בין פוקו לפיתוח כישורי חיים נאותים,
אשר בא לידי ביטוי בצורך לפתח מחשבה ביקורתית עצמאית- על האדם לבדוק מחדש סכימות הנתפסות כמובנות וקבועות. אמנם קיים קושי בערעור כל מה שנחשב לאמת, והתייחסות לכל "אמת" שהיא כפרי מוסכמות דמיוניות אשר נכפות באמצעות "כוח נסתר" מלמעלה. אך זהו תרגיל מחשבתי מומלץ המאפשר לשבור את השגרה ומסייע לבחון נושאים שונים מחדש. זוהי שאלה מהותית אשר ניתן לייחס אותה לכל היבט בחיינו.
שרה מיילס, מחברת הספר על פוקו,

מביאה, כדי להמחיש את ההסתכלות הספקנית שלו, ציטוט מדברי המחזאי נסים אלוני:"אם אתה רואה מרחוק מישהו עומד בפינת רחוב ומנפנף בידיים וצועק יתכן מאוד שהוא קורא למונית שעומדת מעבר לפינה שאתה יכול לראות, והאיש איננו משוגע כלל, כמו שבוודאי חשבת"

זוהי אמנם התייחסות כללית מאד לפוקו, אך היא מסייעת להבין כי עלינו לעיתים לעצור ולכבוש את הנטייה לדבר בהפשטה על מושג האדם, ולהחזיר לפרט, לאינדיבידואל, את הזכות לביטוי ולפיתוח של כישוריו האישיים. תהיה אשר תהיה תגובתנו לרעיונותיו המקוריים של פוקו, אין עוררין על תרומתו לעידוד החשיבה מחדש. בעידן הטכנולוגיה המתקדמת של ימינו וודאי יש צורך בעדכון השיח המקובע שאולי כבר פג תוקפו, ועל תילו לכונן שיח שיקלע לצרכי המאה ה-21.

חדשנות - לשון הקיצורים

לשון הקיצורים

עריכת מילון דינאמי לשפת האינטרנט נחוצה בצורה משמעותית.
מילון שכזה ירכז את שפע המונחים הדיגיטאליים הקיימים ללא סדר מאורגן, ויאפשר מענה מעודכן לכל בירור.
אמנם קיימים פתרונות שונים באינטרנט כבר היום, אך אלו חלקיים בלבד. יש צורך בריכוז כל המונחים במרחב לשוני אחד.
כיום, מושגים המושתתים על סלנג (כולל שפת האינטרנט),

הולכים ומתיישנים במהירות הולכת וגוברת ומפנים מקום למלים חדישות יותר, כאשר אלו הישנות נשכחות עד מהרה. בקצב הזה, התרבות המתקדמת עלולה לחזור על המשגה הקדמוני של בבל שיצר כאוס בראשית הציביליזציה.
(כידוע - ריבוי הלשונות שהעיד על התפתחות מדהימה בחשיבה ובתקשורת האנושית, הפך עד מהרה לבלבול ולאי-הבנה).
מעבר לכך, הדור הצעיר יונק את "שפת האם" החדשה כעובדת חיים, וכמעט לא חש בשום צורך "לתרגם" או להגדיר את המינוח הטכנולוגי, ועל כן יש צורך לדעת כיצד לתקשר עמו.

איך ניתן להרים פרוייקט-על שיהיה מוסכם ומושתת ברובו על מלים ופונימות מן השפה האנגלית אך אינו חופף לשום מונחון אנגלי קונוונציונאלי ?

א. ניתן לבנות מעין "שפת אספרנטו", שתאתר דרישה מצד קהל מוגדר, ואשר תנקז לערוץ אחד את השיח המכיל מונחים מקוצרים, כגון: NRG (במקום Energy), 4U (במקום For You ), @ (במקום At, סימן למקום), BRB (במקום Be Right Back) והרשימה ארוכה.

