Innovation Blog

חדשנות - השיבוט הנאור

2009-06-23T06:55:00.001-07:00

הרעיון של שיבוט בני אדם הולך וצובר מודעות חרף היותו שנוי במחלוקת.באופן מיידי עולה בדמיון הפחד מפני כל התרחישים האפשריים: מהכיוון הגזעני ("בלייד ראנר" או "מה קרה בגטקה"),
הקמת צבא לוחמי-על (בסגנון "בטלסטאר גלקטיקה"), שימוש באברי אדם למטרות קוסמטיקה או סחר באיברים, הארכת תוחלת החיים ("איש המאתיים") וכן הלאה. הפחד בא לידי ביטוי גם מהתוצאות המעוותות כגון "פרנקנשטיין' או "המספריים של אדוארד". קולם של אנשי מדע המספקים הסברים ביולוגיים לתופעת התאומים (סוג של שיבוט 'טבעי'), או לייחור בצמחים - הפועלים על אותו עיקרון - נשמע הרבה פחות. כך גם המערכת הרפואית, בה טכניקת השיבוט מסמנת עידן חדש בתחום הריפוי אינה מצליחה לשכנע את הספקנים. אולי בזכות הפוטנציאל לריפוי במקרים סופניים (למשל דרך חידוש והחלפת רקמות) יווצר סדק קל בחומת ההתנגדות של דעת הקהל.

המעבר משיבוט כבשה לשיבוט אנוש נמצא כמעט בהישג יד,
וייתכן כי כבר כיום נוצרים דגמים התחלתיים, לפחות בתחום הרפואה.
אנשים הבוחנים את הנושא אף רואים בכך פוטנציאל להחזיר את תוחלת החיים של אנשי בראשית.
כידוע, לאחר המבול (בראשית פרק ו'),
נגזר על האדם קיצוב של מאה ועשרים שנה, לאחר עשרה דורות מאדם עד נוח - שאורך חייהם הגיע כמעט לאלף שנה... גם כיום נעשה שימוש- מזערי אמנם- בשיבוט, התומך בבריפוי ובשיפור החיים על ידי החלפת תאים מתים ברקמות חדשות. האין השיטה כבר בשימוש בניתוחים פלאסטיים למטרות שיקום או אסתטיקה ?
ההוגה החברתי המפורסם יורגן הברמאס מעלה במאמרו "נגד שיבוט בני אדם" טיעונים רבי משקל לתופעה
(שהיא לפי שעה תיאורטית) של שיבוט בני אדם שישמשו עבדים, בבחינת קניין המחזיר אותנו לתקופות האפלות של האנושות.
[ראה "הקונסטלציה הפוסט-לאומית", הוצאת אדום 2001]. הברמאס רואה במעשה זה כבלתי מוסרי השולל את חירות האדםחשיבות הדיונים האתיים, או הביו-אתיקה (כפי שמוגדר הענף החדשני בפי העוסקים במוסריותו של הפרוייקט הגנטי) מהותית ובעלת משקל רב, אך עדיין מעניין לפתוח את שאלת הגבולות והטאבו. האם לא יהיה בכך היבט הומאני אשר יאפשר להקל על אוכלוסיית הנכים? מוטב לאפשר למדענים להמשיך ולפתח את הנושא, ובמקביל לדון בקדמה הטכנולוגית באמצעות חינוך, הסברה, ודיונים פתוחים במשמעויות האתיות, החברתיות והתרבותיות העולות מכך .

חדשנות - למידה בין תחומית

2009-06-08T22:53:00.000-07:00

הנושא הבין - תחומי זוכה כיום להתייחסות הולכת וגוברת, הן במוסדות החינוך והן באקדמיה.

נעשו תכניות, ובעקבותיהן ניסיונות יישום על שילוב מדעי הטבע עם ידיעת כדור הארץ (לדוגמא מים), או בין אמנות למדעים מדויקים
(כגון אדריכלות המשלבת אמנות וגיאומטריה).
אל כיום קהל היעד הוא מורים ומרצים.
איך תהפוך הדרישה ללמידה בין תחומית לנחלת הכלל ?
מהן הדרכים לעורר את המודעות לחשיבות הנושא ללומדים מכל גיל ?
בנוסף, האם ניתן ליצור גופי ידע להיכרות עם הנושא וכבסיס ללמידה אוטונומית גם מחוץ לכותלי בית הספר ?
אירועים בין תחומיים יכולים להביא אל הרחוב ומרכזי הערים והתקשורת את הידע החדש.

הנחיצות בהעשרה מסוג זה גוברת על רקע תקופתנו: כיום מעמיק הפער בין מקצועות ותחומי עניין המנותבים לתכליתם הבלעדית של מומחים בשטח. העלאת המודעות הזמינה ביותר היא אירוע חדשותי המשלב מספר תחומים, כפי שקרה לאחרונה בתחום הרפואה, התזונה והחקלאות, סביב ההנדסה הגנטית המקשרת בין שלושתן. החקלאות המודרנית משולבת בידע גנטי, ההופך ומשנה את צבעם וטעמם של תוצרי הפרי והירק, והתזונה המשלימה מתמזגת עם גלולות בית המרקחת. הרפואה כבר מפעילה ידע שפותח בתחום הביוטכנולוגיה, היא הדוגמא השנויה במחלוקת של שיבוט בעלי חיים. יתרה מכך, אם התפתחות הביו-טכנולוגיה משיקה לבעיות אתיות כפי שקורה בנושא השיבוט, נוצר עניין מיידי במפגש הבין תחומי
בין מדעי החיים לדיסציפלינות של הגות ומוסר, ומתרחבת הדרישה ללמידה בין-תחומית אינטנסיבית.
בצד התחומים המובהקים שהם ברי שילוב (ביולוגיה/ הנדסה; חקלאות/ גנטיקה; תזונה/ כימיה),
ניתן למצוא דוגמאות גם בתחומים הומניסטים כגון ספרות/ היסטוריה/ אמנות.
מאז התקופה הקלאסית מוכרת הזיקה האמיצה בין התרבויות המתחלפות לבין התמורות ההיסטוריות.

הרקע ההיסטורי חיוני להבנת היצירה כגורם המצמיח התפתחויות ושינויים מקבילים באמנות התקופה. הבנה עמוקה של השפעות הגומלין בין התחומים מעמידה בפרופוציות הראויות את הלמידה והמחקר, במקום העיוות בשיטת הלמידה הנהוגה, במקטעים הרמטיים ונבדלים זה מזה. חבל להכיר את ה"גרניקה" של פיקאסו כניספח אגבי בלימוד תולדות מלחמת האזרחים בספרד. או להיפך, להכיר "על קצה המזלג" את עליית הפאשיזם, תוך כדי למידת הציור המופשט של פיקאסו וה"גרניקה" בפרט.
נראה כי הלמידה הבין תחומית מרחיבה את אופקי המחשבה ואת המבט הגלובאלי על הידע המצטבר,
ובד בבד מעמיקה את המודעות לתהליכים אקטואליים. טיפוח גישה זו עשויה לספק כלים להתמודדות עם האתגרים של ימינו.

ארבע רשויות

2009-06-08T22:51:00.000-07:00

מאז העמדת מבנה המשטר על "שלוש רשויות" בימי המהפכה הצרפתית,
נוהג העולם החופשי להפריד בין הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת, כתשתית לכל מדינה דמוקרטית. שמירת האיזון ביניהן דורשת התמודדות מתמדת וחינוך האזרחים לערנות ולפעילות אקטיבית מתמשכת כדי שהאיזון לא יופר.
מלבד מקרים קיצוניים בהם נוצלה פתיחות הדמוקרטיה למטרות כוחניות, חרף הבעיות זהו הפיתרון הטוב לפיזור הכוח הרודני, וגם אם אינו פתרון אידיאלי, לפחות הוא בגדר "הרע במיעוטו".
עם זאת, הגיע הזמן אולי לפתח התייחסות מחודשת לחשיבה המדינית הוותיקה. הצורך בשינוי עולה ולו גם מהטעם הפשוט שמחשבה מדינית זו, אשר נהגתה בין היתר ע"י מונטסקייה, נהגתה במאה ה-18. כמה השתנה העולם מאז התקופה המלוכנית והפיאודלית, שאותה פרצה תורתו של מונטסקייה בביקורתו המעמיקה.[לינק לויקיפדיה, הפרדת רשויות]
מכל בחינה שהיא -
מדינית,
דתית,
חברתית,
מדעית,
אמנותית - עברה האנושות למציאות שונה בתכלית, תוך התנסויות הסטוריות עקובות מדם.
עידן ההייטק, שאפילו לא עלה בדמיונם של אנשי חזון מלפני 250 שנה, הוא המאפיין המובהק ביותר של המציאות החדשה, המבדיל אותה מכל קודמותיה. הגלובליזציה צברה תאוצה באמצעות התקשורת המקוונת וגברה המודעות לשיתוף פעולה כלל-עולמי במאמץ לתיעול נכון של המשאבים. תהליכים אלה יכולים להוות תמריץ לחשיבה חדשה על כוחה של התקשורת כגורם שלטוני.

הרחבת המסגרת המשטרית משלוש לארבע רשויות, כאשר הרביעית היא הרשות המתקשרת
(על משקל "רשות השידור", במלוא מובן המילה).
הפרדת הרשות המתקשרת מן הרשות המבצעת יכולה לתת לעולם ההסברה את המקום שזו תופשת כבר ממילא באופן מעשי.היכולת להשפיע, הנתונה בידי התקשורת, פותחה בימי רפובליקת וואימאר, שגייסה את הקולנוע, הצילום, הרדיו, תאורת השילוט, אמצעי ההגברה בכנסים המוניים לטובת אינטרסים עסקיים ומדיניים שהפעילו מנגנוני פרסומת ותעמולה לשם שליטה על דעת הקהל. לרוע המזל, מנגנונים אלה אומצו ושוכללו באופן ציני בידי הרייך השלישי.
כיום,
על רקע מציאות יותר מפוכחת, ניתן לרתום את כוח התקשורת למקום הראוי לה, כאשר היא עצמה תהיה נתונה לבקרה ציבורית, כמו שלוש הרשויות שמאזנות זו את זו. מודל שלטון דמוקרטי מסוג זה יבטיח שמירה על פרופורציות הן בתוך מעגלי ההסברה/התעמולה עצמם, והן בבלימת התפתחות כאוטית של גוף שהולך וצובר כוח השפעה הנתון בינתיים לחסדי המקריות.
ככל רעיון חדשני, טבעי שדגם ממסדי שונה יעורר הסתייגויות, חששות וחוסר אמון. אך מוטב אולי להקדים תרופה למכה, במקום לצפות למשבר, שיחשוף מאליו את העוצמה שיש בידי המשתמש בכלים הטכנולוגיים להעברת מסרים ספונטניים כרצונו. משהו מהטעם הזה מוכר לנו מהדוגמה האבסורדית של הבהלה ההמונית שאחזה בתושבי ניו יורק בשנת 1938, עם שידור הידיעה הבדיונית (בתשדיר של ה. ג'י וולס) על פלישת אנשי המאדים לכדור הארץ.[לינק לויקיפדיה, "מלחמת העולמות"]

שידרוג מודולרי

2009-05-18T23:56:00.000-07:00

כל אימת שחלה תקלה במכשיר מקוון,
המחשבה הראשונית אינה לתקן את המכשיר כי אם לרכוש חדש. הפיתויים הם רבים :
העדפה של גרסה חדישה יותר, עלות התיקון - ולעיתים גם הבדיקה המקדימה - יכולים להיות גבוהים מאד (לפעמים עד שליש מן המחיר המקורי).

מעבר לכך, קוסמת לנו ההבטחה כי מכשיר חדש יכלול תוספת שתזכה אותנו בכרטיס לדור השלישי, הרביעי, המשודרג חדשות לבקרים. תפוגת המותגים החדישים גדולה הרבה יותר מקצב החלפת הרכב, שהיה בעבר מאפיין מובהק של עידן הקדמה.
ברם דרישות השוק, בייחוד בשעת משבר כלכלי, מצביעות על הצורך להמציא מנגנון לחלקי חילוף שייתן מענה לתקלות מקומיות, במידה שאינן מחייבות את החלפת המכשיר כולו. המכשיר המחודש, בחלקי חילוף מודולאריים ולהרכבה עצמית, יכול גם לצמצם במידה ניכרת "כאב ראש" אקולוגי: מי יזכור את המציאות האבסורדית שנוצרה כיום, של ערמת הגרוטאות שמצטברת מהתיישנות שהיטיב לתאר הסרט "Wall-E". חלקי החילוף מאיטים בהרבה את תהליכי השחיקה והמחזור.

המעבר לשלב הבא הוא נגיש מאי-פעם, במיוחד לאור העבר בו כל התפתחות הייתה כרוכה במנגנון מסורבל ביותר. לפני המצאת הדפוס ישבו אלפי נזירים שהעתיקו בעמל רב כתבי - יד בכמות מוגבלת, כדי להפיצם בפלח אוכלוסייה מצומצם ובאחוז מועט מבין יודעי קרוא וכתוב. כרכי הענק שיצאו תחת ידיהם היו מדהימים בכובדם ובגודלם, אך גם ביופים: עיטורים, טיפוגראפיה אמנותית בראשי המשפטים ועיטור הכותרת על הכריכה. כיום, תרבות זו שנחשבה לשיא הקדמה נמצאת אך ורק במוזיאונים.
מציאת שיטה מעשית, שתשנה את הרגלי הצריכה של מכשירי התקשורת המודרניים, תאפשר להמיר את פס הייצור הקונבנציונלי בשיטות חדשניות ונגישות לכל משתמש. אם נמשיך את ההקבלה בין מהפכת הדפוס אשר איפשרה שכפול והפצה מהירים,

לבין התקשורת הרווחת בימינו, יהיה זה טבעי לעבור למכשירים המורכבים באופן מודולארי. כשם שאינך צריך להיות נגר כדי להרכיב חלקי רהיט שנרכש במארז קומפקטי יחד עם הוראות הברגה פשוטות, כך יכול כל צרכן להפוך לטכנולוג "אינסטנט" לצרכי המכשיר הדיגיטלי שיירכש כמארז (כולל חלקי חילוף והוראות התקנה לעת הצורך).
המעבר לשידרוג מודולרי דורש תכנון ותשומת לב,
אך שילובו במחזור החיים - שלנו ושל המכשירים סביבנו - יביא תועלת לכולם.

חדשנות - ליזר ממוגן

2009-05-18T23:50:00.000-07:00

השימוש בלייזר ממנף את הטכנולוגיה לקראת עידן חדש שתואר רבות בסרטי מדע בדיוני שונים.
כבר כיום עומד ציוד הלייזר לרשות הרפואה, התאורה, החימוש והתעשייה העדינה,
ומאפשר להם מהירות, רגישות, גמישות והפעלה ממרחק. הניתוח המורכב ביותר מתבצע בבטיחות מירבית, וחיתוכי מתכת מעוצבים במהירות הבזק ובמירקם אמנותי. אולם ככל שהשימוש בלייזר נפוץ ונגיש יותר,
הוא עלול להוות סכנה ממשית, אם מתוך רשלנות, טעות אנוש ואם מתוך זדון,
כדוגמת התקרית שבה אוהדים יוונים סנוורו את שוער נבחרת ישראל, דודו אוואט,
באמצעות קרן לייזר במהלך הפנדל המכריע במשחק בכרתים("פיפ"א כבר הזהירה את יוון מפני ביצוע עבירות דומות בידי אוהדיה במשחקים קודמים" - מן העתונות בתאריך 7/4/2009)

עולה השאלה, האם מערכת מיגון נאותה זוכה לפיתוח הולם באותה מידת שיכלול ?
אנו מכירים לא מעט דוגמאות לשיטות מיגון שמטרימות את הפגיעה.
- המצאת החשמל הולידה במקביל את הצורך בהארקה, לנוכח סכנת ההתחשמלות
- מנגנון אבטחה בצורת אנטי-וירוס מאבטח את המידע במחשב.

היכן ומתי יימצא החיסון שיעמוד בפני עוצמת הלייזר, כשהוא נמצא בידיים הלא נכונות (בידי אדם או גוף כלשהו) ?עידן הלייזר, משוכלל ככל שיהיה, מחייב חשיבה על נקודות תורפה החשופות לסיכון. ניתן לתכנן משקפי מגן מפני סינוור ואף פגיעה ברשתית העין, לעצב ביגוד חסין קרינה (כדוגמת מערכת הלבוש חסין האש בשימוש שירותי הכבאות), לפתח ריסוס מונע וכיוצא באלה.הנגישות של כמעט כל אחד לקרן לייזר שמורכבת על נשק קונוונציונלי - אקדח או רובה - הולכת ומתרחבת, והתופעה מעוררת את הצורך בשכלול מקביל של אמצעי מיגון אלקטרוניים, "על כל צרה שלא תבוא"

.
אין הדבר אומר שצריך להבהל ולפתוח במירוץ מיגון,
אך הנחיצות בתחושת הביטחון כערך הישרדותי הטבוע באדם יכולה להוות אתגר לפיתוח תעשיית מיגון מתקדמת.
(ולסיום: לינק ללייזר אוסטין פאוורס )

חדשנות - חינוך אלטרניבי

2009-05-05T04:41:00.000-07:00

חדשנות - חינוך אלטרנטיביהחינוך הולך ונעשה חופשי ודיאלוגי, ועם זאת, במישור הפורמאלי עדיין לכוד בתפישות מיושנות, הן במסגרת הבית-ספרית והן בשיטות ההוראה. בישראל מעטים מאוד בתי ספר נסיוניים, ואלה שהחלו, כגון "בית הספר הפתוח" "תיכון ניסויי" "דמוקראטי" וכדומה, הולכים ומתמעטים.

המושג "חינוך אלטרנטיבי" ו"בית ספר אלטרנטיבי" מוכר במדינות המערב מזה עשרות שנים. מאז הנסיון המופתי של "סאמרהיל" (הספר ויישומו בפועל, מ-1924) בבריטניה, פשט רעיון בית הספר הפתוח ואף בוצע בכיוון דומה תוך עניין גובר והולך. בצרפת למשל צצו "בתי ספר על פי פריינה" - Ecole Freinet (מ-1966) - שמשכו אוכלוסיה שוחרת חדשנות בחינוך, הורים כילדים.(ראה לינק ויקיפדיה, באנגלית Ecole Freinet).

