דימוי העתיד

דימוי העתיד

פעם קראו להם נביאים או חוזים, היום הם מכונים "עתידנים". מה שנחשב לגאוני והשראה אלוהית, נמצא כיום בהישג יד, כהתמחות מקצועית ומדעית ותוצאות של ניתוחים אנליטיים. למען האמת, אם מרכזים את הנתונים הנכונים לשם חיזוי משבר או למציאת פתרונות לבעיות, הגיוני שהתשובה תתגלה "מאליה". העתיד טמון אפוא בהווה, כמו שגלעין התפוח מכיל בתוכו רמזים על העץ שהוא עתיד להיות.

עד כאן המראה פשוט, אך רק לכאורה.

העתידנות המודרנית צריכה להביא בחשבון שגם העתידנות כבר לא מה שהיתה...
יש לשקול, כחלק מאיסוף הנתונים, מצבים אלטרנטיביים, גחמות פרטיות וספונטניות, ועוד. ה"אגדה" הנפוצה על משק כנפי פרפר המניע תהליכים כבירים בקצה אחר של העולם, עדיין תלויה במישהו שיבחין בפרפר ויכיר בהשלכות של כל תנודה על סביבותיה, לכן, יכולת קישור מצד העתידן בין התרחשות כלשהי לבין תוצאותיה צריכה להקיף תחומים רבים..


הענף של חקר העתידנות הופך לדיסציפלינה נחקרת, באקדמיה כמו גם בתאגידים כלכליים, והפרסומים הרציניים בנושא רבים מספור. למרבה המזל נלווים לכך, בצד המוטיבציה התחרותית, גם היבטים גלובאליים. במישור המעשי ניכרים מאמצים ללמוד מלקחי העבר על מנת לדעת כיצד להתמודד עם העתיד וחוסר הוודאות שהוא מכיל בתוכו.המודעות לאפשרויות צמצום הזמן והמרחב בעולם הגלובאלי של ימינו, מאפשרת לאבחן את העתיד הקרוב בצורה מיטבית.

צופן העתיד נסמך על חישובי מחזוריות. למשל, התחוללות מלחמה "מכוננת" במזרח התיכון צפויה בשנת 2020
(על פי ד"ר דוד פסיג, "צופן העתיד", עמ' 134). החישוב של התפרצות אלימות מדי 10 עד 12 שנה מאפשרת הערכות מתאימה למזעור נזקים ועמידה מפוכחת מול משברים. במישור הביולוגי התחזיות אופטימיות יותר, למשל בהארכת תוחלת חיי אדם, עם ההיכרות הגוברת של השפעת החלבונים מחד ומיגור מחלות נפוצות תודות להתפתחות הרפואה. בנלווה לתחזיות על התפתחות המוח האנושי, נצפית גם התפתחות בינה מלאכותית, דרך אינטגרציה בין המוח האנושי לטכנולוגיות מתקדמות. התוצאה - פיתוח אינטליגנציה רובוטית שתעלה על תבונת אנוש.

מרשימה במיוחד היא יכולת ההתבוננות של המדע במגבלותיו עצמו. מתקיימת תאוצה המקצרת את הזמן בין התקדמות מדעית לבאה אחריה בעשרת מונים. ה"דילוגים" המדעיים מקרבים אפוא עידן טכנולוגי חדש, שבו (על פי החוקרת ליסה רנדל) ממד הכבידה יקבל התייחסות שונה מזו המוכרת לנו. אפשר רק לדמיין איך ייראה דורנו, אשר אנו תופסים אותו כמתקדם לכאורה, בעיני הדור הבא, שיורגל למשל לנהוג במכונית מעופפת לכל אזרח. דור זה יסתכל עלינו כשם שכיום אנו מסתכלים בתדהמה על הדורות הקודמים, שהתקיימו עם מכאניקה ואמצעי תקשורת פשוטים יותר.
ובמילותיו של איינשטיין: "דמיון חשוב יותר מידע - זה המיקדמון של האטרקציה הבאה בחיים".