ב. במישור היצירתי - ניתן לעודד פיתוח רב-לשוני של מלים המורכבות משילוב בין אותיות האלף-בית לבין מערכות סימנים מקבילות לכתב: סיפרה (כולל ספרות רומיות, כגון הסימן X המשותף לכתב ולסימון הספרתי), סמל (כגון האות ע' בעברית שתחליף את המלה עין), תו מוזיקלי (כגון התו "לה" שמופיע תכופות בצלילי הדיבור), וכן כל ציור ייצוגי וקליט בהשאלה מן השפות השימושיות כגון סמלי שני המינים או סמל דתי. (+ עבור CROSS, ובדומה לכך & עבור מלות החיבור).

מכיוון שהסמלים והסימנים אינם נמצאים באותו מגרש כמו סימני הכתב, יש לגלות שיטה מילונית חדשה,
שתמוין לא על פי שיטה אלף -ביתית אלא לפי דרוג חדש, ולשם כך יש לפתח ולהרחיב את תחום הבלשנות המקוונת. הפרוייקט יחולל מהפך בגישה לכתב ולכתיב המקובלים, ואחת מהשלכותיו הטבעיות - שינוי ושדרוג המקלדת.

חדשנות - לא להותיר בצלחת

חדשנות - לא להותיר בצלחת

בין ערוצי החיפוש והפרסום באינטרנט מסתננות מודעות פרסום בשוליים של המסך בצורה אקראית ומזדמנת, או בזיקה כלשהי לנושא החיפוש המרכזי. שטחי שוליים אלו יכולים לעבור שדרוג בשיטה שתרכז את אשכול ההצעות הנלוות תחת גג אחד ויהוו תוספת לערך המרכזי. זאת, מאחר והגדרת שטח השוליים תופסת מקום חשוב במיפוי החדשני של המסך.

בספרות הקונבנציונלית כל הפרטים הסובבים את גוף הטקסט - הערות השוליים, המספור, תוכן העניינים, הקדמות, איורים, ביבליוגרפיה ואף הכותרות ושמות המחבר וההוצאה - מוגדרים במונח פאראטקסט.
בין אם נקרא לשולי המסך באותו השם - PARATEXT
ובין אם נתאים אותו למגרש התקשוב ונקרא לו, למשל, בשם PARANET (פאראנט), מדובר על פלח מובחן של המדיה,
בעל איפיוני תוכן וצורה טיפוסיים. לכן ראוי שסביבת השוליים של המסך תנוצל כתבנית קבועה ומוכרת לשם העברת מסרים נלווים, במקום מצבור נספחים סתמיים או אסוציאטיביים שרווח כיום. גם הפרסומות יכולות להיות רלוונטיות ומפולחות, ולכן אתייחס בהמשך.

הרעיון לאפיין את השוליים מתחבר לתכונה אנושית מושרשת של העיסוק בטפל ובפרט השולי, על יתרונותיה ומגרעותיה. לדוגמה, הנטייה שלא להחמיץ שום הזדמנות בין לצורך ובין כפיתוי- 'אם כבר מצפינים לגליל, למה לא לעבור בכינרת, להשתכשך בבריכת גן-השלושה, לבקר בעתיקות ציפורי, ולרענן את מושגינו על נדידת הציפרים, שבדיוק חונות באגני הניקוז של מחלף חדרה? זאת, בנוסף לרכישות מזדמנות בחוות הגידול שבדרך'. אמנם לספונטאניות ולהתייחסות למה שקורה בשוליים יש יתרונות, אבל היא גם עלולה להעיב על סעיפי הטיול המתוכנן המקורי, אשר לעיתים תוכנן מראש מתוך מטרה מסוימת.

ההתעסקות בשוליים לעיתים גם גורמת לקטיעת רצף המחשבה המקורי,
לבזבוז זמן מיותר, ויכול לקחת למקומות שאינם רלוונטים למטרה שהוגדרה מראש. ההיחשפות לשוליים קיימת באותה צורה גם מול מסך המחשב, בשעה שמתפרצות לאתרי הערך שחיפשנו שלל מודעות שחלקן רלוונטיות והיתר פרסומות אקראיות בתפזורת.