בתי הספר הנסיוניים הללו שמו להם למטרה להוות "בית גידול" נעים, הכולל יחס אישי לנפש הילד, הזקוק לאוירה חופשית בין המבוגר המדריך לבין הילד הקולט. בהתאם לרעיון זה בוטלה ההירארכיה המעמדית המטפחת יראת סמכות, ובמקומה הושם דגש על יצירת עניין טבעי, ללא תלות בלעדית בהכוונה.
האם הצטמצמותם של מוסדות אלו מעידה על העדפת האינרציה,

על היעדר מערכת סבסוד או אולי על פחד של מערכת החינוך מאיבוד שליטה ?
כאמור, נעשים כיום ניסיונות שונים לרענן את מערכת החינוך, אם במסגרת בתי הספר ואם בגישושים פרטניים, אך הרפורמות מתמקדות בבפשרנות ובשינויים מתונים כגון טיפוח הלימוד המתוקשב. חסרה תנופה חינוכית כוללת, שתעורר את הרדומים בקהל היעד - אנשי חינוך, קהילות ומשפחות לקראת חינוך אלטרנטיבי ארצי.

אין צורך להרחיק עד ל"ביטול בית הספר" כשם ספרו הפופולארי של איוואן איליץ' (מ-1970) שרואה במוסדות הקיימים הפרעה ולא הכשרה של הלומד לקראת החיים. עם זאת, המסקנות שהציג מבוססות על האמון ביכולתו של הלומד הצעיר להגיע רחוק בחקירה עצמאית ומתוך עניין אישי. כיום, בעידן האינטרנט , יכולת זו גלויה לעין, בלי להזכיר מיומנות ושליטה מלאה בפן הטכנולוגי, העולה על פי רוב על כישורי הדור הקודם.

לאור זאת - איזה תפקיד מוטל על המוסדות החינוכיים ?
מקומו של בית הספר האלטרנטיבי יתבטא בהשמת דגש על הפן החברתי והחינוכי (במובן חינוך לערכים, לא לידע מסוים), ובאפשרות לחקור מידע באוירה נוחה (דשא, גן, מרחב בטבע או מושבים נוחים, כריות, ישיבה על השטיח, בקבוצות למידה, בצד פינות מחשוב ידידותיות ומעבדות מאובזרות שאינן מנוכרות).

ובעיקר - דרושה סביבה חינוכית תומכת, שבה המורה יתנהל יותר כמנחה ופחות כמומחה.

חדשנות - כישורי חיים

2009-05-05T04:39:00.000-07:00

כישורי חיים
בבואנו לעודד החדרת נושא כישורי החיים כמקצוע במערכת החינוך, ראוי לפצלו לשני מסלולים: - המסלול המעשי, המספק כלים להתמצאות במסגרות חברתיות ומשפחתיות כמו גם בשוק העבודה והביקוש- המסלול התיאורטי, השואב השראתו מהגות הרלוונטית לתקופתנו.

על אף שהפרקטיקה חשובה ביותר,
ראוי להתעכב ולתהות על הכיוונים התיאורטיים בלימוד כישורי החיים. אחד מכיוונים אלו הינו התייחסות לחיבור בין כוח לידע, שנחקר בחצי המאה האחרונה בזכות הגותו המהפכנית של מישל פוקו, פילוסוף רב-תחומי שהיה ועדיין נחשב שנוי במחלוקת. פוקו הטיף לשינוי בתפישת הסדר הקיים בתחומי תרבות, משפט, רפואה ושלטון, אך בעיקר שם דגש על חקר השיח. כדוגמא ניתן להתייחס לתיאוריה העוסקת בשיטות המשטור והמשמוע של החברה, ההופכת עצמה לצייתנית מרצון, וכן להתייחסות אל ה"אחר" והחריג בצורה מקובעת ומופשטת על מנת לבודדם מחוץ לאותה חברה. אפשר לכתוב רבות על האיש והגותו, אשר הפך ברבות הימים לאורים ותומים ותרם לתיאוריה הביקורתית בצורה מהותית.

[לינק לערך 'מישל פוקו' בויקיפדיה]
קיים קשר מהותי בין פוקו לפיתוח כישורי חיים נאותים,
אשר בא לידי ביטוי בצורך לפתח מחשבה ביקורתית עצמאית- על האדם לבדוק מחדש סכימות הנתפסות כמובנות וקבועות. אמנם קיים קושי בערעור כל מה שנחשב לאמת, והתייחסות לכל "אמת" שהיא כפרי מוסכמות דמיוניות אשר נכפות באמצעות "כוח נסתר" מלמעלה. אך זהו תרגיל מחשבתי מומלץ המאפשר לשבור את השגרה ומסייע לבחון נושאים שונים מחדש. זוהי שאלה מהותית אשר ניתן לייחס אותה לכל היבט בחיינו.
שרה מיילס, מחברת הספר על פוקו,

מביאה, כדי להמחיש את ההסתכלות הספקנית שלו, ציטוט מדברי המחזאי נסים אלוני:"אם אתה רואה מרחוק מישהו עומד בפינת רחוב ומנפנף בידיים וצועק יתכן מאוד שהוא קורא למונית שעומדת מעבר לפינה שאתה יכול לראות, והאיש איננו משוגע כלל, כמו שבוודאי חשבת"

זוהי אמנם התייחסות כללית מאד לפוקו, אך היא מסייעת להבין כי עלינו לעיתים לעצור ולכבוש את הנטייה לדבר בהפשטה על מושג האדם, ולהחזיר לפרט, לאינדיבידואל, את הזכות לביטוי ולפיתוח של כישוריו האישיים. תהיה אשר תהיה תגובתנו לרעיונותיו המקוריים של פוקו, אין עוררין על תרומתו לעידוד החשיבה מחדש. בעידן הטכנולוגיה המתקדמת של ימינו וודאי יש צורך בעדכון השיח המקובע שאולי כבר פג תוקפו, ועל תילו לכונן שיח שיקלע לצרכי המאה ה-21.

חדשנות - לשון הקיצורים

2009-04-22T00:02:00.000-07:00

לשון הקיצורים

עריכת מילון דינאמי לשפת האינטרנט נחוצה בצורה משמעותית.
מילון שכזה ירכז את שפע המונחים הדיגיטאליים הקיימים ללא סדר מאורגן, ויאפשר מענה מעודכן לכל בירור.
אמנם קיימים פתרונות שונים באינטרנט כבר היום, אך אלו חלקיים בלבד. יש צורך בריכוז כל המונחים במרחב לשוני אחד.
כיום, מושגים המושתתים על סלנג (כולל שפת האינטרנט),

הולכים ומתיישנים במהירות הולכת וגוברת ומפנים מקום למלים חדישות יותר, כאשר אלו הישנות נשכחות עד מהרה. בקצב הזה, התרבות המתקדמת עלולה לחזור על המשגה הקדמוני של בבל שיצר כאוס בראשית הציביליזציה.
(כידוע - ריבוי הלשונות שהעיד על התפתחות מדהימה בחשיבה ובתקשורת האנושית, הפך עד מהרה לבלבול ולאי-הבנה).
מעבר לכך, הדור הצעיר יונק את "שפת האם" החדשה כעובדת חיים, וכמעט לא חש בשום צורך "לתרגם" או להגדיר את המינוח הטכנולוגי, ועל כן יש צורך לדעת כיצד לתקשר עמו.

איך ניתן להרים פרוייקט-על שיהיה מוסכם ומושתת ברובו על מלים ופונימות מן השפה האנגלית אך אינו חופף לשום מונחון אנגלי קונוונציונאלי ?

א. ניתן לבנות מעין "שפת אספרנטו", שתאתר דרישה מצד קהל מוגדר, ואשר תנקז לערוץ אחד את השיח המכיל מונחים מקוצרים, כגון: NRG (במקום Energy), 4U (במקום For You ), @ (במקום At, סימן למקום), BRB (במקום Be Right Back) והרשימה ארוכה.

ב. במישור היצירתי - ניתן לעודד פיתוח רב-לשוני של מלים המורכבות משילוב בין אותיות האלף-בית לבין מערכות סימנים מקבילות לכתב: סיפרה (כולל ספרות רומיות, כגון הסימן X המשותף לכתב ולסימון הספרתי), סמל (כגון האות ע' בעברית שתחליף את המלה עין), תו מוזיקלי (כגון התו "לה" שמופיע תכופות בצלילי הדיבור), וכן כל ציור ייצוגי וקליט בהשאלה מן השפות השימושיות כגון סמלי שני המינים או סמל דתי. (+ עבור CROSS, ובדומה לכך & עבור מלות החיבור).

מכיוון שהסמלים והסימנים אינם נמצאים באותו מגרש כמו סימני הכתב, יש לגלות שיטה מילונית חדשה,
שתמוין לא על פי שיטה אלף -ביתית אלא לפי דרוג חדש, ולשם כך יש לפתח ולהרחיב את תחום הבלשנות המקוונת. הפרוייקט יחולל מהפך בגישה לכתב ולכתיב המקובלים, ואחת מהשלכותיו הטבעיות - שינוי ושדרוג המקלדת.

חדשנות - לא להותיר בצלחת

2009-04-16T03:57:00.000-07:00

חדשנות - לא להותיר בצלחת

בין ערוצי החיפוש והפרסום באינטרנט מסתננות מודעות פרסום בשוליים של המסך בצורה אקראית ומזדמנת, או בזיקה כלשהי לנושא החיפוש המרכזי. שטחי שוליים אלו יכולים לעבור שדרוג בשיטה שתרכז את אשכול ההצעות הנלוות תחת גג אחד ויהוו תוספת לערך המרכזי. זאת, מאחר והגדרת שטח השוליים תופסת מקום חשוב במיפוי החדשני של המסך.

בספרות הקונבנציונלית כל הפרטים הסובבים את גוף הטקסט - הערות השוליים, המספור, תוכן העניינים, הקדמות, איורים, ביבליוגרפיה ואף הכותרות ושמות המחבר וההוצאה - מוגדרים במונח פאראטקסט.
בין אם נקרא לשולי המסך באותו השם - PARATEXT
ובין אם נתאים אותו למגרש התקשוב ונקרא לו, למשל, בשם PARANET (פאראנט), מדובר על פלח מובחן של המדיה,
בעל איפיוני תוכן וצורה טיפוסיים. לכן ראוי שסביבת השוליים של המסך תנוצל כתבנית קבועה ומוכרת לשם העברת מסרים נלווים, במקום מצבור נספחים סתמיים או אסוציאטיביים שרווח כיום. גם הפרסומות יכולות להיות רלוונטיות ומפולחות, ולכן אתייחס בהמשך.

הרעיון לאפיין את השוליים מתחבר לתכונה אנושית מושרשת של העיסוק בטפל ובפרט השולי, על יתרונותיה ומגרעותיה. לדוגמה, הנטייה שלא להחמיץ שום הזדמנות בין לצורך ובין כפיתוי- 'אם כבר מצפינים לגליל, למה לא לעבור בכינרת, להשתכשך בבריכת גן-השלושה, לבקר בעתיקות ציפורי, ולרענן את מושגינו על נדידת הציפרים, שבדיוק חונות באגני הניקוז של מחלף חדרה? זאת, בנוסף לרכישות מזדמנות בחוות הגידול שבדרך'. אמנם לספונטאניות ולהתייחסות למה שקורה בשוליים יש יתרונות, אבל היא גם עלולה להעיב על סעיפי הטיול המתוכנן המקורי, אשר לעיתים תוכנן מראש מתוך מטרה מסוימת.

ההתעסקות בשוליים לעיתים גם גורמת לקטיעת רצף המחשבה המקורי,
לבזבוז זמן מיותר, ויכול לקחת למקומות שאינם רלוונטים למטרה שהוגדרה מראש. ההיחשפות לשוליים קיימת באותה צורה גם מול מסך המחשב, בשעה שמתפרצות לאתרי הערך שחיפשנו שלל מודעות שחלקן רלוונטיות והיתר פרסומות אקראיות בתפזורת.

ברם אי-סדר זה יכול לאתגר שאלת עומק, כגון :
איך למסד ולנתב את השוליים ואת המשיכה לשוליים אל תבנית מוגדרת ומועילה,
וכך להפוך חולשה מסויימת לייתרון הפועל לטובתנו ? אמנם נדמה שכבר חשבו על הכל, ואכן רעיונות דומים מוצגים באתרי פירסום באינטרנט,
ואף באתרי פירסום ממוקד באינטרנט.

לינקים: (פרסום באינטרנט )(פרסום ממוקד באינטרנט )
השירות החדשני יכול להתבטא במידור הנספחים הצדדיים בתוך מסגרת נתונה,
תוך חלוקה לפלחי השוק הבולטים
(למשל לפי קבוצות גיל, עלות, מיקום, אופק גיאוגרפי ובמקביל על פי ערכי כמות ואיכות).
באופן זה הלקוח או הגולש המתעניין מקבל מסך יותר ידידותי ופחות תזזיתי.

חדשנות - עולם סינ- אסתטי

2009-04-09T21:34:00.000-07:00

עולם סינ-אסתטי

הרבה מניסי העבר,נעשים כיום באמצעים פשוטים יחסית, ולפעמים כלאחר יד.
אם נסיר לרגע את הממד הכרונולוגי והדתי, הרי יתכן וחזון המרכבה של הנביא יחזקאל הוא למעשה חשמל, וזוהי דוגמה אחת לפרשנות מדעית לנושא התגלויות או נסים. דוגמה נוספת הינה מעשהו הכביר של אליהו הנביא, שהעלה אש בתעלות המים סביב המזבח, ב"תחרות הנסים" מול נביאי הבעל. יתכן ומדובר היה בשימוש בדלק עצמו או בהרכב סודי של חומר דליק שהיה בידי הנביא הקדום...

ניתן לשאוב רעיונות מסיפורי הנסים מבלי להתגרות במסורת הדתית, אלא להיפך,
ללמוד מהם ולהפכם לאתגר יצירתיות עכשווית,מאחר וניתן להסבירם באמצעים מדעיים אשר חלקם נמצא בהישג ידה של האנושות כיום.

דוגמה מופתית לסינאסתזיה- הענקת ממד או תכונה המשתייכת לחוש אחד אל מישנהו,
היא פרשת עשרת הדיברות, בשמות פרק כ'. פרשה זו מתארת את מעמד הר סיני,
אשר לווה ב"מופע אורקולי" אשר מתואר במקורות: "וכל העם רואים את הקולות". נתאר לעצמנו מכונה שמפיקה צלילים על פי מנעד של משחקי אור חזותיים. כלי הנגינה שיווצר על בסיס של אור יוכל להפיק מנגינות על ידי העברת המבט על מקלדת צבעים או נורות בעוצמות מדורגות.

פיתוח כישורי העין יהיה רק אחד מהאפקטים הנלווים למכשיר ממין זה,
שיתוכנת להגיב בהתאמה הדדית לקשר בין קול לתדירות קרני האור.
המיזם יכול לקבל ממדים יצירתיים מתרחבים, עד לכדי ענף חדש באמנות.
כבר כיום קיים שימוש רחב באמנות קינטית בשיטות משולבות,
שבהן גם תנועת הצופה משפיעה על המיצג האור קולי בהפקת הצליל והצבע. האמן החדשני מוהולי נאג'י התייחס אל גופי התאורה שבנה כאל ניסוי מדעי המשלב טכנולוגיה חדישה עם יצירתיות. האמנות הקינטית מסוג זה יוצרת מושגי תדירות מפתיעים של החלל והזמן. הגורם המעניין ביותר במבנה ה"מכונה", הוא שהיא מוצבת בחלל משתנה, שבו תגובת המבקר גם משפיעה על התוצאה.

[לינק]

מכאן ועד ליצירת הכלי הסינאסתטי שיהיה שווה לכל נפש - כמובן על בסיס כשרון אמנותי - קצרה הדרך. בצד ה'סינתיסייזר' הדורש כישורים מוזיקאליים המשולבים במיומנות טכנולוגית, ניתן לפתח מעין"סינ-אסתסייזר" רב-חושי, המפעיל מספר חושים בו-זמנית. הכיוון האקטיבי של שילוב בין אמנויות יכול לפרוץ לסגנון מודרני התואם לקידמה הטכנולוגית ומחזיר לתרבות את רגישותה לרבדים החושיים והחושניים של האדם.

חדשנות - לחשוב רחוק

2009-03-31T08:07:00.000-07:00

המשבר הכלכלי העובר על העולם מחייב חשיבה קדימה. בין אם שורש המשבר נעוץ בקשיי נזילות של הבנקים הגדולים ובין אם נקלענו לאפקט הדומינו, גלוי כי הוא מעיד על ליקוי כרוני שאיש לא נתן דעתו על תוצאותיו הבלתי נמנעות. הניפוח הבלתי סביר בעליל של החברות המתעשרות, פערים שהתרחבו בין קומץ טייקונים לבין אוכלוסייה השוקעת מתחת לסף העוני פעלו כמטוס ללא טייס וכך גם הביאו על עצמם את קיצם. ברור שהאכזבות מהסוציאליזם מחד ומהקפיטליזם מאידך אפשרו היסחפות ב"אמצע" מעורפל וחסר קווי פעולה ברורים.

[לינק לויקיפדיה - המשבר הכלכלי 2008]

נראה שהמשבר יכול לשמש לפחות כיוון חיובי אחד, והוא הצורך בהתארגנות אחרת, והעידוד לחשיבה חדשה בממדים גלובאליים.כשם שהגלובליזציה קידמה את המודעות הכלל-עולמית לאיכות הסביבה, כשהיא "נתמכת" באסונות אקולוגיים שסיפרו יותר מכל על הצורך בעצירה, ובהיערכות חדשה ש'תפסה' את ההכרה האנושית, כך ניתן לצפות שהמשבר הכלכלי (שעדיין לא נחשף במלוא היקפו) הכשיר את הקרקע להנבטת מגמות כלכליות המבוססות על הגיון ואכפתיות. העולם מופיע ככפר גלובאלי, שבו מעשה אישי של אדם אחד יוצר מציאות אישית של אדם אחר. במלים אחרות- כל תנועה משפיעה ומושפעת מתנועות סמוכות ומרוחקות, כנחשול העובר מלב האוקיאנוס אל החופים, במהירות ובעוצמה.

כדי למנוע הרס מתמשך, ראוי ללמוד מן ההצלחה של החשיבה הירוקה, ולהתחיל לטפח מודעות ואכפתיות הדדית בכל רמות התקשורת והעבודה בשטח. צוותי חשיבה יוקמו החל משלב המעגלים הקטן, כגון מעגל שכונתי, עירוני, קהילתי, עסקי, וכלה במעגלים ממלכתיים ובין לאומיים.

מעל כל זה יש חשיבות להחדרת המודעות הכלכלית למערכת החינוך, שתטפח אכפתיות הדדית לפני אינטרסנטיות פרטית. ניתן לשפר את יחסי הכוחות בין התפוקה שמספקים המשאבים הקיימים לבין פריסתם על כל פלחי האוכלוסיה, וזאת בהתאם למפתח השקעה שיעוצב בידי מומחים, מן היסוד.
יתכן והמשבר הכלכלי הנושף בעורפינו דווקא יקדם היערכות רצינית של מספר תוואי פעולה שמסתכלים רחוק יותר, תוך התחשבות בגורמים רבים ועדין מתוך מטרת רווח.