Eurikamp

למרות שעבר קצת זמן ....
ביום שישי ה-13 בפברואר התקיים כנס יזמים מיוחד במינו בשפיים,
זו השנה השלישית ברציפות. כנס זה התקיים במתכונת של מחנה השראתי במשך יום שלם, והפגיש כ-150 משתתפים; יזמים, מובילי טכנולוגיה, מומחים, חוקרים וסטודנטים. כולם בעלי רקע מגוון, אך עם מכנה משותף איתן- יצירתיות, אוריינטציה טכנולוגית ורצון לשתף פעולה. מטרת האירוע הינה לשתף ולקבל רעיונות חדשניים בפורמט של סיעור מוחות.

אופי המחנה הינו א-פורמלי, והפעילויות נערכו באווירה חיובית ומעודדת יצירתיות.
סדר היום בכנס נקבע על ידי המשתתפים עצמם, כאשר הפעילויות נערכו במקביל בכמה מסלולי עניין שונים כגון אינטרנט ו"העולם האמיתי". פורמט ייחודי זה של המחנה נועד לדרבן את המשתתפים לחלוק ולעזור האחד לשני למצוא רעיונות בסגנון "יוריקה" (Eureka).

היחידה לטכנולוגיה גלובלית ביבמ ישראל (GTU), שאחראית על קשרים עם קהילת הסטארטאפיסטים בישראל, נתנה חסות לכנס.
לינק לסרטון וידאו עם הרצאה של יוסי ורדי בכנס .... לינק

------------------------------------------------------------------------

http://weekendhospitality.blogspot.com/2009/02/eurekamp-was-fun.html

תמונות מהכנס בפייסבוק:
http://www.facebook.com/album.php?aid=89246&id=725282847

תמונות מהכנס בפליקר:http://www.flickr.com/photos/zivpu/sets/72157613781715818/show/with/3277102173/

לנצח בלי לזוז

רבות הדוגמאות בהיסטוריה שבהן תגלית מדעית נאורה הפכה לגורם הרסני.
נשאלת השאלה - איך יכולה האנושות להיחלץ מן הקללה הפרומתיאית ?
פרומתיאוס שלפי המיתולוגיה גנב את האש מן האלים כמתנה לבני האדם השוהים בחושך ובקור,
נענש קשות בידי אבי האלים.
דוגמא ראשונה היא ארכימדס, שגילה את חוק הציפה ביחס למשקל הסגולי, כאשר האגדה מספרת שהתבקש לאמת עבור המלך שכתר הזהב שקיבל אינו מזויף (מכאן 'חוק ארכימדס'). עוד ידועה לנו אימרתו: "תנו לי נקודת אחיזה ואזיז את העולם".

מה שמוכר פחות, בכל "עלילותיו" המדעיות, הוא סיועו המוחץ בקרב סירקוז, בהשמדת צי אוניות האויב,
על-ידי הצתת הספינות מרחוק בעזרת מראות ממוקדות. כפיזיקאי, אף המציא שורת תחבולות לשימוש מושכל במינימום כוח להפעלת מקסימום כובד, כלומר הכיר היטב את פעולת המנוף, שהמוכרת בהן היא בורג ארכימדס. אין ספק כי סוד העוצמה טמון בהכרת מנגנון החוקים העומדים בבסיס התנועה הפיזיקאלית ולא בהבדלי הגודל, או בממדי הכוח והכובד של האובייקט.

על אף תרומתו הרבה לפיזיקה, הרי שחלק מהמצאותיו של ארכימדס הוסבו למכונות של הרס,
כגון הפיכת המנוף למכונה המעיפה סלעים (הקאטאפולטה, ואחר כך המרגמה) לעבר האויב הנצור.