ברם אי-סדר זה יכול לאתגר שאלת עומק, כגון :
איך למסד ולנתב את השוליים ואת המשיכה לשוליים אל תבנית מוגדרת ומועילה,
וכך להפוך חולשה מסויימת לייתרון הפועל לטובתנו ? אמנם נדמה שכבר חשבו על הכל, ואכן רעיונות דומים מוצגים באתרי פירסום באינטרנט,
ואף באתרי פירסום ממוקד באינטרנט.

לינקים: (פרסום באינטרנט )(פרסום ממוקד באינטרנט )
השירות החדשני יכול להתבטא במידור הנספחים הצדדיים בתוך מסגרת נתונה,
תוך חלוקה לפלחי השוק הבולטים
(למשל לפי קבוצות גיל, עלות, מיקום, אופק גיאוגרפי ובמקביל על פי ערכי כמות ואיכות).
באופן זה הלקוח או הגולש המתעניין מקבל מסך יותר ידידותי ופחות תזזיתי.

חדשנות - עולם סינ- אסתטי

עולם סינ-אסתטי

הרבה מניסי העבר,נעשים כיום באמצעים פשוטים יחסית, ולפעמים כלאחר יד.
אם נסיר לרגע את הממד הכרונולוגי והדתי, הרי יתכן וחזון המרכבה של הנביא יחזקאל הוא למעשה חשמל, וזוהי דוגמה אחת לפרשנות מדעית לנושא התגלויות או נסים. דוגמה נוספת הינה מעשהו הכביר של אליהו הנביא, שהעלה אש בתעלות המים סביב המזבח, ב"תחרות הנסים" מול נביאי הבעל. יתכן ומדובר היה בשימוש בדלק עצמו או בהרכב סודי של חומר דליק שהיה בידי הנביא הקדום...

ניתן לשאוב רעיונות מסיפורי הנסים מבלי להתגרות במסורת הדתית, אלא להיפך,
ללמוד מהם ולהפכם לאתגר יצירתיות עכשווית,מאחר וניתן להסבירם באמצעים מדעיים אשר חלקם נמצא בהישג ידה של האנושות כיום.

דוגמה מופתית לסינאסתזיה- הענקת ממד או תכונה המשתייכת לחוש אחד אל מישנהו,
היא פרשת עשרת הדיברות, בשמות פרק כ'. פרשה זו מתארת את מעמד הר סיני,
אשר לווה ב"מופע אורקולי" אשר מתואר במקורות: "וכל העם רואים את הקולות". נתאר לעצמנו מכונה שמפיקה צלילים על פי מנעד של משחקי אור חזותיים. כלי הנגינה שיווצר על בסיס של אור יוכל להפיק מנגינות על ידי העברת המבט על מקלדת צבעים או נורות בעוצמות מדורגות.

פיתוח כישורי העין יהיה רק אחד מהאפקטים הנלווים למכשיר ממין זה,
שיתוכנת להגיב בהתאמה הדדית לקשר בין קול לתדירות קרני האור.
המיזם יכול לקבל ממדים יצירתיים מתרחבים, עד לכדי ענף חדש באמנות.
כבר כיום קיים שימוש רחב באמנות קינטית בשיטות משולבות,
שבהן גם תנועת הצופה משפיעה על המיצג האור קולי בהפקת הצליל והצבע. האמן החדשני מוהולי נאג'י התייחס אל גופי התאורה שבנה כאל ניסוי מדעי המשלב טכנולוגיה חדישה עם יצירתיות. האמנות הקינטית מסוג זה יוצרת מושגי תדירות מפתיעים של החלל והזמן. הגורם המעניין ביותר במבנה ה"מכונה", הוא שהיא מוצבת בחלל משתנה, שבו תגובת המבקר גם משפיעה על התוצאה.