משחקי רחוב

2009-03-25T06:03:00.000-07:00

האדם הוא מטבעו יצור חברתי ואכן הוא בוחר לשהות בצוותא בכל עת: בסעודה,
במופעים מוזיקליים ודרמטיים, בלימודים, בעבודה.
בזמנים קדומים רוב הפעילות השוטפת התקיימה בחוצות, בכיכרות, בשווקים, ובמקומות פומביים כיוצא באלה.
ביוון העתיקה - הפסטיבלים, האמפיתיאטראות, תחרויות הדרמה והספורט, יכלו לכנס למשל את כל קהילת אתונה,
תחת כיפת השמיים.
כידוע, אף הלימוד המדעי והפילוסופי לא התקיים במוסדות אקדמאים אלא בחוצות הכיכר, המקדש, בין העמודים או תוך כדי טיול. החול שימש ל"לוח" והאצבע לשרטוטים.

(ראה ויקיפדיה - ציור של רפאל, "אסכולת אתונה", 1509)
העולם התקדם, עבר תהליכי ניכור, אך הצורך החברתי נשאר בעינו. במציאות האורבנית של ימינו, ילדי המסכים נעים בין האינטרנט לטלויזיה ולכן מרבים לשהות יותר בין כתלי הבית. כך היחידה המשפחתית כולה סובבת יותר במעגל פנימי מאשר במרכזים פומביים.המענה על הצורך החברתי ניכר גם באינטרנט - בריבוי הבלוגים, הפורומים הקהילתיים והרשתות החברתיות הפעילים כיום, ומעלים את השאלה האם מדובר במענה או בתחליף לצורך להתחבר.

מחוץ לפסטיבלים העונתיים המוציאים את התושבים החוצה, נעשו עוד נסיונות לגרום לאנשים להתקהל בפעילות משותפת ובלתי ממוסדת, המקשרת ביניהם בתנועה טבעית. אחד מערוצי החיברות הוא משחקי הרחוב, שבארצות מסויימות הם חלק ממסורת העוברת מזה דורות (כגון הפטאנק - משחק הכדורת-הצרפתי, או מופעי רחוב יומיומיים ברבות מערי אירופה). דוגמא נוספת הינה פאזלים ענקיים או משחקי שחמט, המתבצעים בכיכר העיר על טבלה המצויירת על שולחנות אבן ואף על ריצוף המעוצב כטבלה, מושכים אליהם הן את המשחקים והן קהל צופים, במיוחד אם הנוהג הופך לחלק מהנוף האנושי הקבוע. מתברר כי יצר המשחק אינו חדל עם תום הילדות, ואכן ניתן להנהיג משחקי רחוב ולשדרג אותם בצורה שתתאים לכל הגילים, במרכזי היישובים העירוניים.

הנחיצות גוברת גם מכיוון אחר- מעגל האנשים שאדם פוגש מחוץ לבית הולך ומצטמצם לקבוצות קבועות או חוגים מוגדרים, ומגבלה זו אינה טבעית מבחינת הנטיות החברתיות הבסיסיות. ההסתגרות הביתית, במיוחד מול הטלויזיה, מצמצמת את המפגשים החברתיים הספונטניים.
הפתיחה של מרחבי העיר למשחקי קהל יכולה לייצר קשת רחבה של המצאות החל במיתקנים לקליעה למטרה בכלים משחקיים ועד לתחרויות היתוליות, הקוראות למתנדבים או מתוגמלות בפרסים.
הפעילות האינטראקטיבית במרחב הפתוח יכולה להשתלב באתרי האינטרנט - שימציאו צורות משחק חדישות ויהוו במה יצירתית ופירסומית לקהילת משחקי הרחוב.

ניתן לראות זאת בפעילותה של הקבוצה
Mobile Clubbing (http://www.mobile-clubbing.com/eventsweb/public/mobileclubbing/default.aspx
אשר שלוחותיה מגיעות גם לארץ במלחמת כריות או מלחמת מים. (http://www.nrg.co.il/online/5/ART/878/146.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3106839,00.html

דימוי העתיד

2009-03-17T01:26:00.000-07:00

דימוי העתיד

פעם קראו להם נביאים או חוזים, היום הם מכונים "עתידנים". מה שנחשב לגאוני והשראה אלוהית, נמצא כיום בהישג יד, כהתמחות מקצועית ומדעית ותוצאות של ניתוחים אנליטיים. למען האמת, אם מרכזים את הנתונים הנכונים לשם חיזוי משבר או למציאת פתרונות לבעיות, הגיוני שהתשובה תתגלה "מאליה". העתיד טמון אפוא בהווה, כמו שגלעין התפוח מכיל בתוכו רמזים על העץ שהוא עתיד להיות.

עד כאן המראה פשוט, אך רק לכאורה.

העתידנות המודרנית צריכה להביא בחשבון שגם העתידנות כבר לא מה שהיתה...
יש לשקול, כחלק מאיסוף הנתונים, מצבים אלטרנטיביים, גחמות פרטיות וספונטניות, ועוד. ה"אגדה" הנפוצה על משק כנפי פרפר המניע תהליכים כבירים בקצה אחר של העולם, עדיין תלויה במישהו שיבחין בפרפר ויכיר בהשלכות של כל תנודה על סביבותיה, לכן, יכולת קישור מצד העתידן בין התרחשות כלשהי לבין תוצאותיה צריכה להקיף תחומים רבים..

הענף של חקר העתידנות הופך לדיסציפלינה נחקרת, באקדמיה כמו גם בתאגידים כלכליים, והפרסומים הרציניים בנושא רבים מספור. למרבה המזל נלווים לכך, בצד המוטיבציה התחרותית, גם היבטים גלובאליים. במישור המעשי ניכרים מאמצים ללמוד מלקחי העבר על מנת לדעת כיצד להתמודד עם העתיד וחוסר הוודאות שהוא מכיל בתוכו.המודעות לאפשרויות צמצום הזמן והמרחב בעולם הגלובאלי של ימינו, מאפשרת לאבחן את העתיד הקרוב בצורה מיטבית.

צופן העתיד נסמך על חישובי מחזוריות. למשל, התחוללות מלחמה "מכוננת" במזרח התיכון צפויה בשנת 2020
(על פי ד"ר דוד פסיג, "צופן העתיד", עמ' 134). החישוב של התפרצות אלימות מדי 10 עד 12 שנה מאפשרת הערכות מתאימה למזעור נזקים ועמידה מפוכחת מול משברים. במישור הביולוגי התחזיות אופטימיות יותר, למשל בהארכת תוחלת חיי אדם, עם ההיכרות הגוברת של השפעת החלבונים מחד ומיגור מחלות נפוצות תודות להתפתחות הרפואה. בנלווה לתחזיות על התפתחות המוח האנושי, נצפית גם התפתחות בינה מלאכותית, דרך אינטגרציה בין המוח האנושי לטכנולוגיות מתקדמות. התוצאה - פיתוח אינטליגנציה רובוטית שתעלה על תבונת אנוש.

מרשימה במיוחד היא יכולת ההתבוננות של המדע במגבלותיו עצמו. מתקיימת תאוצה המקצרת את הזמן בין התקדמות מדעית לבאה אחריה בעשרת מונים. ה"דילוגים" המדעיים מקרבים אפוא עידן טכנולוגי חדש, שבו (על פי החוקרת ליסה רנדל) ממד הכבידה יקבל התייחסות שונה מזו המוכרת לנו. אפשר רק לדמיין איך ייראה דורנו, אשר אנו תופסים אותו כמתקדם לכאורה, בעיני הדור הבא, שיורגל למשל לנהוג במכונית מעופפת לכל אזרח. דור זה יסתכל עלינו כשם שכיום אנו מסתכלים בתדהמה על הדורות הקודמים, שהתקיימו עם מכאניקה ואמצעי תקשורת פשוטים יותר.
ובמילותיו של איינשטיין: "דמיון חשוב יותר מידע - זה המיקדמון של האטרקציה הבאה בחיים".

Eurikamp

2009-03-09T07:39:00.000-07:00

למרות שעבר קצת זמן ....
ביום שישי ה-13 בפברואר התקיים כנס יזמים מיוחד במינו בשפיים,
זו השנה השלישית ברציפות. כנס זה התקיים במתכונת של מחנה השראתי במשך יום שלם, והפגיש כ-150 משתתפים; יזמים, מובילי טכנולוגיה, מומחים, חוקרים וסטודנטים. כולם בעלי רקע מגוון, אך עם מכנה משותף איתן- יצירתיות, אוריינטציה טכנולוגית ורצון לשתף פעולה. מטרת האירוע הינה לשתף ולקבל רעיונות חדשניים בפורמט של סיעור מוחות.

אופי המחנה הינו א-פורמלי, והפעילויות נערכו באווירה חיובית ומעודדת יצירתיות.
סדר היום בכנס נקבע על ידי המשתתפים עצמם, כאשר הפעילויות נערכו במקביל בכמה מסלולי עניין שונים כגון אינטרנט ו"העולם האמיתי". פורמט ייחודי זה של המחנה נועד לדרבן את המשתתפים לחלוק ולעזור האחד לשני למצוא רעיונות בסגנון "יוריקה" (Eureka).

היחידה לטכנולוגיה גלובלית ביבמ ישראל (GTU), שאחראית על קשרים עם קהילת הסטארטאפיסטים בישראל, נתנה חסות לכנס.
לינק לסרטון וידאו עם הרצאה של יוסי ורדי בכנס .... לינק

------------------------------------------------------------------------

http://weekendhospitality.blogspot.com/2009/02/eurekamp-was-fun.html

תמונות מהכנס בפייסבוק:
http://www.facebook.com/album.php?aid=89246&id=725282847

תמונות מהכנס בפליקר:http://www.flickr.com/photos/zivpu/sets/72157613781715818/show/with/3277102173/

לנצח בלי לזוז

2009-03-05T06:01:00.000-08:00

רבות הדוגמאות בהיסטוריה שבהן תגלית מדעית נאורה הפכה לגורם הרסני.
נשאלת השאלה - איך יכולה האנושות להיחלץ מן הקללה הפרומתיאית ?
פרומתיאוס שלפי המיתולוגיה גנב את האש מן האלים כמתנה לבני האדם השוהים בחושך ובקור,
נענש קשות בידי אבי האלים.
דוגמא ראשונה היא ארכימדס, שגילה את חוק הציפה ביחס למשקל הסגולי, כאשר האגדה מספרת שהתבקש לאמת עבור המלך שכתר הזהב שקיבל אינו מזויף (מכאן 'חוק ארכימדס'). עוד ידועה לנו אימרתו: "תנו לי נקודת אחיזה ואזיז את העולם".

מה שמוכר פחות, בכל "עלילותיו" המדעיות, הוא סיועו המוחץ בקרב סירקוז, בהשמדת צי אוניות האויב,
על-ידי הצתת הספינות מרחוק בעזרת מראות ממוקדות. כפיזיקאי, אף המציא שורת תחבולות לשימוש מושכל במינימום כוח להפעלת מקסימום כובד, כלומר הכיר היטב את פעולת המנוף, שהמוכרת בהן היא בורג ארכימדס. אין ספק כי סוד העוצמה טמון בהכרת מנגנון החוקים העומדים בבסיס התנועה הפיזיקאלית ולא בהבדלי הגודל, או בממדי הכוח והכובד של האובייקט.

על אף תרומתו הרבה לפיזיקה, הרי שחלק מהמצאותיו של ארכימדס הוסבו למכונות של הרס,
כגון הפיכת המנוף למכונה המעיפה סלעים (הקאטאפולטה, ואחר כך המרגמה) לעבר האויב הנצור.

וארכימדס אינו היחיד.
כך קרה לאלפרד נובל, שלאחר ניסוייו המוצלחים אבל קטלניים בדינמיט,
ניסה לפצות על הנזק שהביא על העולם בכך שהפקיד את הונו למטרות שלום ותרבות, באמצעות הקמת קרן על שמו, פרס נובל.
גם תגלית האטום נהפכה (עם ביקוע האטום) לנשק ההרסני ביותר שהופנה כלפי אוכלוסיות בתקופתנו. איינשטיין, שנתן את חתימתו על מסמך האזהרה מפני הצטיידות גרמניה בנשק גרעיני, התחרט על מעורבותו, לאחר הפצצת הירושימה. לדבריו, היה מעדיף להיות נגר, לו שיער את שרשרת האסונות שגרמה התגלית המדעית.

נראה כי דרושה היערכות מוחות קולקטיבית 'לקדם את פני הרעה', כדי שההתפתחות הטכנולוגית העצומה לא תהיה לרועץ לאדם. ייתכן שהאינטגרציה הגלובלית מאפשרת כיום להחליף את הנשק בהסברה מקיפה. אולי ניתן להרבות את הדיבור על התובנה הזאת, ו"לשנות את השיח" (כניסוחו של פוקו). למשל לקבוע יעד אחראי (בפרספקטיבה גלובאלית ולא שלטונית), כאינטרס המוביל בתחום המחקר המדעי. השינוי עשוי לבוא במפתיע, כמו רוב התגליות, שרק חיכו לעיתוי המתאים.

המצאות ותגליות

2009-02-25T00:58:00.000-08:00

המצאות ותגליות

בשנים האחרונות, "חדשנות" היא המלה האחרונה, מטרה שיש לשאוף ולהשיג. חברות קטנות וחברות ענק מקצות משאבים וכוח אדם לתכלית יצירתית, שאינה בהכרח מובטחת מראש.
בהמשך לכך אף התפתחה אמונה חדשה כי דווקא הגודש בידע ובמומחיות חוסם את ההברקה האינטואיטיבית הדרושה לרגע התגלית.
הדוגמה הקלאסית המצוטטת רבות, היא המודל של המדען היווני ארכימדס.

קריאת ה"אאוריקה" שלו
(שמשמעה: "מצאתי") קשורה לתגלית שעלתה במוחו באמבטיה,
כשהבין כי "גוף מאבד ממשקלו במים כמשקל המים שהוא דוחה".

ברור שהגאון היווני לא הכין כלי עבודה ולא תכנן את הפתרון מתוך מאגר מידע שעמד לרשותו.
לכן, הדגש צריך להיות מושם על מוח פנוי,

קשוב למתרחש ונטול הפרעות פסיכולוגיות, ולפיכך פתוח לפתרונות שהתודעה תספק.
אלא שכאן בדיוק נעוצה הבעיה. איפה נמצא מוח פנוי שכזה, חופשי מטרדות היומיום ומהעיסוק בחשבונותיו הפרטיים עם הסביבה, עם עצמו, עם עברו ועתידו, וכן בתדמיתו האישית בעיני האחרים ?

יש לתת את הדעת על השילוב הנכון בין גוף ונפש, בין מעשי לפסיכולוגי, ואולי להריץ פרויקט המתמודד עם ההפרעות השוטפות של האדם המודרני. קורסים לחדשנות יכולים לשלב בלו"ז עבודת התרעננות אישית וקבוצתית כחלק אינטגרלי מהעבודה. כבר היום חברות הייטק שונות כוללות בתוך המבנה שלהן אזורי רגיעה ושחרור.
ניתן לשתף פעולה עם צוות מנחה הכולל שיטות שחרור : החל בביואנרגיה ועד לפילאטיס או צ'י-קונג.
כיום מתרבים סוגים שונים של מומחים שאומנותם הרגעת לחצים פסיכולוגיים.
יש לנסות רתום אותם לא רק להרגעה אלא לטובת שחרור המחשבה,
וכך נוכל (בתקווה) לקרוא "אאוריקה" לעיתים תדירות יותר.

IBM Software Forum

2009-02-16T05:33:00.000-08:00

IBM Software Forum

מהווה במה להצגה ולשיתוף מידע טכנולוגי וניסיון יישומי בפתרונות התוכנה של יבמ.

במסגרת יום זה, יתקיימו מפגשים ממוקדים לכל אחת ממשפחות מוצרי התכנה ובהם הרצאות של מומחים, עדכונים, חידושים ודיונים קבוצתיים. בסוף המפגש יוקרן בהקרנת טרום בכורה,

סרט הקולנוע "גראן טורינו", בבימויו ובכיכובו של קלינט איסטווד. המפגש יתקיים ביום חמישי, 26.02.09, 15:00- 19:30, בסינמה סיטי, צומת גלילות, הרצליה.

האירוע אינו כרוך בתשלום אך מחייב ברישום מוקדם. מספר המקומות מוגבל.

להרשמה

פוסטמודרניות

2009-02-11T23:02:00.000-08:00

האם השילוב האינטראקטיבי בין המדעים או בין ענפי הטכנולוגיה יכול להשתייך לאסכולה הפוסטמודרנית ?
פוסט מודרניזם הינה פילוסופיה ותיאוריה ביקורתית במגוון תחומים כגון ספרות, דרמה, ארכיטקטורה, קולנוע ועיצוב.

זוהי פילוסופיה שהחלה להתעצב בעיקר בשנות ה-50 של המאה הקודמת, ומתארת מצב או מהות, משהו שמכיל בתוכו את השינוי, באמנות כמו גם במחשבה החברתית והפוליטית.

באמנות ובקולנוע ניתן לאפיין את הזרם בצורה ברורה יותר. לדוגמא, ניתן להצביע על חציית הגבולות בין סוגי אמנות כגון הכלאה בין טקסט כתוב לבין ציור פלסטי וכן עירבוב בין סרט מצויר לבין תיעודי בתוך אותה יצירה קולנועית; בכיוון דומה נוקט הפוסטמודרניזם בשיוויון בין ערכים גבוהים ונמוכים.

כפי שמקובל לחשוב, במרכזה של האסכולה עומדת החתירה כנגד מושג של אמת אחת, ובחינת רעיונות שלא באמצעות מבחן אמפירי אלא באמצעות שאלות ביקורתיות כגון "מה הצורך ומי קובע אותו"? "מי עומד מאחורי הנחות יסוד מסוימות ומדוע דווקא הן" ?

בסיכום כולל, הסגנון הפוסטמודרני משקף את השינויים החברתיים והפוליטיים המתחוללים בזמן החדש, ומשפיע על העולם בו אנו חיים. אם אין אמת אחת החיבור בין מעמדות, מגדר, טכנולוגיות, וכל דבר נעשה תלוי הקשר, והכל הופך לנזיל הרבה יותר.
איך פועל הכיוון הפוסט מודרני בתחום המדע והטכנולוגיה?כיום אנו עדים לחימוש המשלב בין אמצעים טכנולוגיים וביולוגיים. הצירוף מתבטא בצורה מפחידה של נשק ביו-כימי, ביו-טכנולוגי וכיוצא באלה, העושים שימוש בהכלאה בין התחום הביואולוגי (הצומח והחי) לבין הנעה מלאכותית, פיזיקאלית או כימית. הגבולות מיטשטשיםבדיוק כמו בין ענפי התרבות המתערבבים זה בזה.