וארכימדס אינו היחיד.
כך קרה לאלפרד נובל, שלאחר ניסוייו המוצלחים אבל קטלניים בדינמיט,
ניסה לפצות על הנזק שהביא על העולם בכך שהפקיד את הונו למטרות שלום ותרבות, באמצעות הקמת קרן על שמו, פרס נובל.
גם תגלית האטום נהפכה (עם ביקוע האטום) לנשק ההרסני ביותר שהופנה כלפי אוכלוסיות בתקופתנו. איינשטיין, שנתן את חתימתו על מסמך האזהרה מפני הצטיידות גרמניה בנשק גרעיני, התחרט על מעורבותו, לאחר הפצצת הירושימה. לדבריו, היה מעדיף להיות נגר, לו שיער את שרשרת האסונות שגרמה התגלית המדעית.

נראה כי דרושה היערכות מוחות קולקטיבית 'לקדם את פני הרעה', כדי שההתפתחות הטכנולוגית העצומה לא תהיה לרועץ לאדם. ייתכן שהאינטגרציה הגלובלית מאפשרת כיום להחליף את הנשק בהסברה מקיפה. אולי ניתן להרבות את הדיבור על התובנה הזאת, ו"לשנות את השיח" (כניסוחו של פוקו). למשל לקבוע יעד אחראי (בפרספקטיבה גלובאלית ולא שלטונית), כאינטרס המוביל בתחום המחקר המדעי. השינוי עשוי לבוא במפתיע, כמו רוב התגליות, שרק חיכו לעיתוי המתאים.

המצאות ותגליות

המצאות ותגליות

בשנים האחרונות, "חדשנות" היא המלה האחרונה, מטרה שיש לשאוף ולהשיג. חברות קטנות וחברות ענק מקצות משאבים וכוח אדם לתכלית יצירתית, שאינה בהכרח מובטחת מראש.
בהמשך לכך אף התפתחה אמונה חדשה כי דווקא הגודש בידע ובמומחיות חוסם את ההברקה האינטואיטיבית הדרושה לרגע התגלית.
הדוגמה הקלאסית המצוטטת רבות, היא המודל של המדען היווני ארכימדס.

קריאת ה"אאוריקה" שלו
(שמשמעה: "מצאתי") קשורה לתגלית שעלתה במוחו באמבטיה,
כשהבין כי "גוף מאבד ממשקלו במים כמשקל המים שהוא דוחה".

ברור שהגאון היווני לא הכין כלי עבודה ולא תכנן את הפתרון מתוך מאגר מידע שעמד לרשותו.
לכן, הדגש צריך להיות מושם על מוח פנוי,

קשוב למתרחש ונטול הפרעות פסיכולוגיות, ולפיכך פתוח לפתרונות שהתודעה תספק.
אלא שכאן בדיוק נעוצה הבעיה. איפה נמצא מוח פנוי שכזה, חופשי מטרדות היומיום ומהעיסוק בחשבונותיו הפרטיים עם הסביבה, עם עצמו, עם עברו ועתידו, וכן בתדמיתו האישית בעיני האחרים ?

יש לתת את הדעת על השילוב הנכון בין גוף ונפש, בין מעשי לפסיכולוגי, ואולי להריץ פרויקט המתמודד עם ההפרעות השוטפות של האדם המודרני. קורסים לחדשנות יכולים לשלב בלו"ז עבודת התרעננות אישית וקבוצתית כחלק אינטגרלי מהעבודה. כבר היום חברות הייטק שונות כוללות בתוך המבנה שלהן אזורי רגיעה ושחרור.
ניתן לשתף פעולה עם צוות מנחה הכולל שיטות שחרור : החל בביואנרגיה ועד לפילאטיס או צ'י-קונג.
כיום מתרבים סוגים שונים של מומחים שאומנותם הרגעת לחצים פסיכולוגיים.
יש לנסות רתום אותם לא רק להרגעה אלא לטובת שחרור המחשבה,
וכך נוכל (בתקווה) לקרוא "אאוריקה" לעיתים תדירות יותר.

IBM Software Forum

IBM Software Forum

מהווה במה להצגה ולשיתוף מידע טכנולוגי וניסיון יישומי בפתרונות התוכנה של יבמ.