[לינק]

מכאן ועד ליצירת הכלי הסינאסתטי שיהיה שווה לכל נפש - כמובן על בסיס כשרון אמנותי - קצרה הדרך. בצד ה'סינתיסייזר' הדורש כישורים מוזיקאליים המשולבים במיומנות טכנולוגית, ניתן לפתח מעין"סינ-אסתסייזר" רב-חושי, המפעיל מספר חושים בו-זמנית. הכיוון האקטיבי של שילוב בין אמנויות יכול לפרוץ לסגנון מודרני התואם לקידמה הטכנולוגית ומחזיר לתרבות את רגישותה לרבדים החושיים והחושניים של האדם.

חדשנות - לחשוב רחוק

המשבר הכלכלי העובר על העולם מחייב חשיבה קדימה. בין אם שורש המשבר נעוץ בקשיי נזילות של הבנקים הגדולים ובין אם נקלענו לאפקט הדומינו, גלוי כי הוא מעיד על ליקוי כרוני שאיש לא נתן דעתו על תוצאותיו הבלתי נמנעות. הניפוח הבלתי סביר בעליל של החברות המתעשרות, פערים שהתרחבו בין קומץ טייקונים לבין אוכלוסייה השוקעת מתחת לסף העוני פעלו כמטוס ללא טייס וכך גם הביאו על עצמם את קיצם. ברור שהאכזבות מהסוציאליזם מחד ומהקפיטליזם מאידך אפשרו היסחפות ב"אמצע" מעורפל וחסר קווי פעולה ברורים.

[לינק לויקיפדיה - המשבר הכלכלי 2008]

נראה שהמשבר יכול לשמש לפחות כיוון חיובי אחד, והוא הצורך בהתארגנות אחרת, והעידוד לחשיבה חדשה בממדים גלובאליים.כשם שהגלובליזציה קידמה את המודעות הכלל-עולמית לאיכות הסביבה, כשהיא "נתמכת" באסונות אקולוגיים שסיפרו יותר מכל על הצורך בעצירה, ובהיערכות חדשה ש'תפסה' את ההכרה האנושית, כך ניתן לצפות שהמשבר הכלכלי (שעדיין לא נחשף במלוא היקפו) הכשיר את הקרקע להנבטת מגמות כלכליות המבוססות על הגיון ואכפתיות. העולם מופיע ככפר גלובאלי, שבו מעשה אישי של אדם אחד יוצר מציאות אישית של אדם אחר. במלים אחרות- כל תנועה משפיעה ומושפעת מתנועות סמוכות ומרוחקות, כנחשול העובר מלב האוקיאנוס אל החופים, במהירות ובעוצמה.

כדי למנוע הרס מתמשך, ראוי ללמוד מן ההצלחה של החשיבה הירוקה, ולהתחיל לטפח מודעות ואכפתיות הדדית בכל רמות התקשורת והעבודה בשטח. צוותי חשיבה יוקמו החל משלב המעגלים הקטן, כגון מעגל שכונתי, עירוני, קהילתי, עסקי, וכלה במעגלים ממלכתיים ובין לאומיים.

מעל כל זה יש חשיבות להחדרת המודעות הכלכלית למערכת החינוך, שתטפח אכפתיות הדדית לפני אינטרסנטיות פרטית. ניתן לשפר את יחסי הכוחות בין התפוקה שמספקים המשאבים הקיימים לבין פריסתם על כל פלחי האוכלוסיה, וזאת בהתאם למפתח השקעה שיעוצב בידי מומחים, מן היסוד.
יתכן והמשבר הכלכלי הנושף בעורפינו דווקא יקדם היערכות רצינית של מספר תוואי פעולה שמסתכלים רחוק יותר, תוך התחשבות בגורמים רבים ועדין מתוך מטרת רווח.