אך ניתן לנצל גם בצורה חיובית הכלאות ממין זה,שיפרצו דרך בקיום האנושי העכשווי. בניגוד לתפישה הניוטונית, המציבה אידיאל אחד כמילה האחרונה בקידמה, הקישור ההדדי בין תפישות שונות יכול לפתח יחסי גומלין שיזניקו את הפעילות האנושית כמה דורות קדימה. האם ניתן לצרף את כישורי האדם יחד עם התקשורת התלת ממדית ? כיום מייחסים חשיבות רבה ל"טראנסאקציות פיננסיות, אידיאולוגיות ורעיוניות"

(ראה ספרו העדכני של ד"ר דוד פסיג, "צופן העתיד", עמ' 106). קשר של מספר גורמים מסוגים שונים- בין אם יחידים, קבוצות ומדינות - התברר כאבן יסוד בתקשורת הגלובלית. ההפריה שנוצרת בין גורמים מהקשרים שונים ניכרת ומחוללת מהפכות בתפישה האנושית הגלובלית.

ייתכן אפוא כי המודעות לאופייה הפוסטמודרני של תקופתנו תתרום להתקבלות הפלורליזם כגורם מפרה, בתנאי שירכז זרמי חשיבה שונים תחת קורת גג אחת.

אובאמה ופאלמיסאנו

2009-02-04T00:24:00.000-08:00

אובאמה נפגש עם יו"ר יבמ לדון בהמלצות להשקעה בתשתיות ויצירת מקומות עבודה
בסוף השבוע שעבר נפגש נשיא ארצות הברית החדש, ברק אובאמה, עם יו"ר מועצת המנהלים ומנכ"ל יבמ, סאם פאלמיסאנו לדיון על תוכנית ההאצה לכלכלת ארצות הברית אותה מגבש הנשיא.

פאלמיסאנו, שהוזמן על ידי הנשיא לשאת דברים בפני משתתפי המפגש ולהציג את עמדותיו, ציין כי "בכל העולם מתגבשת הסכמה לפיה נדרשים צעדים אמיצים ואגרסיביים, הן של עסקים והן של ממשלות, שישתפו פעולה על מנת לסייע לכלכלה העולמית. כולנו מסכימים כי עלינו להניע מחדש את הגידול הכלכלי בארצות הברית. כולנו יודעים כי לא די ביצירת משרות חדשות על מנת לעמוד באתגרי המאה ה- 21 - ולכן עלינו להשקיע ולבנות תשתיות מודרניות יותר ותחרותיות יותר".
מנכ"ל יבמ הציע "לא לצאת לפרוייקטים רק על מנת לפעול.

צריך להיכנס לפרוייקטים שיוצרים משרות הבונות תשתיות, כאלה שיהפכו את ארצות הברית לתחרותית יותר בטווח הארוך. זהו האיזון הנדרש בין המשבר בטווח הקצר ובין מה שצריך לעשות בטווח הארוך".

על פי הניתוח אותו הציג סאם פאלמיסאנו, היציאה לדרך החדשה הזאת מתאפשרת בזכות השילוב בין הצורך הכלכלי מצד אחד - וזמינות הטכנולוגיות מצד שני.
"כמדינה, עלינו להתמודד ולהתחרות בשוק העולמי. העולם שטוח יותר, העולם קטן יותר. אבל העולם גם חכם יותר. כיום, אתה רואה טכנולוגיה משולבת ומשובצת במתהליכים ובמערכות בכל תחום - החל מאיכות הסביבה, חיסכון במים ובאנרגיה - ועד ניהול שרשרת אספקה בעסקים כלל-עולמיים", קבע מנכ"ל יבמ.

"העולם נהנה מתשתיות חכמות הרבה יותר, ולכן הבסיס הנדרש לעתידו כבר קיים. אנחנו נלהבים לנוכח המחוייבות של הנשיא להוביל אותנו אל העתיד, מהתמיכה במיזמי מערכות מידע לתחום הבריאות, התמיכה בתחום רשתות חכמות של תשתיות שירותים, התמיכה בתחום החינוך ופיתוח תשתיות התקשורת בפס רחב. כל אלה חיוניים כבר בטווח הקצר. בזכות עבודת המחקר אותה ביצענו יחד עם צוות תקופת המעבר של הנשיא אובאמה, אנו יודעים כי השקעה של 30 מיליארד דולר בתחומים האלה עשויה ליצור קרוב למיליון משרות ב- 12 החודשים הקרובים. אבל חשוב לא פחות להתייחס כך גם להיבטים של המערכת הכוללת שתיצור משרות גם לעשורים הבאים".

יבמ הגישה לפני כשבועיים תוכנית מפורטת לממשל החדש של הנשיא ברק אובאמה, בה מוצע להשקיע 30 מיליארד דולר בתוכנית לאומית להרחבת תשתיות התקשורת רחבת הפס בארה"ב, מחשוב רשומות רפואיות ושיפור ברשת החשמל. על פי הערכת יבמ, מסוגלת תוכנית השקעה כזאת ליצור יותר מ- 900 אלף משרות חדשות בארצות הברית.

http://www.cnbc.com/id/15840232?video=1015566533

חדשנות , מכונת הומור

2009-01-28T22:50:00.000-08:00

מכונת הומור
המחשבה על "מכונת הומור" שתייצר בדיחות וקטעי הומור קצרים (על משקל המופע הקומי "קצרים" בטלויזיה) נראית דמיונית. ודאי כך גם הרעיון על "מכונת אמת"- פוליגראף - נשמע מופרך בראשיתו,
או תוכנה למשחק השחמט (בה קלוש הסיכוי האנושי לנצח מול מהירות המחשב).
בין חידושי הטכנולוגיה יש סיבות ראויות לייצר תוכנה לייצור בדיחות: הגורם המפיק צחוק פועל על מנגנון תגובות מכאני ומושתת על עיקרון קבוע מאז הקומדיה העתיקה ועד ימינו. יש הטוענים כי הצחוק אף מסייע לתהליכי החלמה ממחלות, במיוחד אצל ילדים.

ידוע לכל מי שמתמצא בחקר הצחוק, כי הגירוי נובע מתחושת עליונות על "קורבן" הבדיחה,
והאדם הצוחק "כפוי" לתגובת שחרור מסוימת. הומור פועל על מנגנון התניות, כאשר כסף, מין ומוות הם שלושת הנושאים המובילים כמושאי צחוק. הצחוק מנוצל לעיתים לביקורת על טאבו חברתי ועל המיכאניות של הלשון ושל יצורי אנוש, כדוגמת השמוש בכותרת "האקדח מת מצחוק" המתיימרת להקל ראש בנושא המוות.

אם יש בידינו קוד הפעלה, ניתן יהיה אולי להזין את כלי הבינה המלאכותית במיגון ההתניות מהן מורכבת בדיחה. באופן זה התפוקה הכמותית תגדל עשרת מונים מזו שעשוי להמציא האדם. כפי שהנסיון הצליח בתכנות משחקי השחמט, מידת ההצלחה לתכנות הומור הינה שאלה מאתגרת, מאחר ובשטח השחמט התוכנות עברו תהליכי שכלול. למשל, תוכנת ג'וניור של יבמ, המאפשרת לבחון מיליוני מהלכים צפויים במספר שניות, ואף יכול להגיע למיליארדי מצבים ותגובות (ראה לינק).מהי התועלת בתוכנה מסוג זה ?

כפי שנאמר קודם לכן, להומור יתרונות רבים, החל מביקורת חברתית ופוליטית, וכלה בסיוע לריפוי מחלות. לפיכך, תוכנת הומור עבור ילדים יכולה לסייע להם להתמודד עם קשיים שונים, חברתיים, נפשיים ופיזים. תוכנה זו תהיה מבוססת על פיתוח מבוקר ומתון, בהתאמה לרמת ההתמודדות הרצויה. בין האפשרויות ניתן לכלול מסלול יצירתי, שבו הנתונים הראשונים ייבחרו מתוך מאגר דמויות, טיפוסים, מצבי פתיחה, ואילו המשך הבדיחה יתבסס על מאגר פתרונות. המודולאריות של המצבים והדמויות יאפשר בו זמנית הפתעות משעשעות, דירוג הבדיחות לפי רמת הצחוק שהן מפיקות, ועריכת טבלת צחוק אישית על פי שאלה מנחה : "מה מצחיק אותי ?"

טבלת הצחוק יכולה להתחלק לסעיפים וסעיפי משנה, כגון דת,
לאום, מעמד כלכלי ו/או חברתי, מאפייני זהות, מין, ועוד. מבחן ההצלחה של התוכנה פשוט מאין כמוהו: תגובת הצחוק תהווה כמובן קנה מידה חותך ונגיש באופן מיידי. אין ספק שכולנו זקוקים למעט יותר הומור בחיי היום-יום, ולכן גם אם מדובר במכונה המייצרת הומור וצחוק נוכל להפעיל אותה ברגעי מתח או סערה ולחייך

IBM Lotusphere 2009

2009-01-21T22:54:00.000-08:00

שלשום היה היום השלישי של IBM Lotusphere 2009,
כנס לקוחות שנתי בנושא פתרונות לוטוס ו- וובספיר פורטל.
היום הראשון והשני כללו הכרזות מרגשות,
חשפו פתרונות חדשים, ושידרגו גרסאות קיימות של מוצרי לוטוס.
זהו הכנס ה-16 במספר שעורכת חטיבת הלוטוס בקבוצת התוכנה של יבמ,
מאז רכשה את חברת לוטוס האמריקנית ב-1995. הגיעו אלפי לקוחות, מומחי IT ושותפים עסקיים.
בניגוד לשנים קודמות בהם היתה מעט חשיפה בישראל על לוטוספיר, השנה זה היה שונה מאד...

רצ"ב לינק לפוסט רחב של דביר רזניק על הנושא :

http://dvirreznik.blogspot.com/2009/01/lotusphere-in-hebrew.html

וכתבות מענינות בתחום :
http://www-01.ibm.com/software/lotus/events/lotusphere2009/
http://www.edbrill.com/ebrill/edbrill.nsf/dx/find-out-more-about-alloy-from-ibm-and-sap-in-this-video
http://www.eweek.com/c/a/Messaging-and-Collaboration/Twitterlike-Tool-Coming-to-IBM-Lotus-Connections-25-This-Year/
http://www.pc.co.il/Index.asp?ArticleID=24323&CategoryID=72
http://it.themarker.com/tmit/article/5547
http://www.pc.co.il/index.asp?categoryid=72&articleid=24309
http://www.pc.co.il/index.asp?categoryid=72&articleid=24236

jam innovation ibm

2009-01-15T01:53:00.000-08:00

נתונים עדכניים לגבי ה-Innovation Jam שקיימה יבמ באוקטובר 2008:
יבמ הפעילה בחודש אוקטובר בכל סניפיה בעולם, כולל בישראל, תהליך ייחודי של סיעור מוחות קבוצתי, שנערך באמצעות רשת האינטרנט, תחת הכותרת InnovationJam.

האירוע מתקיים זו הפעם השניה לאחר Jam מוצלח ב-2006. מטרת האירוע היתה לעודד חדשנות ושיתוף הפעולה בתוך החברה - כמו גם לשלב בני משפחה ואף לקוחות נבחרים בתהליכי החשיבה והייזום של פיתוח מוצרים ושירותים חדשים, מתוך כוונה לנצל את המוחות הטובים ביותר, בין אם בתוך החברה ובין אם מחוץ לה, על מנת ליהנות מהרעיונות הטובים ביותר, ולעשות זאת מהר מאי-פעם, בדרך ליצירת יתרון תחרותי או לבניית שווקים חדשים.
נתונים עיקריים :
במהלך שלושת הימים היו כ- 90 אלף כניסות של משתתפים מ-80 מדינות, ולמעלה מ-1000 חברות הפרושות על פני 20 תחומים שונים, אשר יצרו יותר מ-32 אלף פוסטים.בממוצע נכתבו פוסטים בקצב של 6 לדקה במשך כ-90 השעות בהן התקיים ה-Jam. המשתתפים קראו כ- 1.5 מיליון דפים, כאשר המשתתף הממוצע קרא כ-76 עמודים ובילה כמעט שעתיים באתר.
כמו כן משתתפים התחברו מחדש ל- Jam8 פעמים בממוצע.
חמשת התחומים הפופולאריים ביותר בדיונים היו
שירותים פיננסיים,
חינוך
סקטור ציבורי,
טלקום,
אלקטרוניקה

----------------------------------------------------------------------------------------------

IBM Second Life Australian Open

2009-01-13T03:53:00.000-08:00

Demonstration of the project IBM developed in Second Life for Australian Open 2007
דמונסטרציה של פרויקט יבמ פיתוח בסקנד לייף עבור - Australian Open 2007

בית סוהר צעיר

2009-01-11T00:38:00.000-08:00

בית סוהר צעיר
בהצעה על הפרטת בתי הכלא, התעורר הויכוח המוסרי סביב העברת האחריות מבעלות לאומית לעסק כלכלי. בנלווה לדיון הנקודתי, ניתן להרחיב את המבט על תפישת הענישה בימינו מעל ומעבר לפתרון המעשי המצומצם, ובעיקר בכל הנוגע לבתי הכלא לנוער.

אם נסתכל בתמונת בית הכלא של הצייר הספרדי גוייה (המאה ה-18): ודאי נתחלחל למראה העזובה,
הזוהמה והסבל האל-אנושי של ערמת האסירים השרועים במתחם שדומה יותר לדיר נטוש מאשר למושב בני אדם. קל להתנער מן ההלם ולרצות להאמין כי מאז התקדמה החברה גם בשטח הענישה והכליאה.ובכל זאת, במושגים יחסיים, תפישת הענישה לא השתנתה בהרבה. היחס לאסיר כתת-אנוש עודנו כבול בדעות קדומות שמגובות היטב בחוק. ניסיון לתקן את המצב ניתפס מלכתחילה כעוול כלפי קורבנותיהם של העבריינים, בעוד שטיפול אמיתי, החודר לעומק התופעה, כרוך בהתייחסות לשורש הפשע.

בנסיבות של חברה דמוקרטית ונאורה בולטת ביתר שאת ההתעלמות מהעיוות המתמשך, שהתקבל כעובדה. אמנם, עד כה הושקע לא מעט בשיפור התנאים החיצוניים של האסיר, כגון הזכות לאויר, אור, היגיינה ומרחב תנועה, ואף טיפול פסיכיאטרי וכימי במקרים מסויימים (כגון עבירות מין).. ברם פתרונות טכניים מסוג זה נשארים בגדר "סידור קוסמטי" ולכל היותר בבחינת עזרה ראשונה.

התמודדות עם עולם הפשע צריכה להתמקד בשיטות חינוך מתאימות, שיהפכו את הפירמידה שבסיסה עבריין- עורך דין- שופט - סוהר, ויחליפו סוללת עורכי דין בסוללת אנשי חינוך.התחום הבוער ביותר מתמקד בהכרח בעבריינות נוער. ראוי להיערך לחשיבה חדשה, שתפעיל מנגנונים חברתיים תואמים לפעילות מונעת באזורים המועדים לפורענות. לכן, נקודות התורפה של מרכזים אלימים או תוקפניים מזמינות התייחסות חינוכית מאורגנת, בפיקוח ובמימון גופים שיכולים להפעיל צוותים אכפתיים ומיומנים להתמודד עם האוכלוסיה במצוקה. דווקא בתחום זה אין הבדל משמעותי בין גוף ממלכתי או עסקי המארגן את הפעילות. אם פילנטרופים או אנשי עסקים מסוגלים לגייס אנשי חינוך להקמת מרכזי פעילות ותעסוקה מתוגמלת או התנדבותית, הפרוייקט יאפשר יצירתיות ואף התמחות מקצועית משתלמת.

באופן זה האנרגיה האנושית העצומה שנלכדה בתסכול, בדחף להרס ובפריצת גבולות מרדנית,
תתועל בכיוונים בונים. בשלב זה יהיה ריאליסטי ליישם את הפרויקט החינוכי לפחות במסגרת בתי הסוהר עצמם.
בית סוהר צעיר יראה בראש וראשונה את האסיר עצמו כקורבן אך גם כבעל אחריות על מעשיו. אם בתוך סדר העדיפויות החדש החינוך יימצא בראש הפירמידה, אין כל מניעה להפוך את מתקני הכליאה למרכזי פעילות, ולתגבר את הסוהרים בצוות חינוכי מיומן ובעל יכולות הדרכה. בית הסוהר יכול לאפשר לאסירים הצעירים להתבטא באמצעות משחק, אמנות, טכנולוגיה, בצד מרחבים לספורט, לשחייה,למשחקי חברה. בצורה זו הצעירים יוכלו ללמוד להשתלב ולשאוף ליותר ממה שהחיים הציעו להם עד כה.

חמש בחמש

2009-01-08T00:48:00.000-08:00

יבמ פרסמה את הרשימה השנתית של חמש הטכנולוגיות החדשות העשויות לשנות בחמש השנים הקרובות את דפוסי העבודה ואת חיי היום יום.

על פי התחזית של יבמ, טכנולוגיות אנרגיה חלופית ישולבו בשנים הקרובות באספלט המשמש לסלילת כבישים, בצבעים לצביעת מבנים ובחלונות. אנשים ייהנו ממערכות שידעו לנתח ולחזות את ההתפתחויות הצפויות במצבם הבריאותי, הם ידברו אל האינטרנט – והאינטרנט ידבר אליהם בחזרה. כאשר נצא לקניות – ניעזר בסיוע דיגיטאלי שילווה אותנו לאורך כל תהליך ההחלטה וביצוע הרכישה. יכולות הזיכרון שלנו ישופרו, בעזרת כלים מסייעים שיקליטו ויתעדו את החוויות היום-יומיות שלנו, ינתחו אותן ויאפשרו לנו לשלוף ולשחזר את הזכרונות.

התחזית מתפרסמת זו השנה השלישית – ומבוססת על ניתוח מגמות חברתיות ותהליכים המסתמנים בשווקים השונים, כמו גם על טכנולוגיות המפותחות בימים אלה במעבדות המחקר של יבמ בעולם, ואשר צפויות לאפשר להוציא אל הפועל את התחזיות השונות.

IBM's Next 5 in 5

2009-01-05T00:03:00.000-08:00

The third annual "IBM Next Five in Five" is a list of innovations that have the potential to change the way people work, live and play over the next five years. The Next Five in Five is based on market and societal trends expected to transform our lives, as well as emerging technologies from IBMs Labs around the world that can make these innovations possible. Find out more at http://www.ibm.com/press/us/en/pressk...

