לנצח בלי לזוז

רבות הדוגמאות בהיסטוריה שבהן תגלית מדעית נאורה הפכה לגורם הרסני.
נשאלת השאלה - איך יכולה האנושות להיחלץ מן הקללה הפרומתיאית ?
פרומתיאוס שלפי המיתולוגיה גנב את האש מן האלים כמתנה לבני האדם השוהים בחושך ובקור,
נענש קשות בידי אבי האלים.
דוגמא ראשונה היא ארכימדס, שגילה את חוק הציפה ביחס למשקל הסגולי, כאשר האגדה מספרת שהתבקש לאמת עבור המלך שכתר הזהב שקיבל אינו מזויף (מכאן 'חוק ארכימדס'). עוד ידועה לנו אימרתו: "תנו לי נקודת אחיזה ואזיז את העולם".

מה שמוכר פחות, בכל "עלילותיו" המדעיות, הוא סיועו המוחץ בקרב סירקוז, בהשמדת צי אוניות האויב,
על-ידי הצתת הספינות מרחוק בעזרת מראות ממוקדות. כפיזיקאי, אף המציא שורת תחבולות לשימוש מושכל במינימום כוח להפעלת מקסימום כובד, כלומר הכיר היטב את פעולת המנוף, שהמוכרת בהן היא בורג ארכימדס. אין ספק כי סוד העוצמה טמון בהכרת מנגנון החוקים העומדים בבסיס התנועה הפיזיקאלית ולא בהבדלי הגודל, או בממדי הכוח והכובד של האובייקט.

על אף תרומתו הרבה לפיזיקה, הרי שחלק מהמצאותיו של ארכימדס הוסבו למכונות של הרס,
כגון הפיכת המנוף למכונה המעיפה סלעים (הקאטאפולטה, ואחר כך המרגמה) לעבר האויב הנצור.

וארכימדס אינו היחיד.
כך קרה לאלפרד נובל, שלאחר ניסוייו המוצלחים אבל קטלניים בדינמיט,
ניסה לפצות על הנזק שהביא על העולם בכך שהפקיד את הונו למטרות שלום ותרבות, באמצעות הקמת קרן על שמו, פרס נובל.
גם תגלית האטום נהפכה (עם ביקוע האטום) לנשק ההרסני ביותר שהופנה כלפי אוכלוסיות בתקופתנו. איינשטיין, שנתן את חתימתו על מסמך האזהרה מפני הצטיידות גרמניה בנשק גרעיני, התחרט על מעורבותו, לאחר הפצצת הירושימה. לדבריו, היה מעדיף להיות נגר, לו שיער את שרשרת האסונות שגרמה התגלית המדעית.

נראה כי דרושה היערכות מוחות קולקטיבית 'לקדם את פני הרעה', כדי שההתפתחות הטכנולוגית העצומה לא תהיה לרועץ לאדם. ייתכן שהאינטגרציה הגלובלית מאפשרת כיום להחליף את הנשק בהסברה מקיפה. אולי ניתן להרבות את הדיבור על התובנה הזאת, ו"לשנות את השיח" (כניסוחו של פוקו). למשל לקבוע יעד אחראי (בפרספקטיבה גלובאלית ולא שלטונית), כאינטרס המוביל בתחום המחקר המדעי. השינוי עשוי לבוא במפתיע, כמו רוב התגליות, שרק חיכו לעיתוי המתאים.