משחקי רחוב

האדם הוא מטבעו יצור חברתי ואכן הוא בוחר לשהות בצוותא בכל עת: בסעודה,
במופעים מוזיקליים ודרמטיים, בלימודים, בעבודה.
בזמנים קדומים רוב הפעילות השוטפת התקיימה בחוצות, בכיכרות, בשווקים, ובמקומות פומביים כיוצא באלה.
ביוון העתיקה - הפסטיבלים, האמפיתיאטראות, תחרויות הדרמה והספורט, יכלו לכנס למשל את כל קהילת אתונה,
תחת כיפת השמיים.
כידוע, אף הלימוד המדעי והפילוסופי לא התקיים במוסדות אקדמאים אלא בחוצות הכיכר, המקדש, בין העמודים או תוך כדי טיול. החול שימש ל"לוח" והאצבע לשרטוטים.

(ראה ויקיפדיה - ציור של רפאל, "אסכולת אתונה", 1509)
העולם התקדם, עבר תהליכי ניכור, אך הצורך החברתי נשאר בעינו. במציאות האורבנית של ימינו, ילדי המסכים נעים בין האינטרנט לטלויזיה ולכן מרבים לשהות יותר בין כתלי הבית. כך היחידה המשפחתית כולה סובבת יותר במעגל פנימי מאשר במרכזים פומביים.המענה על הצורך החברתי ניכר גם באינטרנט - בריבוי הבלוגים, הפורומים הקהילתיים והרשתות החברתיות הפעילים כיום, ומעלים את השאלה האם מדובר במענה או בתחליף לצורך להתחבר.

מחוץ לפסטיבלים העונתיים המוציאים את התושבים החוצה, נעשו עוד נסיונות לגרום לאנשים להתקהל בפעילות משותפת ובלתי ממוסדת, המקשרת ביניהם בתנועה טבעית. אחד מערוצי החיברות הוא משחקי הרחוב, שבארצות מסויימות הם חלק ממסורת העוברת מזה דורות (כגון הפטאנק - משחק הכדורת-הצרפתי, או מופעי רחוב יומיומיים ברבות מערי אירופה). דוגמא נוספת הינה פאזלים ענקיים או משחקי שחמט, המתבצעים בכיכר העיר על טבלה המצויירת על שולחנות אבן ואף על ריצוף המעוצב כטבלה, מושכים אליהם הן את המשחקים והן קהל צופים, במיוחד אם הנוהג הופך לחלק מהנוף האנושי הקבוע. מתברר כי יצר המשחק אינו חדל עם תום הילדות, ואכן ניתן להנהיג משחקי רחוב ולשדרג אותם בצורה שתתאים לכל הגילים, במרכזי היישובים העירוניים.

הנחיצות גוברת גם מכיוון אחר- מעגל האנשים שאדם פוגש מחוץ לבית הולך ומצטמצם לקבוצות קבועות או חוגים מוגדרים, ומגבלה זו אינה טבעית מבחינת הנטיות החברתיות הבסיסיות. ההסתגרות הביתית, במיוחד מול הטלויזיה, מצמצמת את המפגשים החברתיים הספונטניים.
הפתיחה של מרחבי העיר למשחקי קהל יכולה לייצר קשת רחבה של המצאות החל במיתקנים לקליעה למטרה בכלים משחקיים ועד לתחרויות היתוליות, הקוראות למתנדבים או מתוגמלות בפרסים.
הפעילות האינטראקטיבית במרחב הפתוח יכולה להשתלב באתרי האינטרנט - שימציאו צורות משחק חדישות ויהוו במה יצירתית ופירסומית לקהילת משחקי הרחוב.

ניתן לראות זאת בפעילותה של הקבוצה
Mobile Clubbing (http://www.mobile-clubbing.com/eventsweb/public/mobileclubbing/default.aspx
אשר שלוחותיה מגיעות גם לארץ במלחמת כריות או מלחמת מים. (http://www.nrg.co.il/online/5/ART/878/146.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3106839,00.html