סימולטור לכל לומד

2008-10-19T05:44:00.000-07:00

סימולטור לכל לימוד
הסימולטור שמקובל בחוגי הטיס וכיום מוצע כהכשרה מוקדמת ללימודי נהיגה, יכול להוות פתרון מעניין ונגיש לאין ספור מיזמים לימודיים. הכשרה קדם-מעשית לעיצוב אופנה, לתפירת בגד, לתכנון מנות במסעדה יכולה לפשט את תהליכי התכנון, הקליטה, ההפנמה, בתחומים נוספים המבוססים על סדר פעולות מוגדר, טרם היישום הממשי בשטח.
תודות להנהגת הסימולטור בהכשרה לנהיגה (כנהוג כיום בצרפת ובארה"ב) זוכה המיזם לפרסום פופולארי רחב. לפיכך יש לשער שהרעיון יתפוס חוגי לימוד דומים, המעוניינים לקצר תהליכים באופן נגיש ומסודר.

הדבר יכול להקל למשל על תלמידי התיכון, בריכוז החומר לבגרות בצורה קומפקטית ותכליתית. יתרה מכך, הוא עשוי לייתר את הלימודים האקסטרניים היקרים, לפחות בחלקם, לכל אותם תלמידים שנשרו ממערכת החינוך אך מעוניינים להשלים את חובות הבגרות בשיטה המאפשרת עצמאות וחלוקת זמן אישית.

אם עד כה הסימולציה עמדה לרשותם של מנתחים, טייסי חלל, מצביאים, צלמים או במאי קולנוע, ניתן לפרוץ את גבולות התחום המקצועי המוגדר (רפואי, צבאי, טכנולוגי) ולהעביר כלי שימושי זה לתחומיםחופשיים יותר, כגון תרבות הפנאי, מפעילות ספורטיבית ועד משחקי חשיבה.

המיוחד באתגר החדש נעוץ בהפצתו להמונים, שבידם תינתן אפשרות הבחירה בין שפע ערוצים לימודיים, אף כאלה "שלא חשבו עליהם קודם". בנילווה לכך, הדבר פותח מרחב תחרות בשוק שיבטיח הן את ההקפדה על איכות התוצר והן את הוזלתו (ההדרגתית,לפחות).
עלותו הגבוהה של הסימולטור יכולה לקדם את הפרוייקט בצורה מקורית דרך מרכז להשאלה, המוזיל את העלות ביחס למחיר שעור "אמיתי" (למשל בחובת לימודי הנהיגה לפי המודל הצרפתי, במקום העלות של עשרות אלפי יורו לרכישה, התיפעול של הסימולטור לששת שעורי הנהיגה הראשונים זול יותר מעלות שעורי נהיגה רגילים).

האפשרות לתרגל את ההדמייה בתנאי אקלים ותנועה שונים מהתנאים במהלך הלימוד - כגון תנאי שלג והחלקה - מגבירים את הבטיחות הכללית לנהיגה בכל מצב, והופכים במקרה זה את השימוש בסימולטור לנתון הכרחי.
(ראה ידיעות אחרונות, גליון מתאריך ה-13 לאוגוסט, עמוד 16, המאמר "שעורי נהיגה בכאילו" -
לינק

בעקבות היישום הקבוצתי במקומות שאימצו שיטה זו עד היום, אפשר לפתח מרכזי השכרה ואף ספריות השאלה לטווח הזמן הרצוי ללומד העצמאי במיגוון הנושאים ליישום.
ברור כי הטעם הרציני של המיזם דורש בקרה של מומחים בכל תחום, המכירים לאשורם את דרישות ההתמחות המקצועית ואת האפקטיביות של תהליכי הלמידה עד להשגת היעד המוגדר. מעבר לכך, ברור כי הכשרות מסוימות, כגון מנתחים או מורים צריכים לימוד מעשי ולא רק סימולציה, אך ניתן לשער כי עבור מקצועות אחרים שיטה חדשנית זו יכולה לעורר מוטיבציה רבה. חומות ודעות קדומות של הצרכן על עצמו, כגון למה הוא מסוגל ואילו תחומי למידה ניבצרים ממנו, יעלמו ביתר קלות.
ההתנסות ב"קורס" בלתי מחייב לכאורה יכולה להחליף את ההתלבטויות והתהליכים הביורוקראטיים הכרוכים בהכרעה, בהרשמה, בפחד מכישלון ומן הבחינה המעשית - בבעיית ההתאמה ללוח הזמנים היומי.

אזור הסלולאר

2008-10-11T22:36:00.001-07:00

אזור הסלולאר

הטלפון הסלולארי חדר לכל פינה, כפי שיעיד הביקוש ההמוני למכשיר.
עם זאת, כמעט ואיננו מודעים למגרעותיו, או מודעים ומסרבים להתייחס, כגון לידע ההולך ומתרחב על סכנת הקרינה מהמכשיר. אמנם, לכך נמצאו פתרונות כגון שימוש בדיבורית אישית או מותקנת ברכב, אך נראה כי אלו הינם טיפה בים, ועוד לא נמצא פתרון מושלם. האם אפשרי בכלל לחזות בעולמנו, אשר דומה כי הוא סובב סביב המכשיר והמותגים, ללא הסלולר?

נראה כי שינוי הגישה לנושא יכול להתבצע בשלושה מישורים: א.טכנולוגי ב.תודעתי ג. תחיקתי

א. על סמך ההתקדמות המרשימה בתחום הטלקומוניקציה, קל לבטוח בהתקדמות מהירה של אמצעי תקשורת משוכללים, שינטרלו את הסיכונים השונים של השימוש בסלולר. השכלול הטכנולוגי תופס תאוצה במיוחד הודות לתחרותיות השוררת בשוק המיועד לכל פלחי האוכלוסיה, הזקוקים לשימוש מוגן חדיש.
גם מדע הרפואה המפותח עשוי לרכז משאבים בחקר הבעיה שהתעוררה עם פרסום הסקרים על נזק הקרינה, מה גם שהממצאים המדעיים זוכים לעיתים לתמריצים כלכליים בשלב הפתרונות התרופתיים.

ב. המישור התודעתי, כלומר, העלאת המודעות האישית והאחריות הציבורית עדיין אינו מובן מאליו, ויש צורך לטפחו.
כשם שאיש לא העלה על דעתו כיצד תיראה המציאות כל עוד העישון שלט בכיפה, כך אולי נתהה, בעוד עשור או שניים, כיצד בני האדם הסתובבו עם הנייד כאילו היה אבר מגופם (המשך האצבע המסמסת והארכה לאיברי הדיבור והשמיעה). האם לא היו ערים לסכנת הסרטן? לנזק הנגרם למוח? ואיך לא הוקצו אזורי סלולר, על משקל "אזור עישון", כפי שהיה נהוג פעם להגנת המעשנים הפאסיביים?
עד קרוב לשנת 2000 אזורי העישון הונהגו בבתי הקפה, באוטובוסים (בחלק האחורי), וכך גם במטוסים!

ג. גורם נוסף, שלא זכה עדיין לשום התייחסות הוא הפלישה הבלתי-תקנית לאוזניו של הזר, המצותת הפאסיבי, המעורב בעל כורחו בכל קורותיו של הדובר בשיחה. ואם ניקלע לאוטובוס או למונית – הריהו הופך לנמען כפוי של שיחות נפש סימולטניות מימין ומשמאל. אכן...קשה להתרכז בדרמה של שכנך לספסל, המספק סיפור מתח בהמשכים, כאילו הוא מכר שלך מתמול שילשום.
ההיבט המשפטי של התופעה מוגדר כ"היזק שמיעה", בדומה ל"היזק ראיה" שבמסגרתו ניתן לתבוע את מי ששולח מבטו לרשותך הפרטית באופן שרירותי.
משתמע מכך היבט מוסרי הנוגע למצבו של האדם המודרני, שלא קל לו להציב גבולות: להרגיש עד כמה הפעולה השרירותית באה על חשבונו של האחר, ופוגעת בחירות הפרט. העיגון בחוק נחוץ כאשר אין דרך לסמוך על השכל הישר, וכאשר האדם הפרטי מעדיף לנקוט במדיניות של בת-יענה.
רק קמפיין חזק, שיזכיר את המאבק בתאונות הדרכים, בעישון הפומבי (כמו גם בהגברת הערנות לחפץ חשוד), יכול להסיר את החסמים ששמנו עלינו, כאותו קוף סימלי – לא רואה, לא שומע, לא רוצה לדעת.

הקמפיין עשוי לשמש אטרקציה לעולם העסקים: לדוגמה, חברות ממותגות, הנוהגות לשלב וללבות - בשלטים ופרסומות-ענק - קריאות מחאה על עיוותים ברמה האוניברסאלית.
פרויקט בסדר גודל המוני מסוג זה ראוי לקבל סבסוד ממלכתי, למשל מטעם משרד הבריאות, משרד החינוך, וכמובן המשרד לאיכות הסביבה, שגורם הרעש נמצא בתחום אחריותו. אכן פעולה חינוכית רחבת היקף וארוכת טווח תתן את המענה ההולם ביותר לטיפוח תודעת חירות הפרט וכיבוד הזולת.

מחשוב ירוק גישה חדשה

2008-10-01T22:35:00.000-07:00

לינק

חדשנות בפעולה לינק חובה

2008-09-28T01:56:00.000-07:00

חדשנות בפעולה

לעדכן את הרדיו

2008-09-28T00:19:00.000-07:00

מאז יצא לאקרנים סרטו הנוסטאלגי של וודי אלן "ימי הרדיו" עברו כשלושה עשורים.
נראה שהיום אין צורך להספיד את ענף המדיה הקולי. הוא "חי ונושם", אפילו בועט, ועם זאת עדין מחפש את מקומו הייחודי אל מול שאר אמצעי התקשורת אשר משדרים 24/7. התוכן העיקרי כיום כולל הרבה מוזיקה, ראיונות, דיווחים עדכניים על מזג האויר, על התנועה בכבישים, על פקקים הנצפים מן המטוס הקל. תוכן זה משודר לקהל מאזינים מתחלף בעיקר, אך ישנן תכניות מסוימות בנושאי תרבות, פרשנות, מדע וספורט הזוכות לקהל מאזינים קבוע.
אם נחשוב על כך, הרדיו יכול לתת מענה לצורך אמיתי, שאינו חלק מהתחרות עם המדיה הרב-ממדית.

נראה כי ההרחבה בתוכניות תרבות ומדע, והחזרתם של תסכיתי הרדיו ללוח הזמנים השבועי או היומי תהיה צעד משמעותי באופי הז'אנרי שהרדיו יכול לפתח. באותו המקום שהדיקלום, הקול, הדרמה, בליווי הפעלולים הקוליים ועתירי היצירתיות משפיעים כבחבלי קסם על קהל המאזינים, אין תחליף לרדיו כמקור לחוויה ההופכת לחלק מעולמו התרבותי של הפרט, המפעילה ומעשירה את הדמיון (ראה בגוגל הערך "תסכיתי רדיו") ודוגמא בולטת לכך היא שידור התסכית "מלחמת העולמות" של אורסון וולס , אשר השפיעה על מאות אלפי אנשים בלונדון.
http://en.wikipedia.org/wiki/War_of_the_worlds

ניתן לחלק את התוכניות הקבועות לתחומי-על מוגדרים, בהתאם לפלחי אוכלוסיה שיהוו את מאזיני הקבע.
בין קהלים אלו ניתן לצפות, לדוגמא, לעקרות הבית, (אשר שומעות בשעות הבוקר), או נהגי מוניות ואוכלוסיה מבוגרת (בשעות הלילה הקטנות). ההתייחסות המלאה לצרכים ספציפיים, שיעוררו עניין הן בתוכנם והן בתכליתם המעשית יכולה להשתקף בעיצוב מושקע של המסגרת ובפירסום הולם שיינתן לה, לפני שזו מועברת לקהל היעד.

תוכניות הומוריסטיות הן מצרך מבוקש ביותר העשוי לזכות בקהל שוחרים נאמן אשר ימשיך להאזין גם לאחר שיצא מהפקקים בדרך אל או בחזרה מהעבודה. עם זאת, כדאי לזכור כי הסקטור העממי אינו מורכב רק מקהל שוחר בידור. לרוב הוא צמא לגופי ידע נגישים, למחזה שלא הספיק לקרוא, להסברים לתופעות שהחמיץ. לוח זמנים קבוע של תכניות להשלמת השכלה ימשכו אליהם מאזינים קבועים, בתנאי שההשקעה בטיפוח הנושאים הקליטים תורגש ותתוכנן ברצינות מירבית.
כך תכניות להשלמת השכלת מבוגרים יכולות להרחיב את מסגרתן ללימוד שפות ולהעמקה שיטתית בתחומי מדע, אמנות, הסטוריה וכיוצא באלה. כיום, למעט מספר תוכניות העוסקות בנושאים אלו, לא ניתן לשמוע וללמוד בצורה נרחבת מעבר לפינה של 5 דקות (במקרה הטוב) בתוכניות השונות, וכך הנושאים מוצגים רק על קצה המזלג.

חשוב לציין כי אין הרדיו אמור להחליף מוסדות להשכלה. לכן הדגש על ההיבט העממי עושה שירות מצוין לאוכלוסיה ומאפשר להגיע לאוכלוסיות שבצורות אחרות לא היו יכולות להרחיב את עולם הידע שלהן.
כשם ששעות ארוכות מוקדשות לספורט למען קהל שוחריו, כך יש לייחד פלחי זמן משמעותיים למדורים בעלי עניין לשכבות אוכלוסייה מוגדרות, על ידי הצלבה בין שעת השידור לבין קהלי היעד.

שתי דוגמאות ל"מילוי זמן" רדיופוני אשר יכול להתקיים בצורה מובהקת במדיום זה ולא באחרים :
1.דוגמה רב-גילית של קהלי תוכנית אפשר היה לפגוש לפני כ-20 שנה בתכנית "שירים ושעורים" (כחיקוי "גימיק" לכותרת "שירים ושערים" לתכניות הספורט), ששודרה מדי יום בין שלוש לחמש אחה"צ ברשת ב' וג'. התכנית שנועדה במקורה לתמיכה בשיעורי בית לתלמידי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה, בהדרכת צוות מורים מיומן (למתמטיקה, ביולוגיה,היסטוריה, תנ"ך וכן הלאה) הפכה עד מהרה לחביבת קהל נהגי המוניות, עקרות בית, ורבים אחרים. פרטים מחלקי חברה מגוונים אלה מצאו מסגרת בלתי מחייבת לחזור ולשאול על נושאים שעניינו אותם בכל תחום לימודים, ולהכנס לדיאלוג ולדיון עם המורה המנחה להנאת יתר המאזינים.

2. במעבר לשנת 2000 קיים הרדיו הצרפתי ליל שימורים מיוחד במינו, שהוקדש להקראה רצופה של קטעי ספרות ממיטב היצירה הלאומית. החגיגיות שנסך קולם של הקריינים והשחקנים המפורסמים, במשולב עם איכות הטקסטים שנבחרו, העמידו את השידור במקום גבוה כארוע ויטאלי ובדרגה לא פחותה מפסטיבל שנחוג או הוצג בטלויזיה, במישור החזותי. הרדיו פרץ את מיגבלותיו, בהפגנת סגולותיו הייחודיות, שאינן נזקקות לשום השלמה בעזרים ויזואליים כמקדמי רייטינג.
עניין מיוחד ותועלת רבה יכול להפיק שילוב התכניות בערוץ האינטרנטי, שיעביר וישמר את התכניות המועדפות אישית כדיפדוף חוזר בספר או מחזה/תסכית שאהבנו או האזנה חוזרת לקריינות או מוזיקה שנמשכנו אליהם.בו זמנית הוא יכול להוות חוליה רבת משמעות ברשת התקשורתית, שממילא כורכת את כל ענפי המדיה במכלול אורקולי מאגד, כפי שמתקיים כיום במכשיר הנייד.

קהילת אב או קהילת אם

2008-09-22T02:59:00.001-07:00

קהילת אב או קהילת אם
עם כל היתרונות של משטר דמוקרטי עדיין פעילים בתוכו דפוסי חיים שמרניים שהפכו להרגל למרות שבעולם משתנה ודינאמי כמו שלנו אין צורך לשמר דווקא אותם. הדבר מתקיים בתחומים שונים, כגון מאבקים מגדריים, מעמדיים או שינוי תפישות גזעניות. כך גם בגרעין התא המשפחתי, אשר לו השלכות מכריעות על המסגרת החברתית, החינוכית והמדינית הרחבה.
--------------------------------------------------------------------------------
מבנה החברה הפטריארכאלי ( בו האב הוא הדומיננטי ) מאפיין את רוב אוכלוסיית העולם, מזמנים קדומים ועד ימינו. כיום המאפיינים ה"גבריים" הולכים ומתמתנים, אך התפישה הפטריארכלית עדיין עומדת בעינה כאב-טיפוס משפחתי, אשר מאפייניו הסטריאוטיפיים הם, בין היתר: שררה, תחרות, והפעלת סמכות. למולם נמצאת המשפחה המטריארכאלית ( בה האם דומיננטית ) שגם לה מקורות עתיקי יומין, ושרידיה האנתרופולוגיים נמשכים עד לשבטי אינדיאנים בברזיל הטרום-ספרדית. מאפייני קהילת האם: רוך, פתיחות, רגישות וקבלת האחר והשונה. (צפה בגוגל, ויקיפדיה, הערך "משפחה מטריארכאלית")
--------------------------------------------------------------------------------
אם נתייחס למבני משפחה סטריאוטיפיים אלו ככלל, מה מונע מן החברה לעבור כיום למסגרת מטריארכלית ? בעולם בו אנו חיים, ניתן להקביל את הweb 2.0 למבנה מטריארכלי: Web 2.0 מאופיין ברשתות חברתיות, תוכן המיוצר על ידי גולשים, שיתופיות ופתיחות. אפשר לראות שקיימים מאפיינים משותפים לחברה המטריארכלית- קהילתיות הינה תופעה אשר משויכת יותר לנשים. כך גם הדבר בסטריאוטיפ נשי נוסף -"נשים משתפות הכל". הדבר עולה בקנה אחד עם הבלוגספירה התוססת, בה קיימת חשיפה מתמדת ורצון לשתף ולחלוק עם משתמשים אחרים, אשר מגיבים ועונים בחזרה בתורם. האפשרות להיות חשופים ופגיעים, וליצור קשרי קהילה נרחבים, עולים בקנה אחד עם סטריאוטיפים מגדריים נבחרים.אפשר לראות את השינויים מתקיימים גם מבחינת פעילות נשים במרחב המקוון:
--------------------------------------------------------------------------------
• נתונים *** המראים כי בנות מתבגרות הן חצי מהבלוגספירה. • מספר הנשים אשר בעלות עסקים באמצעות האינטרנט, כגון מעצבות אופנה בSecond Life נשים המשתמשות במדיום האינרטנטי • הרגלי הצריכה של נשים באינטרנט מתיישרים להרגלי הצריכה של גברים , יש מחקרים המוכיחים שהפער הצטמצם די במהירות - לינק
אנחנו בעידן שבו לא רק שמאפייני הweb 2.0 הינם מטריאכליים יותר, אלא הדבר מאפשר דרך נוספת לשינויי תפקידי הכוח המגדריים וצעד נוסף בדרך לשוויון. אפשר לראות זאת גם מהצד השני- כיום גברים רבים, אשר עוסקים במקצועות היי-טק שונים: מתכנתים, גרפיקאים, יזמי אינטרנט, בוחרים לעבוד מהבית. כך נוצר שינוי של התפקידים המגדריים המסורתיים.
--------------------------------------------------------------------------------
ייתכן שהאינרציה נותנת המשכיות לעקרונות חברתיים שאין בהם ממש ולמעשה הינם מיושנים. התפישה הפטריארכלית טופחה ולובתה אלפי שנים על ידי הדתות השונות, שליטים והגמוניה כלכלית אשר בסיסה רוב גברי, ולפיכך ממשיכה להשפיע גם במאה ה-21. כמו כן, אין ספק כי דיון זה הוא רק קצה המזלג, והוא מתבסס על הנחות וסטריאוטיפים שיתכן והיו עוברים שינוי גם ללא השינויים שעובר האינטרנט במקביל.אך מעניין לבחון את נקודות הדמיון ולהסתכל על הקשר בין עולם הטכנולוגיה בו אנו נמצאים לתא המשפחתי האישי של כל אחד ואחת מאיתנו. יתכן כי אנו עומדים בפני עידן חדש לגמרי.

