בית סוהר צעיר

בית סוהר צעיר
בהצעה על הפרטת בתי הכלא, התעורר הויכוח המוסרי סביב העברת האחריות מבעלות לאומית לעסק כלכלי. בנלווה לדיון הנקודתי, ניתן להרחיב את המבט על תפישת הענישה בימינו מעל ומעבר לפתרון המעשי המצומצם, ובעיקר בכל הנוגע לבתי הכלא לנוער.

אם נסתכל בתמונת בית הכלא של הצייר הספרדי גוייה (המאה ה-18): ודאי נתחלחל למראה העזובה,
הזוהמה והסבל האל-אנושי של ערמת האסירים השרועים במתחם שדומה יותר לדיר נטוש מאשר למושב בני אדם. קל להתנער מן ההלם ולרצות להאמין כי מאז התקדמה החברה גם בשטח הענישה והכליאה.ובכל זאת, במושגים יחסיים, תפישת הענישה לא השתנתה בהרבה. היחס לאסיר כתת-אנוש עודנו כבול בדעות קדומות שמגובות היטב בחוק. ניסיון לתקן את המצב ניתפס מלכתחילה כעוול כלפי קורבנותיהם של העבריינים, בעוד שטיפול אמיתי, החודר לעומק התופעה, כרוך בהתייחסות לשורש הפשע.

בנסיבות של חברה דמוקרטית ונאורה בולטת ביתר שאת ההתעלמות מהעיוות המתמשך, שהתקבל כעובדה. אמנם, עד כה הושקע לא מעט בשיפור התנאים החיצוניים של האסיר, כגון הזכות לאויר, אור, היגיינה ומרחב תנועה, ואף טיפול פסיכיאטרי וכימי במקרים מסויימים (כגון עבירות מין).. ברם פתרונות טכניים מסוג זה נשארים בגדר "סידור קוסמטי" ולכל היותר בבחינת עזרה ראשונה.

התמודדות עם עולם הפשע צריכה להתמקד בשיטות חינוך מתאימות, שיהפכו את הפירמידה שבסיסה עבריין- עורך דין- שופט - סוהר, ויחליפו סוללת עורכי דין בסוללת אנשי חינוך.התחום הבוער ביותר מתמקד בהכרח בעבריינות נוער. ראוי להיערך לחשיבה חדשה, שתפעיל מנגנונים חברתיים תואמים לפעילות מונעת באזורים המועדים לפורענות. לכן, נקודות התורפה של מרכזים אלימים או תוקפניים מזמינות התייחסות חינוכית מאורגנת, בפיקוח ובמימון גופים שיכולים להפעיל צוותים אכפתיים ומיומנים להתמודד עם האוכלוסיה במצוקה. דווקא בתחום זה אין הבדל משמעותי בין גוף ממלכתי או עסקי המארגן את הפעילות. אם פילנטרופים או אנשי עסקים מסוגלים לגייס אנשי חינוך להקמת מרכזי פעילות ותעסוקה מתוגמלת או התנדבותית, הפרוייקט יאפשר יצירתיות ואף התמחות מקצועית משתלמת.

באופן זה האנרגיה האנושית העצומה שנלכדה בתסכול, בדחף להרס ובפריצת גבולות מרדנית,
תתועל בכיוונים בונים. בשלב זה יהיה ריאליסטי ליישם את הפרויקט החינוכי לפחות במסגרת בתי הסוהר עצמם.
בית סוהר צעיר יראה בראש וראשונה את האסיר עצמו כקורבן אך גם כבעל אחריות על מעשיו. אם בתוך סדר העדיפויות החדש החינוך יימצא בראש הפירמידה, אין כל מניעה להפוך את מתקני הכליאה למרכזי פעילות, ולתגבר את הסוהרים בצוות חינוכי מיומן ובעל יכולות הדרכה. בית הסוהר יכול לאפשר לאסירים הצעירים להתבטא באמצעות משחק, אמנות, טכנולוגיה, בצד מרחבים לספורט, לשחייה,למשחקי חברה. בצורה זו הצעירים יוכלו ללמוד להשתלב ולשאוף ליותר ממה שהחיים הציעו להם עד כה.