במסגרת יום זה, יתקיימו מפגשים ממוקדים לכל אחת ממשפחות מוצרי התכנה ובהם הרצאות של מומחים, עדכונים, חידושים ודיונים קבוצתיים. בסוף המפגש יוקרן בהקרנת טרום בכורה,

סרט הקולנוע "גראן טורינו", בבימויו ובכיכובו של קלינט איסטווד. המפגש יתקיים ביום חמישי, 26.02.09, 15:00- 19:30, בסינמה סיטי, צומת גלילות, הרצליה.

האירוע אינו כרוך בתשלום אך מחייב ברישום מוקדם. מספר המקומות מוגבל.

להרשמה

פוסטמודרניות

האם השילוב האינטראקטיבי בין המדעים או בין ענפי הטכנולוגיה יכול להשתייך לאסכולה הפוסטמודרנית ?
פוסט מודרניזם הינה פילוסופיה ותיאוריה ביקורתית במגוון תחומים כגון ספרות, דרמה, ארכיטקטורה, קולנוע ועיצוב.

זוהי פילוסופיה שהחלה להתעצב בעיקר בשנות ה-50 של המאה הקודמת, ומתארת מצב או מהות, משהו שמכיל בתוכו את השינוי, באמנות כמו גם במחשבה החברתית והפוליטית.

באמנות ובקולנוע ניתן לאפיין את הזרם בצורה ברורה יותר. לדוגמא, ניתן להצביע על חציית הגבולות בין סוגי אמנות כגון הכלאה בין טקסט כתוב לבין ציור פלסטי וכן עירבוב בין סרט מצויר לבין תיעודי בתוך אותה יצירה קולנועית; בכיוון דומה נוקט הפוסטמודרניזם בשיוויון בין ערכים גבוהים ונמוכים.

כפי שמקובל לחשוב, במרכזה של האסכולה עומדת החתירה כנגד מושג של אמת אחת, ובחינת רעיונות שלא באמצעות מבחן אמפירי אלא באמצעות שאלות ביקורתיות כגון "מה הצורך ומי קובע אותו"? "מי עומד מאחורי הנחות יסוד מסוימות ומדוע דווקא הן" ?

בסיכום כולל, הסגנון הפוסטמודרני משקף את השינויים החברתיים והפוליטיים המתחוללים בזמן החדש, ומשפיע על העולם בו אנו חיים. אם אין אמת אחת החיבור בין מעמדות, מגדר, טכנולוגיות, וכל דבר נעשה תלוי הקשר, והכל הופך לנזיל הרבה יותר.
איך פועל הכיוון הפוסט מודרני בתחום המדע והטכנולוגיה?כיום אנו עדים לחימוש המשלב בין אמצעים טכנולוגיים וביולוגיים. הצירוף מתבטא בצורה מפחידה של נשק ביו-כימי, ביו-טכנולוגי וכיוצא באלה, העושים שימוש בהכלאה בין התחום הביואולוגי (הצומח והחי) לבין הנעה מלאכותית, פיזיקאלית או כימית. הגבולות מיטשטשיםבדיוק כמו בין ענפי התרבות המתערבבים זה בזה.

אך ניתן לנצל גם בצורה חיובית הכלאות ממין זה,שיפרצו דרך בקיום האנושי העכשווי. בניגוד לתפישה הניוטונית, המציבה אידיאל אחד כמילה האחרונה בקידמה, הקישור ההדדי בין תפישות שונות יכול לפתח יחסי גומלין שיזניקו את הפעילות האנושית כמה דורות קדימה. האם ניתן לצרף את כישורי האדם יחד עם התקשורת התלת ממדית ? כיום מייחסים חשיבות רבה ל"טראנסאקציות פיננסיות, אידיאולוגיות ורעיוניות"

(ראה ספרו העדכני של ד"ר דוד פסיג, "צופן העתיד", עמ' 106). קשר של מספר גורמים מסוגים שונים- בין אם יחידים, קבוצות ומדינות - התברר כאבן יסוד בתקשורת הגלובלית. ההפריה שנוצרת בין גורמים מהקשרים שונים ניכרת ומחוללת מהפכות בתפישה האנושית הגלובלית.