Business Models Innovation

2008-09-21T22:44:00.000-07:00

לינק

על מנת להצליח בעולם העסקי התחרותי, יותר ויותר מנהלים נדרשים לחשיבה חדשנית ושינוי במודלים העסקיים.
כיצד עושים זאת?
כיצד מובילים תהליכים של טרנספורמציה עיסקית?
כיצד מעודדים חדשנות בארגונים?
יבמ ומעבדת המחקר שלה, מובילות עולמיות בתחום, מזמינות אותך ליום עיון ייחודי במסגרתו ידונו המגמות, הדרכים והמתודולוגיות לקידום טרנספורמציה עסקית. את המפגש ילוו מומחי יבמ בכירים מהארץ ומהעולם, אשר יציגו הלכה למעשה כיצד ניתן ליישם את השינוי, תוך הבאת דוגמאות וסיפורי לקוח.

כנס החדשנות כתבות מקדימות במרקר

2008-09-14T05:31:00.000-07:00

חדשנות עם מוח כחול והרבה עיניים

"המוח הכחול". חדשנות סטייל יבמ

יורי פרשצ'ק, מנהל מחקר בכיר ביבמ העולמית והדובר המרכזי בכנס החדשנות של TheMarker ויבמ, מסביר איך מעודדים יצירתיות ומציג שני מיזמים שהחברה מקדמת: מוח דיגיטלי ואתר המחשה גרפית14.09.08 06:52 אור הירשאוגה

למרות שמו הסלאווי, האנגלית שבפיו של יורי פרשצ'ק היא בריטית. הוא נזכר בילדותו בעיר שדה בריטית כשהוא מדבר על הקשר בין איכות הסביבה לחדשנות. "ברוטסדייל היינו פותחים את הברז וזהו. לאף אחד לא אכפת מבזבוז מים כשהגשם לא מפסיק לרדת. ואולם כיום אנחנו חיים בסביבה אחרת. אוסטרליה, למשל, מתייבשת", הוא אומר.
"יורי פרשצ'ק: 'אני אומר לאנשים: אל תחשבו רק על החומר. חשבו גם על החומרה וגם על התוכנה. אתה לא מתכנן מכונית ומלביש עליה חומרה ותוכנה - החומרה והתוכנה יכולות לשנות את התכנון עצמו"

ואולם פרשצ'ק, שמשמש כמנהל המחקר לפתרונות תעשייה ומחקר על שיתופי פעולה של יבמ העולמית, וששימש בעברו כמנהל הטכנולוגי של קרן ההשקעות של החברה, אינו מזכיר את הסוגיות הסביבתיות כחלק מרגרסיה נוסטלגית - להפך. "העובדה שאנחנו עובדים בסביבה מוגבלת במשאבים מחייבת אותנו ליצור. לחדשנות הרבה מנועים, ואחד החזקים שבהם הוא הכורח".
פרשצ'ק ישמש כדובר המרכזי בכנס החדשנות של TheMarker ויבמ, בשיתוף עם SIT, שיתקיים ביום ראשון הבא, 21 בספטמבר באירפורט סיטי. בין הדוגמאות שהוא מציג כמגבלות של הפיתוח הטכנולוגי בולטת צריכת החשמל של מרכזי שרתים. "לא פחות מ-2% מצריכת החשמל בארה"ב נעשים על ידי מרכזי נתונים", הוא אומר, "וזה עוד בלי לדבר על צריכה של מחשבים אישיים, שמעלה את השיעור ל-10%".

לעורר את הדמיון
ואולם, לדבריו, כורח אינו המניע היחיד לחדשנות. "הכי חשוב לי לתת לאנשי הפיתוח במעבדות משהו לחשוב עליו, משהו שמעורר את הדמיון. כשאני מגיע לאחת ממעבדות הפיתוח שלנו ברחבי העולם אני שואל את המפתחים מהו הדבר הכי מעניין שהם יכולים לתכנן".

פרשצ'ק מסביר שהפנייה לדמיון דרושה כדי להבין שתחום הפיתוח המרכזי לעולם אינו חזות הכל: "במעבדות שלנו ביפאן עוסקים בתוכניות לפיתוח מכוניות. אני אומר לאנשים: 'אל תחשבו רק על החומר. חשבו גם על החומרה וגם על התוכנה'. צריך לחשוב על המכונית כמכלול. אתה לא מתכנן מכונית ומלביש עליה חומרה ותוכנה - החומרה והתוכנה יכולות לשנות את התכנון עצמו". כדי לאפשר סוג כזה של חשיבה פיתחו מעבדות יבמ ביפאן כלי שמבצע לא רק הדמיה של שלד המכונית, אלא גם וירטואליזציה של החומרה והתוכנה שאמורות לפעול בה.

"פרשצ'ק: 'אותי מאוד מעניינת הדרך שבה ניתן להבין מצב על ידי שימוש בנקודת המבט של אנשים רבים. ניסינו לגשת לסוגיה הזו הזה באמצעות ווב 2.0. יש לנו אתר אינטרנט בשם Many Eyes"

כדוגמה לסביבה מאתגרת מציין פרשצ'ק את העבודה בעולמות וירטואליים. "בהתחלה ניסינו לערוך ועידות מוסדרות בעולמות האלה. מה שגילינו שלוועידות המוסדרות אנשים לא תמיד הגיעו. הם כן הגיעו למפגשים אחרים, אישיים יותר, שנוצרו אחר כך וביוזמתם. "גילינו שעולמות וירטואליים יוצרים אופני עבודה פחות פורמליים, ובכך מספקים פלטפורמה לחדשנות".
יוטיוב של גרפים

בפרויקט Blue Brain (מוח כחול) השאפתני, שהושווה בהיקפו לפרויקט הגנום האנושי, מנסות מעבדות יבמ בלוצרן ליצור מחשב שבנוי בצורה קרובה ככל האפשר לחלקי המוח האנושי. המחשב בנוי מארבע קופסאות מחשוב ענקיות, שכל אחת מהן מכילה 2,000 שבבים - כל שבב מדמה תא עצב יחיד במוח הדיגיטלי.

מנהל הפיתוח של Blue Brain, הנרי מרקרם, ציין בפני המגזין SEED שהפרויקט הוא "היחיד שבאמת מנסה לבנות מחשב על פי המנגנון של המוח. קיימים הרבה מודלים - אך זוהי הפעם הראשונה שבה מושג דיוק ברמה הביולוגית". שאיפתו של מנהל הפרויקט היא לחבר את המוח הווירטואלי לרובוט שיוכל ליצור אינטראקציה עם העולם, ולעקוב באופן הדוק אחר ההתפתחות המתמשכת של הדרכים שבהן נוצרות רשתות של קשרים בין השבבים.

פרשצ'ק שואף למנף את המוח הדיגיטלי לצרכים אחרים. הוא מעוניין ליצור סימולציות של תופעות רחבות, כמו תנועת כלי רכב בערים. "אנחנו לא יכולים לדעת עדיין מה הדמיה כזו תגיד לנו ומה נוכל ללמוד ממנה". העניין הרב של פרשצ'ק בהדמיה משתקף גם בפיתוחים של המעבדות של יבמ ברחבי העולם. "אותי מאוד מעניינת הדרך שבה ניתן להבין מצב על ידי שימוש בנקודת המבט של אנשים רבים. ניסינו לגשת לסוגיה הזו הזה באמצעות ווב 2.0. יש לנו אתר אינטרנט בשם Many Eyes (עיניים רבות). באתר הזה אנשים יכולים להעלות מידע וליצור עבורו המחשה חזותית. אחר כך יבואו אנשים אחרים ויציגו את המידע באופן שונה".

האתר, שפותח במרכז המחקר של יבמ במסצ'וסטס שפרשצ'ק שימש בעבר כמנהלו, מאפשר למשתמשים לשתף גרפים וטבלאות כפי שגולשים משתפים קובצי וידיאו ביוטיוב. ואולם הוא עושה יותר מזה: האתר מציע למשתמשים מבחר של כלים מתוחכמים שבאמצעותם הם יכולים ליצור המחשות ויזואליות של הנתונים - ממפות של קשרים בין דמויות בתנ"ך ועד להמחשה גרפית של חזרה על מלים וביטויים בנאומים של פוליטיקאים. אלה נבחנים על ידי קבוצות המשתמשים, שמעירים הערות ומציעים דרכי המחשה חדשות ודרכים שונות להסתכל על הנתונים.

את Many Eyes מציג פרשצ'ק כדוגמה לדרך שבה ניתן להתגבר על הבעיות הכרוכות ברב-תרבותיות ארגונית ולנצל את היתרונות שבה: "בחברה כמו יבמ יש מעבדות מכל העולם. רק כשמתחילים להבין כיצד הצד השני רואה את הדברים אתה יכול להרוויח מריבוי התרבויות. עבודה אל מול צד שני מעודדת יצירתיות רק כשאתה מצליח להבין מה הוא רוצה - אם זה לקוח ואם זה עמית לפיתוח. Eyes Many הוא אחת הדרכים שמסייעות לנו לפתור את הבעיה הזאת".

חדשנות - טלמילון / מילון הסלנג

2008-09-13T05:30:00.000-07:00

חדשנות – טלמילון/ מילון הסלנג

בעבר חששו שהמצלמה תבטל את הציור, שהקולנוע יבטל את התיאטרון, ובהמשך גם שהטלויזיה תדחק את הקולנוע. למעשה, כולם מתקיימים יפה זה בצד זה. בכל פעם שעלה מדיום חדש, כך גם עלה החשש כי מדיום זה ידחק את מקומו של המדיום שקדם לו, על אף שהדבר כמעט ולא קרה. כך גם בימינו, עם עלייתו של המחשב, אשר מסוגל לענות על מספר צרכים במקביל, ומהווה אתגר מהפכני להגדרה עצמית של כל מדיום בפני עצמו.

האופציות העומדות בפני המחשב, אשר נכנסות לכל תחום בחיינו, ודאי שעוד לא הגיעו לשיאן, הן באיכות התוכן והן במישור הטכנולוגי: אנו עדים לשידרוג בלתי פוסק של כל המערכות, כגון מהירות וניידות- הן ברמת התשתית והן ברמת התקשורת והאפליקציות.

אם נסתכל על התפחותו של הספר, שהינו המדיום הותיק ביותר, נראה כי גם הוא עשה מעבר אל המחשב, וכיום מציעים ספרים און-ליין למכירה באינטרנט ויוצרים מכונות דפוס שיאפשרו להדפיס עותק מספר נבחר בו במקום.
מעבר לכך, חשוב להתייחס לשפה בה אנו משתמשים, כותבים ויוצרים. בעידן הדינאמי בו אנו חיים השפה היומיומית- "סלנג"- מתחלפת במהירות, ורק המחשב יכול להדביק קצב מסוג זה בלי להתיישן. לפיכך חיי המדף של מילון רגיל בתחום זה קצרים ביותר.

כאשר אנו מסתכלים על מילון, ובמיוחד מילוני הסלנג - מה מותר האינטרנט על המילון הרגיל? אם נעדיף לחיצת כפתור במקום הדפדוף בכרך, יהיה זה בזכות הדינאמיות של מילונים אלו. מילון הסלנג של דן בן אמוץ, לדוגמא, התיישן לפני שהסתיימה עריכתו של הכרך הראשון, ובמהדורה השנייה כבר קיימים עשרות ערכים המפנים את הקורא לכרך הקודם עקב התיישנותם. מי זוכר את "שנת תרפפו"- סלנג נפוץ עד לא מזמן? התפוגה של המונח משתקפת בכרך הסלנג הנזכר באמצעות הפנייה למהדורה המקורית.

המצב המסורבל בולט לעין גם במילון הסלנג החדיש שיצא לאור לאחרונה (מילון הסלנג המקיף , 2005). מושגים טריים כ"חבלז" (חבל על הזמן) פינו עד מהרה מקום לחבל"ז שו"ש (חבל על הזמן שלי ושלך), חבלז שוקו וכן הלאה. יתרה מכך, עוד טרם יבשה הדיו על "המלה האחרונה" וכבר נדחפת לחזית רשת מונחים חדישה יותר, כגון "סוף הדרך" שבא להחליף את חבל"ז, יתכן שבעת כתיבת שורות אלו קיים כבר תואר חדש ועדכני יותר.

לכן, כשאנו מדברים על נושא הסלנג עלול להווצר פער תרבותי המחכה למענה מקוטלג בצורה עדכנית ושימושית.,פער שהמחשב יכול לעזור לצמצם. המחשב יכול לעדכן ולבטא באמצעות מנגנונים דינאמיים (למשל בפריסה נגללת של מלות המפתח) את התחלפות המונחים וההגדרות בלי להזדקק לעדכונים מתמידים. תוכנות ממוחשבות מייתרות כרכים כבדים ועבי כרס של מהדורות קודמות, אשר כבודם במקומם מונח, ואשר יימצאו במצאי התיעוד המחקרי או האקדמאי של ענף הבלשנות.
בצד האתגר הטכנולוגי, יש בכך די חומר לתידלוק מיזמי תוכן חדשניים באמת. שיטת החיפוש יכולה להשתנות מסדר אלפביתי רצוף לקיטלוג מושכל, למשל לפי נושאים ומקורות: לשון צבאית, לועזית (בייחוד בביטויים גסים, השאולים ממגוון של שפות), פלילית, אינטרנטית, בידורית, פולקלוריסטית וכד'.

כל דור חדש "ממציא את עצמו" בצופן לשוני שנועד להבדיל וליצור לו נוכחות של מורד במורשת המקובעת. המענה ההולם לתופעה שוקקת החיים ושוחרת החדשנות בהגדרה, יהיה תוצר דיגיטאלי ההולם את המדיום הבולט בתקופה בה אנו חיים, אשר יעדכן את השינויים בצורה גמישה, שיתופית ומגוונת.

כנס החדשנות 2008

2008-09-08T23:13:00.000-07:00

כנס החדשנות ביוזמת
TheMarker
IBMו -
S.I.T בשיתוף
ייערך ביום א' 21.9.08 במרכז האירועים והקונגרסים אווניו בקרית שדה התעופה

מטרת הכנס להראות זוויות שונות של חדשנות,
לאתגר, לפתוח את הראש ובעיקר לשים דגש על הצד היישומי- לגרום לאנשים להבין איך עושים חדשנות. זהו כנס ללא פאנלים, שבנוי בצורה מודולארית כאשר בכל זמן יהיו במקביל דובר ראשי + סדנאות ושולחנות עגולים אשר יהיו אופציה למפגש אישי ואינטימי יותר עם דוברים בולטים במגוון רחב של נושאים, דבר זה יאפשר לאנשים מדסיפלינות כגון הייטק / טכנולוגיה/ שיווק ופרסום למצוא עניין בתוכן, בכל רגע נתון.

---------------------------------------------------------------------------------------------

אחד הדוברים אשר ישתתפו בכנס יהיה דוב מורן

דב מורן הוא מייסד, מנכ''ל ויו''ר
modu.
לפני כן, ייסד מורן והיה המנכ''ל והיו''ר של חברת
msystems NSDQ: FLSH, אשר המציאה את ה - USB Flash Drive TMDiskOnKey, DiskOnChip ,FlashDisk וכן מכשירי אחסון מידע חדשניים. בתוך 18 שנה צמחה msystems לחברה בעלת מחזור מכירות של יותר ממיליארד דולר במכירות.
בסוף שנת 2006 נרכשה החברה ע''י
בסוף שנת 2006, SanDisk NSDQ: SNDK
תמורת 1.6 מיליארד דולר.
בנוסף, מורן מכהן כיו''ר חברת
Tower Semiconductor NSDQ: TSEM ו-Biomas.שהיא חברת ביו-טכנולוגיה

--------------------------------------------------------------------------------------------
זירה בפייסבוק

IBM TV Commercial on globalization

2008-09-06T00:49:00.000-07:00

חדשנות - סחר חליפין

2008-09-06T00:36:00.001-07:00

חדשנות – סחר חליפין מקווון.
לעומת תקופות פרימיטיביות, בהן החליפו סחורה בסחורה
(כגון ראשי צאן תמורת זהב או תוצר חקלאי תמורת כלי נשק) הרי בעולם המודרני כל שיטת המסחר והתגמול נעשית על בסיס כספי, כלומר על סמך תיווך ייצוגי. ערכם של המטבע או השטר מוסכם וצמוד אמון בהגדרה.

השטרות, המטבעות, הצ'קים אינם בגדר סחורה אלא מוערכים לפי מדד שהוא "שווה ערך סמלי לסחורה". והנה כיום מסתמנת חזרה, אמנם מתוחכמת עשרות מונים, ליחסי הגומלין הבסיסיים של החלפת נכס בנכס, תוצר בתוצר, עודפים מחומר אחד בעודפים מחומר אחר, בהתאם לביקוש האותנטי.

שיטת החלופין חדרה הן לחברות והן למישור הפרטי, בו מתנהלת תנועה מקוונת של חילופי נכסים, החל בחילופי דירות נופש, ועד משחקים ואביזרים מבוקשים בקרב הנוער.

התיווך המקוון הולך ותופס את מקומם של תיווכי המטבע, שעדיין נספרים ומאופסנים בכספות כאילו היו חומר בפני עצמו.

עידן האינטרנט מתחיל להפקיע למעשה את הצורך במגע ממשי עם הכסף ותחליפיו, והתהליך של פעילות חילופין מקוונת בין גופים כבר תופס תאוצה משמעותית. שיטה זו מתייחדת בכך שהיא עוקפת בנקים, מיסוי ומכס, ובעיקרון גם פטורה מביטול זמן וביורוקראטיה מיותרת, שקפאה על שמריה והפכה מטרד בחיי הימיום.

במצב עניינים זה פוחתת החשיבות הבנקאית, והRAISON D`ETRE של המוסדות הבנקאיים מצטמצם בצורה ניכרת. הבנקים, שהם הגופים המתווכים באמצעות הכסף בלבד, מפנים מקום לטובת גופי אירגון מקוונים שמסוגלים לתעל את זרמי ההיצע והביקוש תוך איתור פלחי השוק האותנטיים, הכוונתם וחיבורם זה לזה.

במקום בנקים פיננסיים ניתן למצוא את בנק הזמן, המאפשר שעת טיפול תמורת שעת ייעוץ משפטי, שעור בשפה זרה תמורת שיעור סלסה. מעבר לכך, אנו שומעים על קהילות מחרוזת המעבירות תוצרי חקלאות מקומיים מיד ליד תמורת תוצרים מסוג שונה או שלוחות אחרות של אותו תוצר
(כגון תעשיית ריבות שמסתעפת מגידול עצי פרי וכן תעשיית גבינות או ביגוד,שמסתעפות מגידול צאן).
באותו הכיוון, אך עדיין בשיטת התיגמול הכספי, מתקיימים במלוא כוחם ערוצי קנייה ומכירה דרך האינטרנט, בכל נושא אפשרי.

בעוד שקרנו של סחר החליפין הקדום ירדה ונעלמה כליל בשל הסירבול בהתאמת ההצע לביקוש, זמינות ומיידיות החליפין, הרי כיום בעיית הסירבול התגמדה לגמרי. ברור שהתקשורת דרך האינטרנט יכולה להתבצע בקלות שלא תיאמן, על כל ההיבטים של מגעי המסחר המבוקשים :
איתור, התקשרות, בדיקה באמצעים מדידים כמו מספר הפריטים, ובחינת השווי שלהם ביחס לתמורה החומרית - לא הכספית - מהצד השני.
אפשר ורצוי להרחיב את סחר החליפין בפלחי שוק מקומיים לאופקים גלובאליים, מאחר והשיטה של סחר חליפין מתאימה מאין כמוה לגוף ענק כדוגמת השוק האירופי המשותף. תוצרת הכרמים וגידולי הזית הטיפוסית למדינות דרומיות כספרד ויוון, למשל, יכולה להיות מומרת במחצבי הצפון האירופי. גם המרחק אינו מהווה מכשול משמעותי, שכן בין המאפיינים המרכזיים של השוק נמנים ביטול המכס, שיתוף פעולה וישירות מקסימלית בהובלה.

בעקבות נסיונות אלו, אשר הם עצמם נמצאים עדיין בתהליכי גיבוש ולבטים הנובעים מאופי השינוי העצום, ניתן להקים גופים ואירגונים במעגלים רחבים דיים שיספקו את מירב הצרכים של קהלי יעד מוגדרים. התיווך האירגוני – דרך החברות המקוונות - יתוגמל על השקעה אקטיבית בידע ובכוח אדם שהוכשר לכך ולא על "עסקי אויר" שבהם כסף מצמיח כסף בבחינת יש מאין. ובהתחשב בתפיסת "הכפר הגלובאלי", עליו דובר בעבר, הרי שזוהי דוגמא נוספת למידת החזרה לכפר השבטי בעידן בעל טכנולוגיה מתקדמת.

Commercial on Collaboration/Social Networking

2008-08-31T05:49:00.001-07:00

חדשנות הכל נע

2008-08-28T04:07:00.001-07:00

חדשנות – הכול נע

העולם המודרני משתמש בכל יתרונות המהירות שהעניקה לו הטכנולוגיה, החל בתחומי המדיה, ועד ניידות-שיא בתחבורה, בתעבורה, ובשיגור אל החלל. המצב שונה במישור האנושי. בתחום הדמיון הפשוט לא סיגלנו תפישה מרחבית מהירה. הפלנטה נראית לנו סטאטית אף כי הוכח עוד מימי גלילאו וקופרניקוס כי היא נמצאת בתנועה. במישור המנטאלי, המחשבתי, נדמה כי המוח מסרב להפנים את הידוע היטב: הארץ נעה, הגלאקסיות נמצאות בתנועה מתמדת, בעוד שלהרגשתנו הכול יציב ועומד.
גם העולם הפנימי שלנו לא נתפש בצורה דינאמית. המשפט העתיק – "לעולם אינך נכנס פעמיים לאותו הנהר" – נשמע כהברקה פילוסופית מוצלחת אך קשה להרגיש את משמעותו. נראה שכדי להתחבר להיגיון שמאחורי עיקרון הדינאמיות יש לעבור דרך רשמים פיזיים ומוחשיים יותר מאשר על ידי נוסחאות מתמטיות.

אם כך, מהי החשיבות בהכרה זאת, אם "מסתדרים" בלעדיה ?

האם באמת יש צורך להפקיע את הידע והעיסוק בו מידיהם של הוגים, מדענים ואנשי רוח לסוגיהם?
ייתכן שמצב האינרציה (שנמשך מאות בשנים) מונע פיתוח יכולות שניתן ליישמן במהלך החיים השוטף.
ניתן רק לשער אילו כיווני התפתחות צפויים לאנושות כאשר תהיה משוחררת מהמחסום המנטאלי של אשליית הקבע, אשליה אשר עבר זמנה מאז שהמדע הכריז כי הארץ אינה מרכז היקום אלא "נוע תנוע".

באילו תחומים ניתן להעמיק את תחושת התנועה של המרחב הסובב (מחוץ לספורט ולניידות הפיזית)?
מיצגים קינטיים, סרטי קולנוע, מופעי מחול המדגישים את הנושא, הם רק חלק קטן מהאמצעים אשר בכוחם להפיק את רושם הדינאמיות אולם טווח ההשפעה שלהם קצר וחולף.
באדריכלות המודרנית ישנם ניסיונות לפרוץ מתפיסת המקום הסטאטית. היקף עבודותיו האורבניות של גאודי בברצלונה מעביר לרחוב את תחושת הגליות המאפיינת את הבניינים ה"מתנועעים כביכול". השקעה נועזת זאת חרגה בעליל ממושגי הקופסה הריבועית הפונקציונאלית שהתקבעו ביחס לצורת הבית.

קיימות דוגמאות נוספות לבניינים ספיראליים, סיבוביים או רב-צלעיים השוברים את הקיבעון הסטאטי של תפישתנו ומאפשרים קפיצת מדרגה לדמיון הלכוד בחושים. "בניין הספיראלה" של הארכיטקט צבי הקר ברמת גן (1988), הוא דוגמה לניסיון מורכב להחדיר גורם דינאמי לנוף העירוני הרגיל. עצם הפתיחות לכיוונים בלתי מגודרים הופכת את היחס למרחב כאל בסיס לשינויים ולא כתחום סופי.

גם בעבודה "אמנות האדמה" , של רוברט סמית'סון (1970) מוטיב הספיראלה מגולם במבנה של "מזח לולייני" על חוף אגם המלח הגדול בארה"ב. האדם העובר במסלול המזח צופה בנוף הטבעי מזוויות משתנות בכל רגע, ובהכרח גם משנה את מושגיו על המקום.

דוגמה אחרת לניסיון לבטא את היחסיות והתנועה היא שדה התעופה קנדי בניו יורק, שנמצא הולם לתפקודו המוגדר: המעבר בין המפלסים מחקה צורה אווירודינאמית, ומכין את הנוסע לחווית ההמראה והנחיתה התואמת את המקום. התנועה האנושית זורמת ללא עצירה מחללים צרים לאזורים מתרחבים והופכת את הטרמינל, אזור לימינאלי מעצם הגדרתו, למתחם ריגושי הקשור לתעופה, במנותק ממושגי זמן ומקום רגילים.

המודעות לתנועה יכולה לחדור גם אל תוך הבית. בדומה לשילוב אקוואריום בחלל המגורים או לחילופין תאורה מרצדת כשומר מסך כך עצמים קינטיים ישקפו את הכמיהה לתנועה שאולי מובלעת בתודעתנו. הרחבה מודעת של תעשיית המוביילים למיניהם, ושילובם במתחם הביתי תאפשר הסתגלות בטווח ארוך יותר, החל מהילדות. אם המובייל משחזר את תנועת כוכבי הלכת, בשיטה מדעית או אמנותית, בצורות שטוחות או בעלות נפח, ודאי שאנו בכיוון הנכון.

לפיכך, השימוש בדימוי (פיגורטיבי או הנדסי) הוא המפתח לקליטה חושית של קיום בסביבה דינאמית. מתוך הנחה זו אפשר להוציא את יצירות הוידיאו-ארט מתחום נחלתם הבלעדית של המוזיאונים ולמקם אותן בין כתלי הבית, כתחליף להיצמדות לתמונה הדוממת. דוגמה עדכנית לכך היא עבודתה של אמנית הוידיאו סיגלית לנדאו, "ים המלח": המסך מקרין תנועה ספיראלית של מחרוזת אינסופית המתפזרת במים (למעשה טור אבטיחים בקונטראסט ירוק ל"ים המוות").
מגמה זו אינה כוללת בתוכה את ערעור היציבות או האיזון. על הבסיס הארצי היציב ניתן לקלוט את התופעות כשהן בתהליכי שינוי. הרחבת התודעה אל אופק בלתי מוגבל עשויה לחולל הפתעות וחידושים מעניינים בדינאמיקה האנושית, ולסייע במקביל לפריצה לחלל.

חדשנות ולבישות ירוקה

2008-08-24T23:29:00.001-07:00

חדשנות ולבישות ירוקה
כאשר אנו צופים בתצוגת אופנה תשומת הלב נתונה תכופות להיבט האסתטי והחדשני יותר מאשר בדיקה עד כמה המותג לביש ועונה לצורך ולטעם האישי.
-------------------------------------------------------------
לוקח זמן עד שקו העיצוב משפיע על השוק כדגם לחיקוי והשראה.
בין גורמי ההתקבלות כגון הלוק הרענן, מידת האלגנטיות, יפי התוצר והגימור,
נמנים גם הנוחות,
ההתאמה לרוח
התקופה
ונעימות חומרי הבדים המשתתפים בעיצוב.

------------------------------------------------------------
כיום,
הנוחות מותנית ביחסו של המעצב לרכיב האקולוגי כערך מוסף לרמת איכותו של הלבוש.
הפלסטיק שחדר לכל תעשיית ההלבשה ואביזרים המיוצרים מן החי כגון הפרווה והעור מתקבלים בהסתייגות.
זולים או יפים ככל שיהיו.
מעגל המחזור בתחום האופנה פשוט יחסית, הן מבחינת החומרים הנבחרים והן בחידוש הבגד עצמו על ידי צביעה תואמת או עיבוד המאובזר במותגים מוכנים מראש,
בסגנון ה""ready made. אופנת הלבוש היא ירוקה מעצם נגישותה למחזור.
בתהליך הייצור של הנייר,

------------------------------------------------------------
למשל,
מתברר כי הבד המתכלה והתלבושת המתכלה - משמשים כחומר גלם ממוחזר כך האופנה המתחלפת מעצם הגדרתה (לפי שינויי הטעם) יכולה לעבור תהליכי מחזור "פנימי" במעגלי השוק של הלבוש.
אם נחשוב על לבישות הבגד נגלה כי פריט מקבל ערך מוסף אם אינו כולל התבלות או תוחלת חיים קצרה.
למרבה המזל המודעות למחזור האופנה חלה כבר בפלחים הולכים ומתרחבים בין היצרנים והצרכנים כאחד, המגלים יחס חדש לחומר ממנו עשוי הבגד בטווח ראיה רחוק. לבישות המבוססת על חומרים טבעיים, צבעים מהטבע וסיגול נכון לתנאי האקלים, משדרת נעימות הן בזיקה לאיכות הסביבה והן במגע עם הגוף.

----------------------------------------------------------
מחוץ לעולם האופנה
(בו כבר הוסרו הפרוות מן המדף לאחר תעמולה אינטנסיבית)
איפה ניתן להגביר בתוך חיי היומיום את הערנות לאופנה ירוקה ?

------------------------------------------------------------
אפשר להצביע על כמה דרכים ליישום הרעיון :
1.מנקודת מבט של צרכן / צרכנית חלון הראווה כשמו כן הוא: חלון הראווה יכול לשקף את התפישההאקולוגית של היוצר והמעצב כשם שהוא משקף סגנון אופנתי. פיזור אלמנטים מן הטבע - חלוקי אבנים, שיבולים, בדים ממוחזרים בין פריטי התצוגה, מרמז על אופי החנות ויחסה ללבישות מודעת.

2. תצוגת אופנה "אינטימית" בתוך תחומי החנות, בתדירות קבועה (למשל אחת לשבוע), יכולה לקדם את העניין במחזור באמצעות שילוב פרזנטציה מעניינת של תהליך המחזור של הבד והמחשת החומרים שהשתתפו בעיצוב הבגד המדוגמן.

3. בצורה דומה, הצבת עמדת וידיאו המשקפת מופע מסוג זה מהווה עוד פיתרון חדשני בתנאי מרחב פחות יוקרתיים.

4. הפעלת הקונים בבחירת החומר שממנו עשוי הבגד בצד טיפוח הטעם האסתטי האישי. זאת באמצעות קטלוג תמונות מוגדל, המפרט את אחוזי הסיבים ( כותנה, פלסטיק, כל מוצרי הפוליאסטר) וכדומה, ובמיוחד הוזלת העלות ביחס ישר לערך האקולוגי - יכולים לשנות באופן יסודי את הרגלי הקניה הפאסיביים.

5. המארז האקולוגי תופס חלק חשוב באווירה החדשנית, המעניק לאירוע הרכישה את ה"טאצ'" המוגמר. מארז המעוצב בצורות פיגורטיביות הלקוחות מן הצורות בטבע, בייחוד בזיקה לחומר ממנו עשויים השמלה, התכשיט, האקססוריז, מוסיף עוד ממד מעניין לחווית ההתחברות לבגד.

---------------------------------------------------
ומה על הפן האסתטי, על הלהיטות אחר האופנה החדשנית על שלל מותגיה ? - יש לשער שהברירה והסינון המודע יהוו אתגר יצירתי אך רענן לצוותי המעצבים בכל רמה, ממעצבי צמרת ועד העמלים על פס הייצור. בתקופה האקטואלית שבה "אופנת האקו" מכתיבה את המלה האחרונה, התקבלות המוצר מותנית בהרמוניה בין הגורם האישי לסביבתי.

חדשנות , פסולת אלקטרונית לאן ?

2008-08-12T22:03:00.001-07:00

חדשנות/ פסולת אלקטרונית - לאן ?
מספר מכשירי המחשב האישי בעולם עולה על ביליון - ולפי החיזוי המעודכן יוכפל מספרם עד לשני ביליון ב - 2014 . 18 מיליון מתוכם במצב פסולתי כבר היום.

------------------------------------------------------------------------------------
האם ערמות הפסולת של מכשירי הדפסה יהפכו לסיוט אקולוגי ?
מהי רמת המודעות של חברות ההייטק, המדינות, הצרכנים לסיום חיי המחשב לאחר מכירתי והתיישנותו ? הכימיקאלים הרעילים המעורבים בתוצר - זרחן, כרום, עופרת אינם קלים להפרדה, ובנוסף לכך עלות ההפקה של חרושת המחזור אינה כדאית עדיין.

------------------------------------------------------------------------------------
מהי הדרך להפוך את הקדמה הטכנולוגית שהתברכה בה התרבות המודרנית, כך שהברכה לא תהפוך לקללה ? באופן אירוני ההתעלמות (או אף האדישות) למול הבעיה המתעצמת מגלה סימנים 'מיסטיים' כביכול דהיינו הסתמכות על כוחות עלומים, ואמונה בנס שישים סדר במחזור אי- הזבל האלקטרוני .(E- CYCLING)
ברור כשמש כי היזמה צריכה לבוא מצד האנושות שסוף סוף מגלה מודעות לנושא. עד כה נעשו מספר ניסיונות שהיקפם בטל בששים אל מול הדהרה הטכנולוגית המתחדשת , למשל :
- לאפסן במרתפים ומחסנים עד שתימצא הדרך להיפטר מהם -

כמו לטמון את הראש בחול.- לשלוח לסין, למדינות מזרח אסיה,

כדי שיושלכו לנהרות ויזהמו מחדש כברת ארץ עצומה -
כמו לטאטא מתחת לשטיח.

------------------------------------------------------------------------------------
- לתמרץ צרכנים להעביר את המכשור המיושן למכולות המיועדות לריכוז הפסולת האלקטרונית -
זה יהיה אמנם הצעד הראשון להתנהלות מפוכחת בתחום מורכב זה, שגם סיכוניו
(אם נזכור את בעיית הרעילות) תובעים פתרון ממשי.

-------------------------------------------------------------------------------------
מאמץ רציני צריך לכלול מפעלים המיועדים למטרה זו, שיעסיקו מדענים, כימאים,
צוותים בעלי רמת אכפתיות גבוהה.
אלו יפרידו בתבונה בין סוגי החומרים - מחד הפלסטיק הקל למחזור,
מאידך המתכות העדינות,
כמו הכסף, העשוי להעשיר את המפעל, וכן השבבים ואבזורי הליפוף השונים , שיועברו לייצור טלוויזיות חדשות ו/או מכשור
הדפסה מתקדם.

-------------------------------------------------------------------------------------
יש לגלות אם כך דרכים לעידוד הקמת "מפעלים מהסוג השלישי" בסדר גודל מדיני ובין-לאומי,
ואולי אף באחריות פרויקטים של, שמחקר הולם והפניית משאבים תבונית יכולים לתגמלם עשרת מונים מסכום ההשקעה. למעשה הבעיה עשויה בקלות יחסית להפוך ל-אי בעיה

(אם ננקוט משחק מלים בסמל E המייחד כל תוצר השייך לתחום הדיגיטאלי).
אקטיביות ושיתוף פעולה - לא בשמים.

חדשנות - סביבה רב חושית

2008-08-09T01:17:00.000-07:00

חדשנות -סביבה רב-חושית
אנו נוהגים לבודד למדורים נפרדים את הנאתנו החושית. פינת האוכל והמסעדה כמובן מרוכזים בטעם, (והריח בעקבותיו); טיול בנופי טבע נועד לאפשר הנאה בעיקר לחוש הראייה ( ואם ברגל, יש גם חלק לחוש המישוש).