ייתכן אפוא כי המודעות לאופייה הפוסטמודרני של תקופתנו תתרום להתקבלות הפלורליזם כגורם מפרה, בתנאי שירכז זרמי חשיבה שונים תחת קורת גג אחת.

אובאמה ופאלמיסאנו

אובאמה נפגש עם יו"ר יבמ לדון בהמלצות להשקעה בתשתיות ויצירת מקומות עבודה
בסוף השבוע שעבר נפגש נשיא ארצות הברית החדש, ברק אובאמה, עם יו"ר מועצת המנהלים ומנכ"ל יבמ, סאם פאלמיסאנו לדיון על תוכנית ההאצה לכלכלת ארצות הברית אותה מגבש הנשיא.

פאלמיסאנו, שהוזמן על ידי הנשיא לשאת דברים בפני משתתפי המפגש ולהציג את עמדותיו, ציין כי "בכל העולם מתגבשת הסכמה לפיה נדרשים צעדים אמיצים ואגרסיביים, הן של עסקים והן של ממשלות, שישתפו פעולה על מנת לסייע לכלכלה העולמית. כולנו מסכימים כי עלינו להניע מחדש את הגידול הכלכלי בארצות הברית. כולנו יודעים כי לא די ביצירת משרות חדשות על מנת לעמוד באתגרי המאה ה- 21 - ולכן עלינו להשקיע ולבנות תשתיות מודרניות יותר ותחרותיות יותר".
מנכ"ל יבמ הציע "לא לצאת לפרוייקטים רק על מנת לפעול.

צריך להיכנס לפרוייקטים שיוצרים משרות הבונות תשתיות, כאלה שיהפכו את ארצות הברית לתחרותית יותר בטווח הארוך. זהו האיזון הנדרש בין המשבר בטווח הקצר ובין מה שצריך לעשות בטווח הארוך".

על פי הניתוח אותו הציג סאם פאלמיסאנו, היציאה לדרך החדשה הזאת מתאפשרת בזכות השילוב בין הצורך הכלכלי מצד אחד - וזמינות הטכנולוגיות מצד שני.
"כמדינה, עלינו להתמודד ולהתחרות בשוק העולמי. העולם שטוח יותר, העולם קטן יותר. אבל העולם גם חכם יותר. כיום, אתה רואה טכנולוגיה משולבת ומשובצת במתהליכים ובמערכות בכל תחום - החל מאיכות הסביבה, חיסכון במים ובאנרגיה - ועד ניהול שרשרת אספקה בעסקים כלל-עולמיים", קבע מנכ"ל יבמ.

"העולם נהנה מתשתיות חכמות הרבה יותר, ולכן הבסיס הנדרש לעתידו כבר קיים. אנחנו נלהבים לנוכח המחוייבות של הנשיא להוביל אותנו אל העתיד, מהתמיכה במיזמי מערכות מידע לתחום הבריאות, התמיכה בתחום רשתות חכמות של תשתיות שירותים, התמיכה בתחום החינוך ופיתוח תשתיות התקשורת בפס רחב. כל אלה חיוניים כבר בטווח הקצר. בזכות עבודת המחקר אותה ביצענו יחד עם צוות תקופת המעבר של הנשיא אובאמה, אנו יודעים כי השקעה של 30 מיליארד דולר בתחומים האלה עשויה ליצור קרוב למיליון משרות ב- 12 החודשים הקרובים. אבל חשוב לא פחות להתייחס כך גם להיבטים של המערכת הכוללת שתיצור משרות גם לעשורים הבאים".

יבמ הגישה לפני כשבועיים תוכנית מפורטת לממשל החדש של הנשיא ברק אובאמה, בה מוצע להשקיע 30 מיליארד דולר בתוכנית לאומית להרחבת תשתיות התקשורת רחבת הפס בארה"ב, מחשוב רשומות רפואיות ושיפור ברשת החשמל. על פי הערכת יבמ, מסוגלת תוכנית השקעה כזאת ליצור יותר מ- 900 אלף משרות חדשות בארצות הברית.

http://www.cnbc.com/id/15840232?video=1015566533