קונצרט - לשמיעה, ים וחול – למגע, וכן הלאה. לרוב אין דגש על עירוב חושים (סינאסטזיה).

חוקרי תקשורת, ובמיוחד מרשל מקלוהן, מציינים כי עד המצאת הטלוויזיה היתה העדפה ברורה לחוש הראיה (ספר, עיתון) ושמיעה (רדיו, טלפון), אך יום המצאת הטלוויזיה החל עידן של שימוש בחוש המישוש, באמצעות השלט, שימוש שהתגבר עם המצאת המחשב והשימוש במקלדת ובעכבר.

בתחום המסחרי כבר יושמו רעיונות של תוספת גירוי ריחנית לתצוגה חזותית על המדף באמצעות ניחוחות הנלווים למארז הסחורה. גם בעולם האינטרנט מתוכנן שילוב חוש הריח בפעולות המחשב, כהשלמה להמחשה המוזיקלית והחזותית, על כל גווניה.

אמנים מודרניים ניסו לשלב בתוך עבודה אחת אור וצליל, בעיקר כשהם חלק מפסל קינטי, המגביר את האינטראקציה בין שני החושים. החדשניים יותר אף שילבו בלי הפרדה את תחושת המגע של המבקר בשיטה היוצרת זיקה בין תזוזת גופו לבין ההתרחשות בפסל או במיצב.

מהם היתרונות של העצמת החושים בחיינו ?

ראשית, בהוויה האורבנית ההולכת ומשתלטת על העולם, קיימת הסכנה של ניוון חושים מסויים, כיוון שכבר אין בהם נחיצות ממדרגה ראשונה לעצם ההתמצאות במרחב. ברור כי חוש הניווט וההתמצאות המפותחים, המיוחסים לאוכלוסייה הבדווית, כמו בעבר לשבטי האינדיאנים, הם תוצאה ישירה של צורך הישרדות בטבע, שהשתכלל מדור לדור, כמורשת טיפוסית לאותה חברה ולאותה צורת חיים.

אין להשוות זאת כמובן לאורח החיים המודרני, ש"מסתדר" בין הבית למכונית, תוך שכלול מיומנויות חדישות, הדורשות קליטה שכלית יותר מאשר חושית. אולם שלמות הנפש עלולה להיפגע עם הורדת מפלס היכולות הגופניות. וכפי שלא מזלזלים כיום בתרגול הכושר הגופני (חדרי כושר ועיסוק בספורט כתחליף לפעילות הגוף הטבעית בחיי היומיום) כך מתברר הצורך לטפח את החושים, שנזנחים ברגע שאינם הכרחיים לתפקוד השוטף. המצב מגיע לממדים קיצוניים בתזונת הג'אנק-פוד (מול הטלויזייה, למשל...) אשר מעבר לפגיעה בבריאות פוגמת בחוש הטעם, או במסיבות רועשות, בהן הדור הצעיר מועד להתחרשות, בשל אי מודעות לנזק השמיעתי הנגרם מעוצמת הדציבלים. ועדיין לא הזכרנו את אפקט הלוואי שיוצרת סביבה תעשייתית, ממוכנת, רועשת או מזוהמת של רחובות המגורים ברוב ערי העולם.

איך נחלצים מסכנות מודרניות אלה, שרק הולכות ומתגברות ?
בצד המאמץ הכללי לחזור לסביבה "ירוקה" מן ההיבט האקולוגי, מה נעשה ספציפית בתחום החושי ?
כנראה שיש לערוך חשיבה מחודשת בנושא, ולהגיע למודעות מלאה לצורך בסביבה רב-חושית, על מירב היבטיה. אפשר ללמוד משהו על שטח זנוח זה מהניסיון המוזיקלי המהפכני של ג'ון קייג', רב-האמן הידוע, בקונצרט וירטואלי שערך לשיפור ההאזנה. להפתעת המוזמנים הוא התיישב ליד פסנתר הכנף שהוצב בשטח נטוש ו"העביר" את הזמן בדממה, בלי לגעת במקלדת. הנוכחים הוזמנו כביכול להאזין לקולות אחרים, שהגיעו מבחוץ, וכמובן לחדד את שמיעתם עד קצה הגבול...

קל להבליט היבטים חושיים מסוג זה מעל הבמה. התיאטרון השתמש במולטימדיה עוד מימי האופרה של וגנר

(אופרה בשילוב אמנויות), וגם ג'ון קייג' עבד במשולב עם חבורת ציירי אוואנגארד ועם הכוריאוגרף מרס קאנינגהם, במה שנחשב למילה האחרונה באמנות.

אם האמנות עצמה היא דגם-על חלוצי הממליץ על דרך חיים ודרך חשיבה לדור המתחדש, יש לקוות שהמודעות לסביבה רב-חושית תחלחל לחיינו.

לחשוב מהר לחשוב עד הסוף

2008-08-02T21:56:00.000-07:00

חדשנות - לחשוב עד הסוף, לחשוב מהר
או 'סוף מעשה במחשבה תחילה' כשאנו אומרים 'מחשבה', מתכוונים לרוב לסגולה מוגדרת של השכל האנושי. המשמעות, לרוב, חלה על יצירת רעיונות ו/או יכולת הפשטה, בלי לתת את הדעת על המובנים הנלווים של המונח, כנרמז בביטויים 'משחקי מחשבה', 'במחשבה שנייה', 'חופש המחשבה' 'לחשוב בגדול', וכן 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. פירושים למונח לא חסרים, מכל תחומי הדעת
וראה למשל לינק ויקיציטוט K24- מחשבה He.wikiquote.org/wiki

אחת התכונות של המחשבה,היא המהירות.
אלא שאיננו מנצלים, ובעצם מזניחים, את כישורינו השכליים בכל הנוגע לנצולת של סגולה זאת - שהיא "מהירות המחשבה".
אנו נוטים לייחס, ואף מעבר לכך, 'להשאיר' את האופציה האנושית הזאת ליחידי סגולה, לגאונים, לברי המזל, כאילו מדובר על מתת היופי או הכישרון שכביכול לא כל אחד ניחן בהם. למעשה מהירות המחשבה היא מנת חלקו של כל בן אנוש, אפילו אם נדבר במונחים יחסיים.

כיום פעולת המחשב מזכירה לנו תמידית את עצם קיומה של מהירות מופשטת, מחוץ להקשר התנועה הפיזית המתקיימת בתחומים מדידים כמו הספורט, התחבורה, וכן הכימיה (מהירות החלקיקים). ההקשר הפיזי כולל עוד את תנודות הקול, וכמובן את מהירות האור. לכן אם לא נפעיל את יכולת מחשבה זו היא עלולה להתנוון, ומעבר לכך- חשיבה מתוכננת תעזור לנו להגיע רחוק יותר.

אנו נוטים לזהות את המעבר ההכרחי משלב לשלב במהלך הביצוע – עם תהליכים שמתקיימים כביכול במחשבה, בעוד שיש לעשות הפרדה בין המחשבה לבין תהליך הביצוע. אם ניקח בהשאלה דוגמה מתחום האצנות, הדבר דומה להבדל בין מי שרץ לו להנאתו בריצת בוקר לבין שיאן אולימפי, או לתחרות הריצה בין הצב לארנב במשל הידוע.

ראוי אם כך לאמץ גישה רעננה ליכולת המהירות המחשבתית הטבועה בנו כאשר ניגש לתכנון פרויקט : כבר בשלב א' של העשייה ניתן לחזות בקלות את השלבים הבאים ואפילו את סופו של מעגל העשייה. אולם הביצוע יכול להתנהל בקצב הפיזי (האיטי יותר) התואם לכל שלב. תחילתו של הביצוע כרוכה בחיפוש וריכוז החומרים והכלים והמשכו בהשקעת הכוחות והמשאבים המעורבים בדרך שבין המקורות לתוצאה. התכנון הנצפה בשלמותו עשוי להתבצע גם ביעילות גבוהה מהרגיל, ובשיתוף פעולה מוצלח, כשכל רגע נתון מונחה בידיעה כי "סוף מעשה במחשבה תחילה".

נכון,
תמיד מגיע הרגע שבו צריך להפסיק לחשוב ולהתחיל לעשות.
אך אם נעקוב אחר מיזמים חדשניים בתהליכי הקמתם
(מכללות מקוונות או קונוונציונאליות, שנפתחות חדשות לבקרים, מיזמי תיעול בין-ימי או להבדיל עסקים קטנים כחברות להספקת מזון וסוכנויות תיווך)

אנו עדים בדרך כלל להיסוס, גישוש,
התפתחות חלקית שלרוב מעוכבת בשל מחסורים שמתגלים 'תוך כדי' בגלל המבט החלקי. בגישה תבונית יותר – וראוי להיעזר לשם כך בכל שירותי המחשוב, עם דגש על בניית תוכנה לחיזוי תהליכים - מניחים מראש את המטרות, את טווח יכולת הביצוע, את התחנות שבהן תידרש היענות מיידית מול הצורך בגיוס משאבים והזרמת אנרגיה. על בסיס הנחישות וההתחקות הקפדנית אחר קצב העשייה והיישום מתאפשרות גם החלטות ספונטאניות , לנוכח תקלות בלתי צפויות, או, להיפך, לאור התפתחות 'מזלית'. מהירות המחשבה תעמוד לרשותנו גם במצבי הביניים.

שימוש חכם במערכות מחשוב

2008-07-29T22:17:00.000-07:00

http://www.worldcommunitygrid.org/

Innovation Buzzword Bingo

2008-07-28T02:28:00.000-07:00

חדשנות אדריכלות המחר

2008-07-24T04:23:00.000-07:00

חדשנות - אדריכלות המחר
מה שהיה בגדר חידוש מהפכני במחצית המאה ה-20 מתממש כיום בממדים חובקי עולם.

כל אוטופיה אדריכלית - כגון "עיר העתיד", בברזיליה, הפכה מזמן למציאות.
לכן המעקב אחר רעיונות "מטורפים" המיושמים כיום רק בצורה ניסיונית, חד פעמית, בתערוכות ובתצוגות, מראה כי הניסיוני הוא רלוונטי ועכשווי. כלומר העולם העכשווי כבר מיישם את מה שלכאורה כלול במחר. כל הדרוש להשלמת התמונה הוא שיעתוק התוצר, שיכפולו והפצתו בממדים של ייצור המוני.

אירוע אמנותי מוביל כמו ה"דוקומנטה" המתקיימת אחת לחמש שנים בקאסל אשר בגרמניה הוא דוגמה מובהקת להשפעת הדמיון היוצר על אופנות עיצוב ואדריכלות, שייחודו בהתקבלות המהירה של רעיונותיו. אפשר לשער את עוצמת התחרות הבינלאומית הזאת ב-2012 ,על פי מדד הפופולריות העולה: חצי מיליון מבקרים בדוקומנטה 10; 750.000 בדוקומנטה 11 (ב-2007), והבאה, שמתרחבת בתאוצה ערכית ומסחרית כאחד, ודאי תפרוץ את קו המיליון.

עוד דוגמה גרנדיוזית ליישום מהיר של חזון אדריכלי יספקו עבודותיו של האדריכל באקמינסטר פולר.
הביתנים הכיפתיים שהקים לתערוכות בינלאומיות (כגון הביתן האמריקני המפורסם ב'אקספו 67 ' במונטריאול)
שימשו השראה לאלפי כיפות גיאודזיות שנועדו למקלטים המוניים באפריקה ולאחריה ברחבי העולם.
התפוצה המסחררת של המבנים החדשניים של פולר חבה את הצלחתה גם לעלות הנמוכה של הקמתם, שנובעת מהנצולת התבונית של אנרגיה שעמדה בבסיס תכנוניו: שיקוליו הקיפו מערכות אקולוגיות, חברתיות וטכנולוגיות מתקדמות במינימום השקעה ובמקסימום יעילות. כל זה בלי לגרוע מהמרכזיות של הגורם האסתטי המנחה את עבודותיו של הרב-אמן.

הרבה מעבר להערכת רמתו האמנותית של פולר, יש חשיבות חדשנית וכוח מתניע לכללים שהטביע בתפישת האנרגיה המתקדמת, כגון:
"אין משבר אנרגיה אלא משבר בורות". אכן מתוך גישה זאת ניתן לחולל פלאים הן בבנייה הסביבתית הידידותית לאדם והן בערוצים הכלכליים שיעודדו יזמים לפתח תפוצה מאסיבית של התוצר האדריכלי המבוקש.

http://www.documenta.de/

INNOV8 Game Play

2008-07-24T02:27:00.000-07:00

USC Marshall partners with IBM's "serious gaming" academic initiative to teach business process management (BPM) to students. USC Marshall students and teachers talk about the IBM-created "INNOV8," a videogame-like simulator program that challenges students to streamline and rationalize a company's operations after a merger.

חדשנות הרעיון הסיני

2008-07-21T22:28:00.000-07:00

חדשנות - הרעיון הסיני : יום זוגי יום פרדי
האולימפיאדה ההולכת וקרבה ממנפת את כל שטחי החיים בסין,

כארץ המארחת,

ובמיוחד בבירתה – בייג'ין.

השינוי מתחיל כמובן בצרכי הספורט, האירוח הבינלאומי, ומשפיע על היקף שירותי התיירות ושדות התעופה ועד לחדשנות בתחום האדריכלות, הסובבת את האירוע הקולוסאלי.

כל ההיערכות התפקודית מול קהל יעד מוגדר מובילה עד מהרה לפריצה בחשיבה הקונוונציונאלית, שתוצאותיה המרשימות ניכרות בשטח עוד זמן רב לאחר מכן, ואף לתמיד.

כך קרה בברצלונה, בעת שארחה את אולימפיאדת ב- 1992, ובעקבות הארוע העיר קפצה מדרגה ברמת התיירות, הבנייה, והמרכזיות כבירת תרבות. כל שיטת הניהול, התיגמול, העיצוב והצריכה עוברת טלטול ומשנה פניה לבלי הכר. תעשיות נילוות לאין ספור צומחות על יסוד האירוע ההמוני: ייצור סמלים, חולצות, שלל מותגים המתגדרים ברקע הספורטיבי, מקיף אלפי עובדים ומעסיקים של מפעלים ושל גופי כוח אדם, בצורה שמשפיעה על תמורות סוציולוגיות.

על סין עוד מוטל תפקיד כפול ומכופל, לפוגג את היחס השלילי של אומות המערב כלפי מדיניות הדיכוי שמאפיינת את השלטון (עד לזמן האחרון אפילו, בריסוק המחאה הטיבטית) וכן להגיח מתוך המסתורין האופף מעצמה זו.

מי ש"מרוויח" כיום מההזדמנות הספורטיבית הוא פרוייקט איכות הסביבה, שהפך למשימה ראשונה במעלה לנוכח שמה הרע של בייג'ין בין המזוהמות בערי העולם. הידיעה החדשותית בדבר שינוי כללי התחבורה מהווה מופת לפתרון פשוט ומיידי של ממדי הזיהום ולהפחתת המפגע באופן משמעותי. הדוגמה הטרייה לשיפור המצב היא הנהגת הכלל של הפעלת הרכבים הפרטיים לסירוגין - יום לבעלי המספר הזוגי ויום לפרדי. הרעיון האירגוני הפשוט והקליט הניב כמובן אשכול בעיות צפויות, אך התניע את המאמץ הכביר לחולל מהפכה סביבתית, שיכולה להוות דוגמה ומופת לאזורים נגועי זיהום ברחבי העולם.

הצורך להפגין הצטיינות, שצמח מתוך זימון הסטורי בענף הספורט מצביע על מניע עמוק יותר מאשר יצר התחרותיות. התודעה האוניברסאלית שוחרת הסדר מטבעה קיבלה זריקת עידוד אופטימית לגבי האפשרות למציאת פתרונות פשוטים בתכלית לבעיות סביבתיות "הרות גורל" כביכול, שניתן להתגבר עליהן באקט יצירתי ואיכפתי.

יישום רעיונות הייצור, השיווק והפירסום עולה על כל דמיון שהרי הוא חל על פלחי ענק של האוכלוסייה :
קהל הצופים, המשלחות, המבקרים וגופי השיווק מוכפל עשרת מונים בפירסום הדיגיטאלי ובערוצי התיקשורת המקיפים חמש יבשות בזמן נתון אחד. עוצמת ההשפעה 'בגדול' זוכה לערך מספרי מוסף, המיוחד למדינה המארחת : כידוע סין לבדה מונה למעלה ממיליארד וחצי תושבים.

ספריות דיגיטליות , חדשנות

2008-07-17T10:47:00.000-07:00

חדשנות
ספריות רבות עוברות לאפסון דיגיטאלי, בכיוון שחוסך נייר ומקום. מה מונע מן התמורה החדשה להתקבל על ידי הקהל הרחב ?
אהבת הספר כרוכה לא רק במציאת חומר מעניין להעברת זמן ולהרגשת משמעות ועומק אלא בחוויה האינטימית.

איך נעביר חווית קריאה לצפייה במיקרופילם ? נמנה כמה מהסגולות של הקריאה הדיגיטאלית, שהן "מותר המסך על הספר":
* היות שבימינו המחשב האישי נמצא בשימוש רחב, העברת המיקרופילם באמצעות הצפייה במחשב תקנה טעם אינטימי למפגש בין הקורא לספר

* הוספת חומר רקע נגיש על הסופר, על התקופה, על ספרים דומים, אם באמצעות לינקים ואם ישירות עם "ערכת הספר" תהווה צעד מתקדם ומהפכני תודות לנצילות המדיום הדיגיטאלי. (+ חופש הבחירה, תוך נגישות קלה לעיון הנוסף)

* הוספת מוזיקה תואמת-תקופה או מהמוטיבים הנזכרים בספר, ולחילופין חיבור מיידי למוזיקת רקע החביבה אישית על הקורא מאחדת פעולות הנעשות ממילא אך בנפרד, בקריאה הקונוונציונאלית.
הוספת רקע אמנותי , בצורת לינקים לציירי התקופה ולאסכולות מקבילות.

* הוספת מפות גיאוגראפיות +תמונות נופים המשמשים כרקע ליצירה.

* הוספת דיסק של סרט הבנוי על היצירה או על יצירות אחרות משל אותו סופר/אותה אסכולה ספרותית.

* פתיחת בלוג לדיון חברתי על הספר.

הפתיחות להיבטים הרב- חושיים יכולה לחולל מהפכה לחווית הקריאה "ממין אחר" ולהרפתקה חדשה שתשנה אולי את התקשורת התרבותית, בין קוראים, קבוצות דיון, מפגשים לנושא משותף.

Innovation

2008-07-16T23:49:00.000-07:00